ג'ש (גוש חלב)

ג'ש (גוש חלב)
	מראה היישוב
שם בערבית	الجش
מדינה	ישראל
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	שריף ניג'ם
גובה ממוצע	‎745 מטר
סוג יישוב	יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	3,259 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	246
- צפיפות אוכלוסייה	461 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	188
תחום שיפוט	7,070 דונם
- דירוג ארצי	171
	(למפת אצבע הגליל רגילה) ג'ש (גוש חלב)33°01′22″N 35°26′46″E / 33.0227777780075°N 35.4460129053131°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2021	7 מתוך 10
- דירוג ארצי	80
מדד ג'יני; לשנת 2019	0.3770
- דירוג ארצי	191
לאום ודת
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 36.3%; ערבים-נוצרים: 61.9%; דרוזים: 0%; אחרים: 1.8%;
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 36.3%; ערבים-נוצרים: 61.9%; דרוזים: 0%; אחרים: 1.8%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל
גילאי 0 - 4	6.5%
גילאי 5 - 9	6.8%
גילאי 10 - 14	7.4%
גילאי 15 - 19	7.7%
גילאי 20 - 29	15.6%
גילאי 30 - 44	19.3%
גילאי 45 - 59	18.5%
גילאי 60 - 64	5.0%
גילאי 65 ומעלה	13.2%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך
סה"כ בתי ספר	2
– יסודיים	1
– על-יסודיים	1
תלמידים	533
– יסודי	358
– על-יסודי	175
מספר כיתות	22
ממוצע תלמידים לכיתה	24.7
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
	פרופיל ג'ש (גוש חלב) נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
	http://www.jish.org.il

ג'ש (בערבית: الجش אַ-גִ'ש, בסורית: ܓܫ; נודע גם בשם גוש חלב, כשם היישוב היהודי העתיק) היא מועצה מקומית בגליל העליון. היישוב נמצא בגובה בין 700 ל-840 מטר מעל פני הים, מצפון-מערב לצפת, על כביש 89. ג'ש הוא היישוב היחיד בישראל שרוב תושביו הם נוצרים־מרונים, לצד מיעוטים של מוסלמים ונוצרים־מלכיתים.

היסטוריה

בעת העתיקה ג'יש נודעה בשם "גוש חלב", והתקיים בה ישוב יהודי החל מימי הבית השני ועד ראשית התקופה העות'מאנית. במהלך המרד הגדול, גוש חלב שימשה בשנת 67 כמרכז חשוב של המורדים היהודים ברומאים, שהונהגו על ידי בן העיר, יוחנן. גוש חלב היא העיר היהודית האחרונה שנפלה לידי הרומאים בגליל. בכתבי יוסף בן מתתיהו המקום מופיע בשם "גיסקלה" (Giscala), שהיה כנראה הגרסה היוונית לשם העברי.

בתקופה האיסלמית נקרא היישוב ג'וש או ג'יש. מקורות היסטוריים שונים מן המאות ה-10 עד ה-15 מציינים את גוש חלב ככפר יהודי גדול. במאה ה-17 חיו ביישוב דרוזים שעזבו את הכפר בשלב מאוחר יותר.

הכפר יושב בראשית המאה ה-18 על ידי נוצרים מרונים וקתולים, לצד מספר משפחות מוסלמיות.^[5] הוא משמר את השם הקדום של הכפר כמו יישובים נוספים בני ימינו באזור, הנושאים את שמותיהם של יישובים יהודיים קדומים כגון מושב מירון על שם מירון הקדומה, מושב סִפְסוּפָה על שם הכפר סִפְסוּפָא המוזכר בתלמוד, קיבוץ ברעם על שם כפר ברעם, קיבוץ סאסא על שם סאסא המוזכרת במשנה ועוד.^[6] על-פי יצחק בן-צבי, המרונים היגרו לגוש חלב בעקבות קרב עין דארה בשנת 1711, אז הביסו שבטי קייס את שבטי ימן והניסו רבים מהם מהר הלבנון. בן-צבי תיעד מסורת מקומית, לפיה שתי משפחות בכפר קדמו להגירה המרונית; אחת המשפחות הללו, משפחת האשול, נחשבת לותיקה ביותר בכפר. משפחה זו, לפי אותה המסורת, הנה ממוצא יהודי ונודעה במקור בשם שאול.^[7]

בשנת 1837 הרסה רעידת האדמה בצפת את רוב מבני הכפר וכ-200 תושבים נהרגו. לאחר הרעש חודשה ההתיישבות בכפר והוא התרחב לכיוון דרום.

