גראלט מריוויה

גראלט מריוויה
Geralt z Rivii

הופעה ראשונה	The Witcher (סיפור קצר משנת 1986)
הופעה אחרונה	חבילת ההרחבה Blood and Wine
יוצרים	אנדז'יי ספקובסקי
גילום הדמות	הנרי קאביל (סדרת הטלוויזיה של נטפליקס, עונות 1-3) מיכאל זברובסקי (סרט וסדרת טלוויזיה "The Hexer")‏
דיבוב	ג'אסק רוזנק (סדרת המשחקים של CD Projekt, דיבוב בפולנית) דאג קוקל (סדרת המשחקים של CD Projekt, דיבוב באנגלית)
מידע
כינויים	הזאב הלבן גווינבלייד (Gwynbleidd)‏ הקצב מבלאביקן
גזע	אדם (witcher)
מין	זכר
מקצוע	מכשף (Witcher)
מומחיות	לחימה, שימוש בסימני קסם
כוחות	כוח, זריזות ומהירות תגובה מעל לקצה היכולת האנושית. חושים מחודדים וביניהן יכולת ראיית לילה. עמידות בפני רעלים ושיקויים שעשויים להרוג אדם רגיל, וכן מפני מחלות. כוחות קסם פשוטים שבאים לידי ביטוי ב"סימני הוויטצ'ר". מומחיות בסיוף ושימוש בנשק קר. אריכות ימים.
דמויות קשורות
משפחה	יינפר (בת זוג) סירי (בת מאומצת)
אויבים	Rience, Vilgefortz of Roggeveen, Emhyr var Emreis

גראלט מריוויה (בפולנית: Geralt z Rivii) הוא דמות בדיונית מסדרת הספרים "המכשף" שכתב הסופר הפולני אנדז'יי ספקובסקי, ומופיע בהתאם בסדרת משחקי הווידאו של החברה CD Projekt המבוססת על אותם ספרים ונושאת את אותו השם.

ביוגרפיה בדיונית

בסדרת הספרים

גראלט, הפרוטגוניסט, הוא מכשף - Witcher, אדם אשר עבר מוטציות כדי להגן על בני אדם מפני המפלצות השורצות בעולם בו מתרחשת סדרת הספרים. זמן קצר לאחר שנולד, גראלט נמסר על ידי אמו, המכשפה ויסנה, לעבור אימונים ולהפוך לבסוף למכשף במבצר קאר מורהן - בית ספר "בשיטת הזאב" למכשפים. גראלט שרד מספר מוטציות גנטיות שנערכו כחלק ממבחן העשבים בתקופת שהותו שם, והודות להן זכה לכוחות על אנושיים הן פיזית ומנטלית, לצד תופעות לוואי מינימליות. הוא שרד את השינויים הללו שנעשו עליו במבחן העשבים בצורה יותר טובה משאר התלמידים, מה שעודד את ממוניו לבצע עליו הליכים ניסויים יותר ויותר מסוכנים. כתוצאה מכך איבד את כל הפיגמנטים בגופו. בגלל עורו ושיערו החיוורים, הוא נקרא בשפה הישנה "גווינבלייד", הזאב הלבן.

על אף שמו, גראלט לא מגיע מריוויה (למרות שלמד לדבר במבטא של ממלכה זו): המתלמדים הצעירים עודדו ליצור לעצמם כינויים שכאלה על ידי ווזמיר, המכשף הוותיק ביותר בקאר מורהן, על מנת להוסיף אמינות לשמותיהם.

לאחר שגראלט סיים את הכשרתו כמכשף, הוא קיבל את מדליון הזאב (הסמל של קאר מורהן) ויצא לדרכו רכוב על גבי סוסתו רואץ' (הוא מכנה כך כל סוס שנמצא בבעלותו) על מנת להיות מחסל מפלצות בתשלום.

אף על פי שגראלט לא האמין בגורל, הוא קיבל לאומנה (לכשזה ייוולד) את עוברם של הנסיכה פאווטה מממלכת סינטרה, ובעלה דוני, בתור פרס לשירותו מכורח הפעלת "חוק ההפתעה" (חוק שעל פיו אדם שלא יכול לשלם על שירותיו של Witcher, ה-Witcher חייב לדרוש מהם דבר שאינם יודעים שיש בבעלותם). זמן מה לאחר מכן פאווטה יולדת בת, ושמה סירי (כינוי, שם מלא: סירילה).

הוא בחר שלא לקחת אותה עמו מאחר שלא נהוג לאמן נשים לתפקיד כ-Witcher.

עם זאת, לאור הגורל דרכיהם של גראלט וסירי אכן הצטלבו, ולאחר נפילת ממלכת סינטרה לידי אימפריית נילפגארד ומותה של המלכה קלאנתה, סבתה, גראלט אימץ לבסוף את סירי ואהב אותה כאילו הייתה בתו הביולוגית.

הסאגה, שכוללת חמישה ספרים, ממשיכה את העלילה מאותה הנקוד ובמסגרתה גראלט נגרר למערבולת של אירועים בנסיונותיו להגן על סירי מבעלי מזימות הזוממים לנצל את כוחותיה המיוחדים למטרותיהם הם, כגון קוסמים, גורמים מטעם האימפריה ושכירי חרב, ותוך כדי כך מוצא את עצמו בתסבוכות מדיניות ופוליטיות שונות, ולמזימותיהם של מלכים וקיסרים ביבשת.

בסדרת המשחקים של CD Projekt RED

הרפתקאותיו של גראלט ממשיכות בסדרת המשחקים מאת CD Projekt RED (המכשף, המכשף 2: קוטל המלכים והמכשף 3: ציידי הפרא) מהנקודה בה הסתיימה סדרת הספרים. בספר האחרון מתואר איך חייו של גראלט ניצלים כאשר הוא נהרג לכאורה במהלך פוגרום שהתבצע כנגד יצורים לא-אנושיים בריוויה.

במשחק הראשון, חבריו של גראלט מוצאים אותו סמוך למבצר קאר מורהן, שם מתברר כי הוא איבד את זכרונו. על גראלט לנסות ולהשיב את סודות בית הספר למכשפים, שנגנבו סמוך לתחילת המשחק על ידי שודדים שהתקיפו את בית הספר. מאוחר יותר, במשחק השני, מתואר על סוף המסע של גראלט להשבת זכרונותיו, תוך כדי טיהור שמו מאשמת רצח פולטסט מלך טמריה. במשחק השלישי על גראלט למצוא את בתו סירי, ולהגן עליה מפני האיום האולטימטיבי על העולם: ציידי הפרא, המנסים אף הם למצוא אותה כדי להשתמש בכוחותיה ובאמצעותם להמיט חורבן על העולם.

במהלך המשחקים, גראלט יכול לקיים אינטראקציות עם דמויות שהופיעו קודם לכן בסדרת הספרים, כולל יחסים רומנטיים עם טריס ועם ינפר, וכן לפגוש בדמויות חדשות שלא הופיעו עד כה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גראלט מריוויה בוויקישיתוף