חוק האזרחות הפולני
חוק האזרחות הפולני הוא החוק הקובע מי נחשב כאזרח פולין. חוק זה מבוסס על עקרונות דין הדם (Jus sanguinis).
החוק עבר ארבעה גלגולים: החוק הראשון נכנס לתוקף ב-31 בינואר 1920, הוחלף בחוק שני ב-19 בינואר 1951, שהוחלף לחוק שלישי ב-21 באוגוסט 1962, ולזה נוסף החוק הנוכחי ב-15 באוגוסט 2012.
ילדים שנולדו להורים פולנים רוכשים בדרך כלל אזרחות בלי קשר למקום הולדתם. לעומת זאת, אנשים שנולדו בפולין להורים זרים בדרך כלל לא יהיו אזרחים פולנים, אלא אם אזרחות ההורים לא ידועה.
אדם הזכאי לאזרחות פולנית בהתאם לחקיקה הרלוונטית לגביו אינו נחשב בעיני רשויות פולין כבעל אזרחות נוספת, אם ישנה.
עיקרי החוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]אזרחות פולנית ודרכון פולני
[עריכת קוד מקור | עריכה]אזרחים שעזבו את פולין לפני שנים רבות וצאצאיהם יכולים לאשר וגם להשיב את אזרחותם. גם אדם שנולד מחוץ לפולין יכול לאשר את אזרחותו ישירות, תוך דילוג על כל הדורות הקודמים. אישור אזרחות משמעו שהרשויות בפולין מאשרות שהמבקש נולד פולני, לפי החוק. להשיב אזרחות יכול רק מי שנולד פולני ואיבד את אזרחותו במהלך חייו לפי החוק.
ישנם שלושה סוגים שונים של מתן אזרחות:
- מתן אזרחות - על ידי נשיא פולין
- השבת אזרחות שאבדה - על ידי שר הפנים הפולני על-פי החוק החדש מ-2012
- אישור האזרחות הפולנית שמעולם לא אבדה - על ידי מושל המחוז בפולין או בערעור בערכאה ראשונה בפני משרד הפנים או בערכאה שנייה בבית-המשפט. רק סוג אחרון זה של מתן אזרחות יאפשר הורשתה לצאצאי הפולני עד סוף הדורות.
לעניין אישור האזרחות הפולנית וקבלת דרכון פולני, שהוא דרכון של האיחוד האירופאי, יש להוכיח לרשויות הפולניות שני דברים:
- שאחד מאבות המבקש, אדם שעל-פי החוק המבקש יורש ממנו את אזרחותו, היה אזרח פולני
- שאזרח מקורי זה ואף אחד מצאצאיו בשרשרת הדורות עד למבקש הדרכון לא איבד את אזרחותו הפולנית.
עם זאת, אם אובדן האזרחות של אחת מחוליות השרשרת התרחש לאחר שמלאו לילדו 18 שנים, הדבר לא ינתק את שרשרת האזרחות.
אובדן אזרחות פולנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי 1962, ניתן לאבד את האזרחות הפולנית רק על-פי בקשה מפורשת.
לפני 1962 יש מקרים רבים וסבוכים שבעקבותיהם עלול אדם לאבד את אזרחותו. לעניין אובדן האזרחות, אלה רק עיקרי החוקים השונים:
- מי שנולד לפני כניסת החוק של 1951 לתוקף, יכול לרשת את אזרחותו הפולנית של אביו בלבד, אם הוריו נשואים (או אביו הצהיר אל אבהותו בפולין!), או רק את של אמו - אם לאו.
- אדם בגיר, שנרשם (גם אם לא שרת אף יום) לצבא זר או עבד במשרה ציבורית כלשהי מחוץ לפולין (הרשימה לא סגורה אבל כוללת אפילו מורה, דוור ורב ואפילו ללא מדינה למשל בפלשתינה) לפני כניסת החוק לתוקף ב-1951 איבד מיידית את אזרחותו, הוא, אשתו וילדיו עד גיל 18.
- כל אדם שקיבל אזרחות זרה (ללא "הגנת הבעל/אב". ראו בסעיף הבא. גם קטין!) איבד את הפולנית, אלא אם היה בטווח הגילים שלהם נקבע חובת שרות צבאי פולני.
- ילדיו הקטינים ואשתו של פולני יהנו מהגנת האזרחות שלו, כלומר כל עוד הוא אזרח גם הם יישארו אזרחים. כלל זה תקף (ככל הנראה, לפי מצבור פסקי-דין אחרונים) אך ורק כל עוד הפולני חי. לאחר מותו, תוסר ההגנה, ומשפחתו של הפולני תאבד את אזרחותה לפי הכללים הנ"ל.
