צוותי נחשון
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כתיבה לא נייטרלית וללא מקורות.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כתיבה לא נייטרלית וללא מקורות. | |
צוות נחשון (בעבר: גרעין נחשון) הוא מסגרת הגשמה של תנועת הנוער בני עקיבא בישראל. את המסגרת מתחזקים חברי הסגל בבני עקיבא (שכבות הגיל של כיתות י – י"א) בסניפי בני עקיבא השונים ברחבי הארץ. בצוותים אלו יש למעלה מ-700 חברים בצוותים השונים ומאות בוגרים[1][2][3].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2001, הוחלט במחוז דן להקים גרעינים במתכונת הגרעינים החלוציים שהיו קיימים בתחילת שנותיה של המדינה ובני עקיבא. הגרעינים יועדו לחברי חבריא ב' - בגיל תיכון וטרם הגיוס לצבא, ונועדו לטפל באתגרי השעה החברתיים בעיקר, ובכך להחליף את אתגרי הפרחת השממה, בניית המדינה, ויישוב הארץ מאז שנות תקומתה. מסגרת הגרעין ביקשה לשלב את הלימוד האידאולוגי המעמיק, הצבת החזון ומטרות ברורות לתיקון עולם, עם מימוש בפועל של רעיונות אלו.
גרעין "נחשון" המחוזי, שאותו הקימו הרכזים דאז – רני רוזנהיים, אבי צפדיה ותמר שחל – מנה כ-20 אנשים והתנדב באופן קבוע בשכונת שפירא בתל אביב. מאוחר יותר קמו גרעינים גם בסניפים ברחבי מחוז דן, ואחר כך גם במחוז ירושלים, במחוז שרון שומרון ובמחוזות דרום, יהודה וצפון[3].
לדברי רני רוזנהיים, בימיו כסמזכ"ל התנועה, שאיפת הגרעינים הייתה "להחזיר את ערכי ההגשמה לתנועה ולהופכם לדרך חיים", גם אחרי סיום בית הספר התיכון (חבריא ב' - מכיתה ט' ועד י"ב)[4]. לדעתם פעילות זו היוותה נקודת מפנה מגרעינים שכל עניינם הייתה הקמת יישובים חדשים וחיזוק יישובים ביהודה ושומרון לדגש על העצמה חברתית בערים ובישובים בכל רחבי הארץ[3]. בוועידה הכ"ג של תנועת בני עקיבא בשנת 2013 הוחלט על הקמת מחלקת חבריא ב', שתפעל להעצים את פעילותם של גרעיני נחשון[3]. בשנת 2015 התכנסה וועדה מיוחדת בשם "הוועדה להעצמת חבריא ב" שהחליטה על שינויים רבים בתהליך השיבוצים של התנועה לתפקידים השונים, כחלק משינויים אלה - הוחלט לשנות את שמם של "גרעיני נחשון" ל"צוותי נחשון".
ביולי 2023 הוחלט לשנות את הסמל של צוותי נחשון. בסמל הישן נכתב הסלוגן "חוזרים להגשים כדרך חיים", ובסמל החדש הוחלף הסלוגן ל"הנני. שלחני." מטרת המהלך הייתה לחזק את השייכות של חברי הצוות לתנועה ולשקף את הכוח שצוותי נחשון מהווים כיום בסניפים. הסלוגן הישן התאים לתקופה בה צוותי נחשון היוו חידוש והמיקוד של התנועה היה בהדרכה וכבר לא בעשייה. הסלוגן נבחר בעקבות פטירתו של הרב דרוקמן שהמילה "הנני" הייתה מזוהה עמו.[5]
מבנה הצוות ודרכי הפעולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החברים בצוות נכנסים אליו בתקופת חבריא ב' (החל מכיתה י' ועד לסוף הלימודים בתיכון). צוות מונה בדרך כלל בין 5 ל-30 חברים, בהתאם לגודל סניף בני-עקיבא בו הוא נמצא. לכל צוות יש רכז או רכזת מטעם התנועה המרכזים את ענייני הצוות. הצוותים במחוזות השונים, אליהם מחולקים הסניפים בתנועה, נבדלים זה מזה במבנה. ישנם צוותים המורכבים מכמה שכבות גיל וישנם צוותים של שבט בודד (שכבת גיל אחת).