סביב שנת 1870, ביקר בכפר המטייל והחוקר הצרפתי ויקטור גרן וכתב: ”הכפר בשם זה יושב על המדרון המערבי של הגבעה, והוא נחלק לשני רבעים: בצד מערב הרובע המוסלמי, ובו שלוש מאות תושב; ובמזרח, הרובע הנוצרי, שיושבים בו מאתיים יוונים אוניאטים ושבעים מארונים”. הוא ציין כי כמה שנים קודם לכן, עוד ניתן היה לראות את שרידי חומותיה העתיקה של החקרא של גוש חלב, אך עד זמן ביקורו היא נהרסה כמעט כליל, והאבנים שנעקרו ממנה שימשו לבניית הכנסייה היוונית. בנוסף, הוא הבחין בשיפולי הגבעה במערות קבורה רבות.^[8]

לפי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל התגוררו בכפר 1,090 תושבים ושטחו השתרע על 12,602 דונמים (מתוכם 148 דונם שטחים ציבוריים ו-24 בבעלות יהודים).^[9] עד שנת 1948 הייתה רוב האוכלוסייה מוסלמית, ואלו היוו 55% מאוכלוסיית הכפר. הכפר נכבש על ידי צה"ל ב-29 באוקטובר 1948, במהלך מבצע חירם. לאחר מלחמת העצמאות עזבו רוב התושבים המוסלמים את הכפר, ופליטים נוצרים הגיעו אליו מכפרי הסביבה שנהרסו, בהם רוב תושבי הכפר בירעם, מרונים גם הם. כתוצאה מכך עלה אחוז הנוצרים-מרונים בכפר ל-85% מאוכלוסייתו. בדצמבר 1949 הוכנה תוכנית לגירוש אנשי הכפר, יחד עם יישובים ערביים נוספים, אך היא לא יצאה לפועל עקב התנגדותם של משה שרת ואליעזר קפלן.^[10] ב-1952 נכשל ניסיון של קק"ל לעודד תושבים מאל ג'יש להגר לארגנטינה ("מבצע יוחנן"). בשנת 1963 הוכר היישוב כמועצה מקומית.

בכפר נמצאו שרידי בית כנסת עתיק ובית קבורה (מאוזוליאום), המהווה חלק מבית הקברות של גוש חלב היהודית הקדומה. יש בכפר קברים המיוחסים לשמעיה ולאבטליון, מחכמי הסנהדרין הגדולה בירושלים.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2024 (אומדן), מתגוררים בג'ש 3,259 תושבים (מקום 246 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 94.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 10,401 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).^[11]

זהות, שפה ודת

רוב תושבי ג'ש הם נוצרים מהעדה המרונית - זרם בנצרות המזרחית הקתולית - שמקורו בלבנון. לפני מלחמת העצמאות היה בגליל העליון כפר נוצרי-מרוני נוסף, הכפר בירעם, אשר תושביו פונו ממנו ולא הורשו לחזור לאחר סיום הלחימה. רוב תושבי הכפר בירעם עברו להתגורר בג'ש, ובני משפחותיהם עדיין מתגוררים במקום.

תושבי ג'ש, רובם ככולם, הם דוברי ערבית כשפת אם, ויודעים גם את השפה העברית, שהיא לשון המדינה; מקצתם דוברים גם ארמית חדשה ("סורית") בבית. על כן, כולם דו-לשוניים או תלת-לשוניים. ההוראה בבתי הספר היא בערבית.

התפלגות אוכלוסיית הכפר לפי דתות:^[12]

נוצרים-קתולים - 65%
- מרונים - 55%
- מלכיתים - 10%
מוסלמים-סונים - 35%

חלק מתושבי ג'ש המרונים מזהים עצמם כארמים (ולא כערבים), והם הובילו את המאבק להכרה רשמית בזהות הארמית בישראל, עד שהוכרו בכנסת בשנת 2014. הילד יעקב חלול הוא האדם הראשון שנרשם בתעודת הזהות שלו כארמי.^[13] במאה העשרים ואחת יש מהם הפועלים להחייאת השפה הארמית ביישוב, ואף הקימו גן ילדים דובר ארמית.^[^{דרוש מקור]}

ראשי מועצה בעבר

זכי ג'ובראן: 1963–1993
אליאס אליאס: 1993–2003
הנרי עלם: 2003–2008
אליאס אליאס: 2008–2024
שריף ניג'ם: 2024–הווה

