ג'ון פרנסיס מרסר

ג'ון פרנסיס מרסר
John Francis Mercer

לידה	17 במאי 1759 מחוז סטפורד, מושבת וירג'יניה, אמריקה הבריטית
פטירה	30 באוגוסט 1821 (בגיל 62) פילדלפיה, פנסילבניה, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	פילדלפיה
השכלה	קולג' ויליאם ומרי
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית
בן או בת זוג	Sophia Sprigg Mercer
מושל מרילנד 10 בנובמבר 1801 – 13 בנובמבר 1803 (שנתיים) → Benjamin Ogle רוברט בואי ← חבר בית הנבחרים של ארצות הברית 5 בפברואר 1792 – 3 במרץ 1793 (שנה) → ויליאם פינקני Uriah Forrest ← 4 במרץ 1793 – 13 באפריל 1794 (שנה) → ויליאם הינדמן גבריאל דובאל ← חבר בית הנבחרים של מרילנד 1800–1801 1788–1792 (כ־4 שנים)

ג'ון פרנסיס מרסר (באנגלית: John Francis Mercer‏; 17 במאי 1759 – 30 באוגוסט 1821) היה מהאבות המייסדים של ארצות הברית, פוליטיקאי, עורך דין, בעל מטעים ובעל עבדים מווירג'יניה וממרילנד. מרסר, קצין במהלך מלחמת העצמאות, שירת בתחילה בבית הנבחרים של וירג'יניה ולאחר מכן באספת מדינת מרילנד. כחבר באספה, הוא מונה לציר ממרילנד לוועידת פילדלפיה משנת 1787, שם היה ממנסחי החוקה של ארצות הברית אף על פי שעזב את הוועידה לפני החתימה. מרסר נבחר מאוחר יותר לבית הנבחרים של ארצות הברית משני מחוזות שונים במרילנד. בשנים 1801–1803 כיהן כמושל העשירי של מרילנד.

ביוגרפיה

ראשית חייו והשכלה

סופיה ספריג מרסר

מרסר נולד ב-17 במאי 1759 במטע מרלבורו במחוז סטפורד שבמושבת וירג'יניה, לעורך דין, בעל מטעים ומשקיע בולט בארצות המערב ג'ון מרסר (1704–1768) ולאשתו השנייה, אן רוי (1729–1770), בתו של ד"ר מונגו רוי ממחוז אסקס, וירג'יניה. אביו ג'ון מרסר הוליד 19 ילדים משתי נשים, אם כי רבים מתו לפני שהגיעו לבגרות. אשתו הראשונה של אביו הייתה קתרין מייסון (1707-1750), בתו של חבר בית הנבחרים ג'ורג' מייסון (1660-1716). אחיו למחצה, קפטן ג'ון פנטון מרסר (1735-1756) נהרג וקורקף במערב וירג'יניה במהלך מלחמת הצרפתים והאינדיאנים. אחיו למחצה הגדולים ג'ורג' מרסר (1733–1784) וג'יימס מרסר (1736–1793) שירתו בבית הנבחרים בווירג'יניה, וג'יימס הפך גם הוא לעורך דין בולט וכיהן בכנסים המהפכניים של וירג'יניה, בבית הנבחרים של וירג'יניה ובקונגרס הקונטיננטלי (1779-1780) לפני שהפך לשופט, בסופו של דבר של מה שהפך מאוחר יותר לבית המשפט העליון של וירג'יניה. למרסר היו גם כמה אחיות ואחיות למחצה ששרדו עד לבגרות, ביניהן שרה מרסר (1738–1806) שנישאה לקולונל סמואל סלדן (1725–1791) ממחוז סטפורד, מרי מרסר (1740–1764) שנישאה לדניאל מקארטי הבן. ממחוז וסטמורלנד, אנה מרסר (1760–1787) שנישאה לבנג'מין הריסון השישי, גרייס מרסר (1751–1814) שנישאה למוסקו גארנט (1736–1803) ממחוז אסקס, ומריה מרסר (נולדה ב-1761) שנישאה לריצ'רד ברוק (1760–1816) ממחוז קינג וקווין. אחיו הצעיר רוברט מרסר (1764–1800) יתחתן עם מילדרד קרטר, בתו של בעל המטעים הבולט לנדון קרטר, ויהפוך לעורך דין ועורך של "גאון החירות". כמו כל אחיו שהגיעו לבגרות, מרסר למד בקולג' ויליאם ומרי, סיים את לימודיו ב-1775 ולמד משפטים עם תומאס ג'פרסון.

קריירה

חייל

במהלך מלחמת העצמאות האמריקאית, מרסר קיבל נציבות כלוטננט בגדוד ה-3 של וירג'יניה בצבא היבשתי. הוא נפצע בקרב ברנדיווין ב-11 בספטמבר 1777, וקיבל קידום רטרואקטיבי לקפטן החל מיוני 1777. ב-8 ביוני 1778 הוא הפך לשליש בדרגת מייג'ור לגנרל צ'ארלס לי.