כל צוות נפגש אחת לשבוע, לרוב בשבת בצהריים, כדי לקיים לימוד קבוצתי ודיון על נושאים תורניים, חברתיים, תיקון המידות וליבון סוגיות אקטואליות שעל סדר היום הציבורי. המפגש מהווה מסגרת לבירור ושיח אידאולוגי-ערכי בין חברי הצוות. בנוסף, חברי הצוות מקיימים "ישיבות צוות" קבועות בהן דנים על תכנון וביצוע העשייה המשותפת. בהמשך להחלטות המתקבלות בישיבה, יוצא הצוות לעשייה ההתנדבותית, קבועה או חד-פעמית.
התנדבות שבועית קבועה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מטרת ההתנדבות השבועית הקבועה לחולל שינוי מעמיק ולאורך זמן. חברי הצוות בוחרים התנדבות משותפת קבועה, בהתאם לצורכי המקום בו הם פועלים, ובהתאם לרצונם ויכולתם. הם מתנדבים לפחות פעם בשבוע בהתמדה. דוגמאות לפעילות שבועית הם: הקמת והפעלת מועדוניות בשכונות מצוקה, מועדונים לילדים בעלי צרכים מיוחדים, חלוקת מזון לנזקקים ועוד. לרוב, ההתנדבות "עוברת מדור לדור" מצוות אחד לבא אחריו בסניף, בשאיפה לשמר אותה לאורך זמן ולהניב תוצאות.
מסגרות התנדבות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לעיתים מחליט הצוות או ההנהלה הארצית לפעול בהתנדבות במסגרת צורך שעולה, כמו מאבקים לתיקון עוולות חברתיות מקומיות או ארציות, תמיכה בתושבים בזמן מלחמה, העלאת מודעות חברתית לנושאים נבחרים וכדומה[6][7].
ימי שיא
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכל שנה בסוכות, חנוכה, ט"ו בשבט, פסח, ובחופש הגדול, מקיימת התנועה כנסים עונתיים וימי עיון, טיולים ומסעות ארציים, שמהווים הזדמנות לאנשי הצוות מרחבי הארץ להכיר זה את זה ולהיפגש עם אתגרי החברה הישראלית.
נחשון בן עמינדב
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצוותים קרויים על שם נחשון בן עמינדב, שעל פי מדרש בגמרא[8], היה הראשון לקפוץ למים בעת יציאת בני ישראל ממצרים ולפני קריעת ים סוף. על פי התנועה, נחשבת דמותו של נחשון כסמל לחלוציות, מנהיגות ומסירות נפש למען עם ישראל. בהקדמה לספרו של מייסד התנועה יחיאל אליאש, "מעשה הבא בחזון", מתאר הרב משה צבי נריה את מעשיו של אליאש כ"נחשוניות".
דוגמאות לעשיה בצוותים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ניהול ותפעול של גמ"ח בסניף.
- תפעול מעודניות רווחה או צרכים מיוחדים
- חניות יד שנייה.
- שבתות אירוח לעמותות.
- פרויקט "כחולבן", בעקבות מבצע עמוד ענן בעזה,
- תגובת נגד למכתב השמיניסטים 2009[9].
- השתתפות במספר מאבקים, ביניהם מאבק משמר ההוסטלים[10], מאבק עובדי קבלן, נגד נגד חוק הפרטת קרקעות, השתתפות במחאת מרכז הקליטה בית אלפא מול משרדי הממשלה ועוד.
- ניהול מערך ביקורי בית אצל פצועי צה"ל.
- הקמת "מצפה הגבורה" בעץ אפרים[11].
צוותי נחשון עסקו לאורך השנים בין היתר גם באימוץ שכונות מצוקה ובתי אבות, באימוץ מרכזי קליטה של עולים, בפעילות להעמקת הזהות היהודית בבתי ספר וברחוב, ובהידברות בין דתיים לחילונים.