ראו גם

גוש חלב - על היישוב היהודי העתיק

לקריאה נוספת

אהרון אבן חן, החרזן מגוש חלב, בתוך: חתונה בצידון, הוצאת מסדה, 1972

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של ג'ש

פרופיל ג'ש (גוש חלב) נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס

אמנון גופר, נוף גלילי, פריחה וקודש: אל הכפר המרוני גוש חלב, באתר ynet, 21 בינואר 2011
אדר' פאינה מילשטיין, כפר ג'יש: סקר אורבאני, אתר רשות העתיקות – מינהל שימור, מאי-אוקטובר 2005.
עדי חשמונאי, "אני מאחל למדינה את האחווה שיש אצלי כל יום", באתר ישראל היום, 5 בינואר 2018
אורלי גנוסר‏, הכפר הגלילי שהפך מבוקש בסופי שבוע ואתם לא מכירים, באתר וואלה, 12 במרץ 2019
מוסטפא עבאסי, כפר ג'יש במהלך מבצע 'חירם', עלי זית וחרב ט"ז, 2016, עמ' 242-219
ג'יש (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ לטבלת הדירוג המלא.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
^ גוש חלב, באתר של רשות העתיקות
^ מקור: צבי אילן, 78 טיולים ברחבי ישראל, הוצאת עם עובד - תרבות וחינוך - תל אביב, 1977
^ בן-צבי, יצחק (1966). שאר ישוב (שנייה ed.). ירושלים: יד בן צבי. pp. 103–104.
^ ויקטור גרן, תרגום: חיים בן־עמרם, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ ישראל, כרך ז': הגליל (ב), ירושלים: יד יצחק בן־צבי, תשמ"ז, עמ' 51-52
^ נתונים מסקר הכפרים (1945), שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
^ חורפיש הייתה בתכנית המגורשים מישראל, באתר "פורטל הכרמל והצפון", ‏9 באוקטובר 2017
^ פרופיל ג'ש באתר הלמ"ס
^ [1] "בכפר גרים שלוש עדות נוצרים מרונים (55%), נוצרים קתולים (10%) ומוסלמים (35%)"
^ עדי חשמונאי‏, לראשונה בישראל: בן שנתיים נרשם כבן הלאום הארמי, באתר וואלה, 21 באוקטובר 2014

[U-1] ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.

[Grading-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ לטבלת הדירוג המלא.

[STAT-3] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022

[ESHKOL-4] הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021

[5] גוש חלב, באתר של רשות העתיקות

[6] מקור: צבי אילן, 78 טיולים ברחבי ישראל, הוצאת עם עובד - תרבות וחינוך - תל אביב, 1977

[7] בן-צבי, יצחק (1966). שאר ישוב (שנייה ed.). ירושלים: יד בן צבי. pp. 103–104.

[8] ויקטור גרן, תרגום: חיים בן־עמרם, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ ישראל, כרך ז': הגליל (ב), ירושלים: יד יצחק בן־צבי, תשמ"ז, עמ' 51-52

[9] נתונים מסקר הכפרים (1945), שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.

[10] חורפיש הייתה בתכנית המגורשים מישראל, באתר "פורטל הכרמל והצפון", ‏9 באוקטובר 2017

[11] פרופיל ג'ש באתר הלמ"ס

[12] [1] "בכפר גרים שלוש עדות נוצרים מרונים (55%), נוצרים קתולים (10%) ומוסלמים (35%)"

[13] עדי חשמונאי‏, לראשונה בישראל: בן שנתיים נרשם כבן הלאום הארמי, באתר וואלה, 21 באוקטובר 2014

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

דגל ישראל מחוז הצפון
נפות	נפת רמת הגולן • נפת צפת • נפת עכו • נפת כנרת • נפת יזרעאל	מפת מחוז הצפון
ערים	בית שאן • טבריה • טמרה • יקנעם עילית • כרמיאל • מגדל העמק • מעלות-תרשיחא • נהריה • נוף הגליל • נצרת • סח'נין • עכו • עפולה • עראבה • צפת • קריית שמונה • שפרעם • מע'אר
מועצות מקומיות	אבו סנאן • אכסאל • אעבלין • בועיינה-נוג'ידאת • בוקעאתא • ביר אל-מכסור • בית ג'ן • בסמת טבעון • בענה • ג'דיידה-מכר • ג'וליס • ג'ש (גוש חלב) • דבורייה • דיר חנא • דיר אל-אסד • זרזיר • חורפיש • חצור הגלילית • טובא-זנגרייה • טורעאן • יאנוח-ג'ת • יבנאל • יסוד המעלה • יפיע • ירכא • כאבול • כאוכב אבו אל-היג'א • כסרא-סמיע • כעביה-טבאש-חג'אג'רה • כפר ורדים • כפר יאסיף • כפר כמא • כפר כנא • כפר מנדא • כפר תבור • מג'ד אל-כרום • מג'דל שמס • מגדל • מזרעה • מטולה • מסעדה • מעיליא • משהד • נחף • סאג'ור • ע'ג'ר • עיילבון • עילוט • עין מאהל • עין קנייא • פסוטה • פקיעין • קצרין • ראמה • ראש פינה • ריינה • רמת ישי • שבלי - אום אל-גנם • שלומי • שעב
מועצות אזוריות	אל-בטוף • בוסתאן אל-מרג' • גולן • הגלבוע • הגליל העליון • הגליל התחתון • מבואות החרמון • מגידו • מטה אשר • מעלה יוסף • מרום הגליל • משגב • עמק הירדן • עמק המעיינות • עמק יזרעאל
מועצה מקומית תעשייתית	מגדל תפן
יישובים לשעבר	אבוקה • אחוזת נפתלי • אתגר • גבעות זייד • מחנה ישראל • שייח' בראק