גריגורה אורקה
דיוקן על בול דואר של רפובליקת מולדובה | |
לידה |
1590 מולדביה |
---|---|
פטירה |
1647 (בגיל 57 בערך) Goești, רומניה |
מדינה | מולדביה |
השכלה | אוניברסיטת לבוב |
גריגוֹרה אוּרֶקֶה (ברומנית: Grigore Ureche; 1590 או 1595–1647 גוישט) היה בויאר רומני ממולדובה, כרוניקאי (היסטוריון) ופוליטיקאי. מחבר הכרוניקה החשובה הראשונה של נסיכות מולדובה, ששרדה עד ימינו, יצירה ספרותית ראשונה בשפה הרומנית שאיננה בעלת תוכן דתי. נחשב מייסד הכתיבה ההיסטוריונית הרומנית.
ימי צעירותו. לימודים וגלות בפולין
[עריכת קוד מקור | עריכה]גריגורה אורקה נולד בשנת 1590 או 1595 כבנו של נסטור אוּרֶקֶה, דמות חשובה בחצר נסיכי מולדובה במאה ה-16 שמילא שליחויות חשובות ב"שער העליון" בקושטא וכיהן כ"ווֹרניק גדול" (פלאטין) של "הארץ התחתית" בימי הנסיך ירמיה מובילה. היה ביחסי קרבה משפחתית עם השושלת המולדבית מובילה שנציגיה בכנסייה ובאדמיניסטרציה שיחקו תפקיד חשוב בתולדות מולדובה ואוקראינה.
נסטור אורקה היה אחד מראשי המחנה הפרו - פולני באצולה המולדבית והייתה לו גם אזרחות פולנית. בשנת 1611 כשהאב יצא לגלות פוליטית בפולין הצטרף הבן, גריגורה, ובילה שם שנים רבות בלבוב, בירת גליציה המזרחית. בה השלים לימודיו במכללה ישועית. למד היסטוריה וגאוגרפיה, שפות קלאסיות - לטינית ויוונית עתיקה, רטוריקה ואמנות השירה. שלט גם בשפות פולנית וסלבונית. אביו שהיה בלבוב חבר באגודה אורתודוקסית אוקראינית, מת בשנת 1617 ונקבר במולדתו במנזר סֶקול.
פעילותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחזרתו למולדובה מילא גריגורה אורקה תפקידים בכירים שונים בשרות הנסיכים. בשנת 1627 בעת מלוכתו של מירון ברנובסקי, גם הוא בן למשפחת מובילה, מונה גריגורה אורקה כ"טרטי לוגופט" treti logofăt (לוגופט שלישי - איש מזכירות), תפקיד שנהגו להעניק למלומדים. בין השנים 1631 - 1633, בעת מלכותו של הנסיך ראדו אלכסנדרו איליאש עלה לתפקיד של "ספטאר גדול" (נושא חרב המלוכה). אולם ברגע מסוים סר חנו של גריגורה אוּרֶקֶה בעיני הנסיך ופוטר. יתרה מכך, היו שמועות ששמו נרשם בין אלו שהנסיך ביקש להוציאם להורג. אז גריגורה אוּרֶקֶה הצטרף לקשר נגד הנסיך. יצא לשליחות אל הסולטאן בקושטא עם קבילות נגד הנסיך. הסולטאן השתכנע והדיח את אלכסנדרו איליאש מכס נסיכי מולדובה. במקומו הועלה לשלטון מולדובה וסילה לופו אשר גמל לגריגורה אורקה על מעשיו ומינה אותו שוב לתפקיד ספטאר גדול ואחר כך לתפקיד היוקרתי של "וורניק גדול" של "הארץ התחתונה", כפי שהיה אביו נסטור. גריגורה שימש כאחד היועצים המקורבים לנסיך זה, ששלטונו נמשך זמן רב יותר משל נסיכים אחרים באותה תקופה. בענייני מדיניות חוץ המשיך גריגורה אורקה לתמוך במדיניות של התקרבות עם השכנה הנוצרית מהצפון, פולין. גריגורה אורקה נפטר בכפר גוישט, אז במחוז קטן שנקרא קרליגטורה על יד נהר הפרוט, ב-3 במרץ 1647 ונקבר במנזר ביסטריצה.
יצירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]גריגורה אורקה כתב בערוב ימיו, כנראה בשנות 1640, כרוניקה שנקראה "דברי שנות ("לטופיסץ") ארץ מולדובה מהקמתה ובמשך השנים וחיי אדוניה מדרגוש וודה ועד ארון וודה - Letopiseţul Ţării Moldovei. בספר זה הדגיש את נושא שותפות המוצא הרומאי של העם הרומני ושל השפה הרומנית בשלוש הארצות הרומניות שהיו אז נפרדות וחלקם (טרנסילבניה) נמצאו תחת שלטון זר מדכא. כמו כן הצטיין בתיאורים מלאי חן של חיי נסיכים שונים ושל מעשיהם, ובמיוחד של שטפן הגדול, גדול נסיכי מולדובה. הוא לא הצליח לסיים את עבודתו. הגרסה המקורית של הכרוניקה עברה מיד ליד בסביבה מאוד סגורה ולבסוף אבדה מוקדם מאוד.
הכרוניקה הועתקה ועובדה עם תוספות על ידי סימיון דסקלו (סימיון המורה). נוספו לה תוספות גם בגרסתם של המעתיקים מיסאיל קלוגרו (מיסאיל הנזיר) ואקסינטה אוריקאריול. מירון קוסטין הוא זה שהמשיך את הכרוניקה ב"כרוניקת ארץ מולדובה מימי ארון ווודה מאיפה שעזב אותה אורקה "הוורניק", וכיסה בה את השנים 1595 - 1661. הוא גם זיהה רבות מתוספותיהם של המעתיקים. כיום נשמרו 22 עותקים בכתב יד הכוללים בחלקה או השלמותה את הכרוניקה של אורקה. הטקסט פורסם לראשונה בשנת 1852 בידי מיכאיל קוגלניצ'אנו. יסודות המידע של הכרוניקה שלו היו שנתונים בחצר הסלבונים, הכרוניקה של פולין מאת יואכים ביילסקי ועבודת קוסמוגרפיה בלטינית. הוא הסביר את חשיבות הכרוניקה בצורך "שמא לא תטבענה השנים עברו" ולהוריש לצאצאים פרטים על מה שהתרחש פעם, מתוך דאגה שהם לא יישארו "כמו חיות הבר ובעלי החיים חסרי הדיבור והשכל".
לזכרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לזכרו נקראים רחובות רבים בערי רומניה וברפובליקת מולדובה. בקישינב לשדרות יונה יקיר שונה השם לשדרות גריגורה אורקה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Dicţionarul Enciclopedic Român, ed. Politică, Bucureşti, 1962-1966
- המילון האנציקלופדי הרומני - ההוצאה לאור הפוליטית. בוקרשט 1962–1965
- George Călinescu, Istoria literaturii române de la origini şi pînă în prezent
- גאורגה קלינסקו - תולדות הספרות הרומנית מתחילתה ועד עכשיו
- Nicolae Manolescu, Istoria critică a literaturii române
- ניקולאיה מנולסקו (Nicolae Manolescu) - היסטוריה קריטית של הספרות הרומנית
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Historians of the Ottoman Empire (היסטוריונים של האימפריה העות'מאנית)
- letopisetul_tarii_moldovei-cadru.html Letopiseţul Ţării Moldovei - în Română(הקישור אינו פעיל) (דברי שנות ארץ מולדובה) - ברומנית