הוא התפטר מהצבא כשלי פרש ביולי 1779, אך עד אוקטובר גייס פלוגת פרשים למיליציה של וירג'יניה כשהצי הבריטי שחרר את הלגיון הבריטי ואחרים כדי לפשוט על מטעים במפרץ צ'ספיק. כך החזיק מרסר בדרגת לוטננט קולונל ושירת לזמן קצר תחת לה פאייט כשהוביל כוחות בקרב גילפורד, קרב גרין ספרינג, המצור על יורקטאון ובמקומות אחרים.

פוליטיקאי בווירג'יניה

לאחר כניעתו של הגנרל קורנווליס ב-1781, מצביעי מחוז סטפורד בחרו במרסר כאחד משני נציגיהם בבית הנבחרים של וירג'יניה ב-1782, שם שירת לצד צ'ארלס קרטר. חברי המחוקקים בחרו במרסר כאחד הנציגים של וירג'יניה לקונגרס הקונטיננטלי גם ב-1783 וגם ב-1784. כאשר ריצ'רד ברנט מת, נערכו בחירות מיוחדות למלא את מקומו כנציגו של מחוז סטפורד לבית הנבחרים של וירג'יניה, וג'ון פרנסיס מרסר תפס את מקומו לשארית המושב.

בעל מטעים במרילנד

בשנת 1785 התחתן מרסר עם אשתו, ועד מהרה עבר למחוז אן ארנדל, מרילנד, שם הפעיל את אחוזותיה ("חוות ווסט ריבר") תוך שימוש בעבודה משועבדת. סופיה מרסר קיבלה אדמה ועבדים על פי תנאי צוואות סבה וסבתה (5 עבדים מסבה ב-1782 ו-19 עבדים מסבתה ב-1789), מרסר הביאה 24 עבדים מווירג'יניה בשנים 1798–1799, ועוד 11 עבדים בין 1799 ו-1801 (כולל לפחות 3 שעברו בירושה מאמו). בשנת 1810 מכר מרסר את עבדיו וציוד המטעים שלו במחוז אן ארנדל לבנו בשם ג'ון, מה שביחד עם בעיות דיגיטציה גרמו כי המספר המדויק של העבדים שהיו בבעלותו בשנת 1810 אינו ברור. מרסר החזיק בבעלותו 72 עבדים עד שמת ב-1821, אשר עם רכושו האישי האחר הוערך ב-19,976.75 דולר.

פוליטיקאי במרילנד

בינתיים, מרסר הפך לאחד הנציגים של מרילנד לוועידת פילדלפיה ב-1787, אך מכיוון שהתנגד לריכוזיות, פרש לפני חתימת החוקה. הוא גם ייצג את הנציג העמית נגד האישור, ג'ורג' מייסון, כעורך דין פרטי שגובה חובות של תושבי מרילנד למייסון. מרסר היה גם נציג בוועידת מדינת מרילנד משנת 1788, כדי להצביע האם על מרילנד לאשרר את הצעת החוקה של ארצות הברית. הוא כיהן כמה קדנציות בבית התחתון של אספת מדינת מרילנד בשנים 1788–1789 ו-1791–1792 לפני שנבחר לייצג את מרילנד בבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוזות השני והשלישי מ-1792 עד 1794, והתפטר ב-13 באפריל 1794. למרות שהיה בעל עבדים, מרסר היה אחד משבעת הנציגים שהצביעו נגד חוק העבד הנמלט 1793.

הוא שוב שירת בבית הנבחרים של מרילנד (1800–1801) לפני שניצח בבחירות כמושל מרילנד העשירי (לשתי קדנציות של שנה אחת) מ-1801 עד 1803. למרות שמרסר שירת שוב בבית הנבחרים במרילנד בשנים 1803–1806 (והצטרף לפדרליסטים בתקופת הנשיאות של תומאס ג'פרסון), מחלה הטרידה את מרסר בשנותיו האחרונות.

חיים אישיים

ב-3 בפברואר 1785 הוא נישא לסופיה ספריג (1766–1812), בתם של ריצ'רד ספריג (1739–1798) ומרגרט מרסר לבית קייל (1745–1796) ממחוז אן ארנדל, מרילנד. נולדו להם לפחות ארבעה ילדים, ביניהם מרגרט מרסר, שהפכה לאשת תנועת שחרור העבדים ושחררה את כל העבדים שירשה עם מות אביה. בנם ג'ון מרסר (1788–1848), קנה עבדים וציוד מטעים מאביו בשנת 1810 וקיבל חלק מהירושה האימהית מאביו בשנת 1818. הוא התחתן עם מרי סוואן מאלכסנדריה, וירג'יניה ומת בווירג'יניה. בנם השני ריצ'רד מרסר (בשנים 1789–1821) לא היו לו ילדים. אחיינו, חבר הקונגרס צ'ארלס פנטון מרסר, התנגד לעבדות והיה נשיא האגודה האמריקנית לקולוניזציה.

מוות ומורשת

מרסר נסע לפילדלפיה, פנסילבניה כדי לחפש טיפול רפואי, ומת שם ב-30 באוגוסט 1821. נערכה לו הלוויה בכנסיית פטרוס הקדוש בפילדלפיה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ון פרנסיס מרסר בוויקישיתוף

• ג'ון פרנסיס מרסר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• ג'ון פרנסיס מרסר, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)