- אם כך, גברים וגם נשים (מסתבר שגם עבורם היה חוק פולני של שירות צבאי מסוים!) שלא נהנים מ"הגנת הבעל/אב" לעיל וקיבלו אזרחות זרה לפני 1951 וגם אינם בתוך טווח הגילאים לשירות חובה בצבא פולין (גברים - 50 מאז שינוי חוק הצבא ב-29 במאי 1950), איבדו את אזרחותם.
- אדם שרכש אזרחות זרה בנוסף לפולנית עקב שינויי הגבולות שלאחר מלחמת העולם השנייה, או ב-1951 היה בעל אזרחות רוסית, אוקראינית, ביילרוסית, ליטאית, לטבית או אסטונית, איבד את אזרחותו הפולנית (ראה סעיף 4 לחוק השני). עם זאת, במידה ופולני לשעבר חזר לפולין לאחר מכן על פי ההסכמים השונים לחזרה למולדת (רפטריאציה), שנחתמו בין ברית המועצות לפולין (למשל ב-1945 וב-1956), חזר ורכש את אזרחותו הפולנית. למעשה, כל פולני שהפך לאזרח סובייטי ולא ניצל את הזדמנות החזרה לפולין, שפתחו ההסכמים הללו, איבד את אזרחותו הפולנית.
- כדי לאשר את אזרחותו של אדם, שעזב לפני 1951, יקל להוכיח שעזב את פולין לאחר כניסת החוק הראשון לתוקף ב-1920. אחרת, יהיה קשה להוכיח את אזרחותו הפולנית. אם הוריו נותרו בפולין, זה יכול לעזור.
- החוק של 1920 מאפשר לאב להכיר בילדו שנולד מחוץ לנישואין כל עוד לא הגיע לגיל 18, אולם הכרה כזאת חייבת הייתה להעשות בפולין או מול שלטונות פולין (בשגרירות למשל) ולכן יהיה קשה מאוד להוכיחה בדרך-כלל.
- החוק של 1962 מאפשר את הורשת האזרחות מאב לילדו, אך ורק אם אבהות הילוד הוכרה תוך שנה מהולדת הילד. לפיכך, ילדים לאבות פולניים, שנולדו מחוץ לנישואין בתקופת תוקף החוק הזה, חייבים להראות שאביהם הפולני הצהיר על אבהותו לפני שמלאו להם שנה. ניתן להוכיח זאת באמצעות הצהרת האבהות עליה חותם האב בדרך כלל בביה"ח, כדי להרשם כאב הילוד בתעודת הלידה. ההצהרה נשמרת בארכיון משרד הפנים וניתן להשיג שם עותק ממנה.
אזרחות מלידה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילד שנולד להורה אזרח פולני הוא בדרך כלל אזרח פולני מלידה, בין אם נולד בפולין או מחוץ לה. אם רק אחד ההורים הוא אזרח פולני בעת הלידה, ניתן לבטל את אזרחותו הפולנית של הנולד בפנייה לקונסוליה הפולנית בבקשה לאמץ את אזרחותו של ההורה השני עבורו.
גם ילד, שהוריו ויתרו עבורו על אזרחותו הפולנית, יוכל לשוב ולרכוש אותה באמצעות תצהיר שיגיש לשלטונות פולין לאחר שמלאו לו 16 ובטרם מלאו לו 17 וחצי.
אזרחות באמצעות אזרוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]אדם שאינו אזרח פולני על פי החוק ושמתגורר בפולין לפחות חמש שנים עם אישור תושבות קבע יוכל לבקש להתאזרח (לפי סעיף 8 לחוק) – מתן אזרחות יתאפשר לאחר הצגת ראיות מתאימות המצביעות גם על שחרור מאזרחות זרה במידת הצורך. כמו כן, ההכרה באדם כאזרח פולני בדרך של התאזרחות תחול גם ביחס לילדיו אשר מתגוררים בפולין (בתנאי שילדיו מצויים תחת חסותו). בנסיבות מיוחדות, גם אדם שאינו ממלא תנאי זה יוכל לבקש בקשה שכזו. ילדיהם הקטינים של הורים שהתאזרחו בדרך זאת יקבלו אזרחות פולנית גם כן.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- החוק הראשון (בפולנית) נוסח נוסף (באנגלית)
- החוק השני (בפולנית)
- החוק השלישי (בפולנית)
- החוק הרביעי (בפולנית), נוסח נוסף (באנגלית)