הגשמה בוגרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]צוותי נחשון נועדו גם להוות יסוד להקמת תנועת הבוגרים של בני עקיבא, וכן לשמש פעילות מקדימה להקמת גרעיני שירות לאומי וגרעיני שנת שירות לפני הגיוס לצבא, הפועלים חברתית בשכונות נבחרות ברחבי הארץ. הגרעינים הללו נכנסו לאחר הקמתם תחת מחלקת הגשמה של בני עקיבא[12]. צוותי נחשון נועדו גם לייסד גרעיני משפחות משימתיים כמו גרעין יהוד, וגרעין שכונה ג' בבאר שבע.
סמינריונים עבור בוגרים שומרים על קשר ועשייה משותפת בין בוגרי הגרעינים (כפי שנקראו בעבר) והצוותים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צוותי נחשון באתר בני עקיבא
על גרעיני נחשון בדף הפייסבוק של בני עקיבא
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על גרעין נחשון מטרותיו ותולדותיו במסגרת דף ישן (תאריך לא ידוע) על פעילות נוער באלון שבות וגיוסו לגרעין (כדי להציג את הכתוב צריך להקיש על הקישור "גרעין נחשון"). באתר אלון שבות)
- ^ על הגרעין (אתר עיתון בני עקיבא זרעים)
- ^ 1 2 3 4 גרעיני נחשון - הגשמה כדרך חיים אתר תנועת בני עקיבא
- ^ סמל הגרעינים כולל את האמירה: חוזרים להגשמה כדרך חיים.
- ^ דברת רייטר, מהפכה בצוותי נחשון, זרעים, גיליון תשרי תשפ"ד
- ^ לדוגמה, בשנת 2017 התגייסו חניכי גרעין נחשון בקריית גת לזכור את חברם אברה מנגיסטו שחצה את הגבול לעזה ונותר שם. ראו גרעין נחשון לא שוכח את אברה מנגיסטו (אתר החדשות דתילין). ובשנת 2020 התגייסו חברים מצוותי נחשון בכל הארץ לשתילת חורשה לזכרה של חברת גרעין רינה שנרב, שנרצחה בפיגוע בעת טיול עם משפחתה במעיין ליד היישוב נחליאל.
- ^ על צוותי נחשון עמוד 116, בתוך מחקרים על הגשמה (אתר תנועות הנוער בישראל)
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ז, עמוד א'
- ^ דניאל אדלסון, מכתב שמיניסטים נגדי: "הם 80 - אנחנו 80 אלף", באתר ynet, 13 באוקטובר 2009
- ^ יעל עברי, אנחנו דור מצוין: צעירים מקימים "משמר הוסטלים", באתר ynet, 14 במרץ 2007
- ^ נחנך "מצפה הגבורה" בעץ אפרים, באתר מועצה מקומית שער שומרון
- ^ מחלקת ההגשמה של בני עקיבא (אתר גל-עד)
| בני עקיבא | ||
|---|---|---|
| מזכ"לי תנועת בני עקיבא בישראל | מתתיהו רוטנברג • יעקב דרורי • אברהם שטרן • ליפא אהרוני • ידידיה כהן • שלמה סמסון • אמנון שפירא • יוחנן בן-יעקב • יהושע (שייע) אלטמן • אברהם ליפשיץ • אלחנן גלט • יונה גודמן • מרדכי (מוטי) יוגב • איתן מור-יוסף • הרב בני נכטיילר • דני הירשברג • יאיר שחל • יגאל קליין | 
|
| מזכ"לי תנועת בני עקיבא העולמית | יוסקה שפירא • אברהם דובדבני • יצחק שטיגליץ • גאל גרינוולד • זאב שוורץ • הרב נעם פרל • רועי אביקסיס • אוהד טל • צבי אלון | |
| מושגים | תורה ועבודה • שבט יובל • של"פ • צוותי נחשון • גרעין נח"ל • פרויקט השחר • שבט איתנים | |
| אישים מרכזיים | יחיאל אליאש • הרב משה צבי נריה • הרב חיים דרוקמן | |