עץ אפרים
 עץ אפרים, 2019
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | שומרון |
| גובה ממוצע[1] | 203 מטר |
| תאריך ייסוד | 1985 |
| סוג יישוב | יישוב 2,000–4,999 תושבים |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2021[1] | |
| - אוכלוסייה | 2,518 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 2.4% בשנה |
(למפת צפון השומרון רגילה)   עץ אפרים  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
עץ אפרים היא התנחלות בשומרון מזרחית ובסמיכות לאלקנה ושערי תקווה. היישוב נמצא בתחומי גדר ההפרדה ונכון לשנת 2021 מתגוררים בו כ-2,500 תושבים. עד שנת 2022 עץ אפרים השתייך למועצה אזורית שומרון. במאי 2022 הוכרז כי היישוב יאוחד עם שערי תקווה למועצה מקומית אחת בשם שער השומרון.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ועדת השרים להתיישבות אישרה את הקמת היישוב ב-3 במאי 1982 ותוכנית המתאר שלה הופקדה במועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי, ב-9 במאי 1982[3].
ההתנחלות הוקמה ביוזמה עסקית פרטית, על ידי יערי רוזן ורחל רהט, באמצעות חברה בבעלותם בשם "יו"ש השקעות במקרקעין ופיתוח בע"מ"[4]. החל מסוף שנות ה-70 של המאה ה-20, יצא רוזן לסיורים ברחבי יהודה ושומרון בחיפוש אחר קרקעות זמינות לרכישה, וניפגש בחשאי עם סוחרי קרקעות ערבים[5]. בשנת 1980 רכש ביחד עם שותפתו רחל רהט את הקרקעות שבתחום הכפר עזון עתמה שמאוחר יותר הוקמו עליהן היישובים שערי תקווה אחר כך גם עץ אפרים[6]. עם רכישת הקרקעות הם החלו בקידום תוכנית בנין עיר וחלוקת השטח למגרשים לבניה פרטית. כמו כן החלו לשווק את הקרקעות באמצעות אסיפות ופגישות ברחבי המדינה, כדי לשכנע אנשים לרכוש מגרשים לבניית בתים פרטיים במחיר של 2,000 דולר לדונם ועלות בנייה שהיא שליש מהעלות בתחומי הקו הירוק[7]. רוכשי המגרשים נדרשו לבנות את הבתים בעצמם במתכונת של "בנה ביתך"[8] בנוסף שילמו 5,000 עד - 6,000 דולר על פיתוח התשתיות: כבישים, ביוב, מים, וחשמל לחברה נוספת בבעלות רוזן ורהט - "החברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש בע"מ". ואלף דולר כ"הלוואה" למשרד החינוך והתרבות להקמת גני ילדים ובתי־ספר, כסף שהיה אמור להיות מוחזר לוועד המקומי ביישוב כאשר יתקבל תקציב ממשלתי[9].
בזמן האינתיפדה הראשונה (בשנים 1988–1989) כביש הגישה היחיד ליישוב, שעבר אז דרך הכפר הסמוך מסחה, היה נחסם לעיתים קרובות, על ידי תושבי הכפר באבנים וצמיגים בוערים[10][11].
ביולי 2003 הושלם קטע גדר ההפרדה החוצץ בין היישוב לבין הכפר מסחה. זהו אחד מקטעי הגדר הראשונים שהוקמו והוא הותיר את עץ אפרים מוקפת בגדר בשלושה צדדים. תושבי הכפר עתרו לבג"ץ בטענה כי תוואי הגדר מותיר בית של משפחה אחת מהכפר בצד הישראלי של הגדר, והדבר הביא לניתוק המשפחה מהכפר ולהגבלת תנועתה. עוד טענו כי תוואי הגדר, מפריד בין הכפר לבין כ-5,500 דונם מאדמותיו שמהווים כ-85% מכלל אדמות הכפר, בהם מטעי זיתים המפרנסים משפחות רבות. בנוסף טענו כי שער "עץ אפרים" בגדר שאמור להיות פתוח בתקופת המסיק, על מנת לאפשר גישה של חקלאי מסחה אל אדמותיהם, אך המעבר דרך שער זה מתאפשר ברגל בלבד, בעוד שמעברם של כלי רכב, ובהם גם כלי רכב חקלאיים, נמנע[12]. בג"ץ דחה את העתירה[13].
שם היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעת הקמתו נקרא היישוב בדמות הזמניים "אלקנה ג'" ו"שערי תקווה ב'", אחר כך בחרה ועדת השמות הממשלתית בשם "עץ אפרים".[14] שמו של היישוב מתבסס על העובדה שבמקום ישב בעבר שבט אפרים ולקוח מהפטרת פרשת השבוע שבו הוקם היישוב:
וְאַתָּה, בֶן אָדָם, קַח לְךָ עֵץ אֶחָד וּכְתֹב עָלָיו 'לִיהוּדָה וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָיו', וּלְקַח עֵץ אֶחָד וּכְתוֹב עָלָיו 'לְיוֹסֵף עֵץ אֶפְרַיִם וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָיו'.
אופי היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]עץ אפרים הוא יישוב קהילתי ואין בו ועדת קבלה. אוכלוסיית היישוב מעורבת - דתיים וחילונים, המקיימים יחד חיי קהילה.
שכונות ביישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]היישוב מתחלק לשלוש שכונות עיקריות:
- עץ אפרים "הישנה" – גרעין היישוב, שם נמצאים השירותים המרכזיים של הישוב: מבנה המזכירות, הספרייה, סניף בני עקיבא ועוד
- רמת אייל ("רמת אלקנה"/"רמת עץ אפרים") – שכונה חדשה שאוכלסה לקראת סוף 2013. השכונה, שנמצאת בחלק הדרומי של היישוב סמוך ליישוב אלקנה, מאוכלסת בעיקר בציבור דתי לאומי. בשכונה ניתן למצוא ארבעה בתי כנסת, גני ילדים גני שעשועים ועוד[15].
- השכונה החדשה ("ההרחבה") – שכונה חדשה שאוכלסה לקראת 2014. השכונה נמצאת בחלק הצפוני של היישוב, וניתן למצוא בה גני ילדים, גן שעשועים ובית כנסת[16].
רחובות ביישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמות הרחובות נקראים על שם סוגי עצים, לדוגמה: רחוב החרוב, הדקל, השיטה, האלה, הרימון, האורן ועוד. כמו כן בסמל היישוב מוצג עץ בנוסף לצבי ארץ ישראלי, חיה המסמלת את הנוף השומרוני.
שער השומרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שער השומרון
במאי 2022 אלוף פיקוד מרכז יהודה פוקס חתם על הצו לאיחוד היישובים ובכך הושלם המהלך לאיחוד היישובים שנרקם כשבע שנים וקיבל את תמיכתם ואישורם של שרת הפנים איילת שקד ושר הביטחון בני גנץ[17]. על פי נתוני הלמ"ס, ערב ההכרזה על האיחוד היו ביישוב שערי תקווה כ-6000 תושבים, וביישוב עץ אפרים כ-2500 תושבים.
שירותים ביישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביישוב ניתן למצוא, מועדון פיס, בית נוער, סניף בני עקיבא, ספריה ומשחקיה.
כמו כן ביישוב שירותים נוספים לציבור:
- שירותים כללים: תחבורה ציבורית, דואר, מזכירות, גני משחקים.
- תרבות: תנועות נוער בני עקיבא, מועדון נוער, מגרש ספורט, ספרייה, חוגים לילדים, מועדון פיס.
- דת: 6 בתי כנסת, מקווה, שיעור יומי.
- חינוך: 6 גני ילדים.
- רפואה: מרפאת "מכבי" שנפתחה בסוף 2017
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עץ אפרים האתר הרשמי של הישוב
- עץ אפרים באתר המועצה האזורית שומרון
- דף הפייסבוק של עץ אפרים(הקישור אינו פעיל)
- עץ אפרים באתר הבית: אתר ההתיישבות הכפרית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ תיק מסמכים מתאריך 2/8/1982 עד תאריך 20/2/1984 בארכיון המדינה
- ^ אידיאולוגיה וכסף, מעריב, 14 בדצמבר 1982
- ^ ניבה לניר, אשמת שומרון - שם קבוע, דבר, 12 בפברואר 1982
- ^ יאיר קוטלר, למכירה:רוב אדמות יהודה ושומרון, מעריב, 15 באוקטובר 1982
- ^ יאיר קוטלר, בולמוס בנייה ביהודה ושומרון - במחירים מרקיעים, מעריב, 1 באוקטובר 1982
- ^ אשמת שומרון - שם קבוע, דבר, 12 בפברואר 1982
- ^ יאיר קוטלר, בולמוס הבנייה ביהודה ושומרון במחירים מרקיעים, מעריב, 1 באוקטובר 1982
- ^ אהוד רבינוביץ, עץ אפרים: 10 שעות ניתוק בין כפרים ערבים, מעריב, 11 במרץ 1988
- ^ עזרא ינוב ויוסי לוי, 'שמעתי כמו פיצוץ, השימשה התנפצה והיה לי חושך בעיניים', מעריב, 9 במרץ 1988
- ^ הסדרי המעבר בין הכפר מסחה לישראל מידתיים - תוואי הגדר יוותר כמות שהוא
- ^ אביעד גליקמן, בג"ץ דחה עתירת כפר פלסטיני: הגדר תישאר, באתר ynet, 11 באפריל 2010
- ^ חנה ביתן, מקורות שמות היישובים בישראל, עמ' 115 (90)
- ^ יהושע בריינר, משרד הביטחון מקדם בניית 108 יחידות דיור בשומרון, באתר וואלה, 12 ביולי 2012
- ^ יותם ברגר, המינהל האזרחי צפוי לאשר השבוע בניית כ-1,400 דירות בהתנחלויות, באתר הארץ, 31 במרץ 2019
- ^ אריה יואלי, שני הישובים בשומרון יאוחדו למועצה מקומית, באתר "סרוגים", 10 במאי 2022
