ג'וזף דיקמן

ג'וזף דיקמן
Joseph Theodore Dickman

לידה	6 באוקטובר 1857 דייטון, אוהיו, ארצות הברית
פטירה	23 באוקטובר 1927 (בגיל 70) וושינגטון די סי, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
השכלה	האקדמיה הצבאית של ארצות הברית
השתייכות	צבא ארצות הברית
תקופת הפעילות	1883–1922 (כ־39 שנים)
דרגה	מייג'ור גנרל
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה ה-85 מפקד הדיוויזיה ה-3 מפקד הקורפוס ה-4 מפקד הקורפוס ה-1 מפקד הארמייה השלישית
פעולות ומבצעים
מלחמות האפאצ'י מלחמת ארצות הברית–ספרד מלחמת ארצות הברית–הפיליפינים מרד הבוקסרים מלחמת העולם הראשונה
עיטורים
מדליית השירות המצוין

ג'וזף תאודור דיקמן (באנגלית: Joseph Theodore Dickman;‏ 6 באוקטובר 1857 - ‏ 23 באוקטובר 1927) היה מפקד בכיר בצבא ארצות הברית בדרגת מייג'ור גנרל אשר פיקד על הארמייה השלישית במהלך מלחמת העולם הראשונה.

ביוגרפיה

ראשית חייו

דיקמן נולד ב-6 באוקטובר 1857 בדייטון, אוהיו, כבן בכור למשפחה גרמנית. במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית, אביו שירת בצבא הקונפדרציה, ולאחר מכן שירת כשריף במחוז Auglaize באוהיו. בשנת 1874 סיים דיקמן את לימודיו בבית הספר התיכון הציבורי וואפאקונטה ולאחר מכן עבד במשך שנה כמורה בבית ספר בכפר לפני שהגיש בקשה להתקבל לאקדמיה הצבאית של ווסט פוינט. לאחר שהפר את התקנות הנוקשות, הוא גורש מהאקדמיה לאחר זמן קצר ועבד שוב כמורה לפני שהתקבל בחזרה בווסט פוינט ב-1877.

קריירה צבאית

הוא סיים את לימודיו ב-1881 ושירת כלוטננט משנה ברגימנט הפרשים השלישי. לאחר תקופה קצרה של שירות בפורט סנדרס, ויומינג, הוא הוצב בבית הספר לחיל רגלים ולפרשים בפורט ליונוורת', וסיים את לימודיו ב-1883. לאחר מכן שירת באריזונה ובטקסס והיה מעורב במצוד אחר צ'יף האפאצ'י ג'רונימו. לאחר מכן שירת בקנזס ובמערב טקסס עד 1894, ולקח חלק במסעות לאורך גבול ריו גרנדה נגד פולשים מקסיקנים. בשנת 1894 הוא היה מעורב בשביתת פולמן בשיקגו. לאחר מכן הוא נשלח לפורט איתן אלן, ורמונט, שם שירת במשך שנה. מ-1895 עד 1898 שירת כמדריך בבית הספר לחי"ר ולפרשים בפורט ליונוורת'.

לאחר פרוץ מלחמת ארצות הברית–ספרד באביב 1898, הוא חזר לרגימנט שלו, שהועבר במהרה לטמפה, פלורידה, כאן הוצע לו תפקיד שליש בדיוויזיית הפרשים בראשות הגנרל ג'וזף ויילר, שנפרסה אז בקובה. דיקמן הועלה לדרגת קפטן לאחר סיום המערכה המרכזית נגד סנטיאגו ביולי ובהמשך שירת גם בכוחות הכיבוש. באוגוסט 1899 הוא הוחזר לארצות הברית ונשלח לפיליפינים כלוטננט קולונל עם רגימנט המתנדבים ה-26 כחלק מכוח בפיקודו של הגנרל רוברט פ. יוז, שם שירת במלחמת ארצות הברית–הפיליפינים עד יולי 1900 באי פאנאי. לאחר מכן הוא נשלח כחלק מכוח בפיקודו של אדנה צ'אפי לפעול נגד המורדים במרד הבוקסרים בסין. הוא שימש כראש המטה של גנרל צ'אפי לאחר כיבוש בייג'ינג עד שהגנרל יוז החזיר אותו לפיליפינים בסוף השנה, שם שירת במנילה בתפקיד מטה עד שרגימנט המתנדבים ה-26 חזר לארצות הברית בתחילת 1901, שם הורד בחזרה לדרגת קפטן.

דיקמן חזר לתפקיד ההוראה שלו בפורט ליונוורת' ומונה לקצין מטה במטה הכללי של צבא ארצות הברית בשנת 1903, עבורו כתב בין היתר את תקנות השטח של 1905. מ-1906 עד 1908 פיקד על פורט מאייר, וירג'יניה, כמייג'ור ברגימנט הפרשים ה-13 לפני שחזר לפיליפינים ב-1909 לסיור שני בתפקיד, שם הוא שירת כמפקח פרשים עד 1911. לאחר חזרתו לארצות הברית, הוא מונה למפקח הכללי של הדיוויזיה המרכזית, שמפקדתה בשיקגו, ובשנת 1912 שירת כלוטננט קולונל בפורט רובינסון, נברסקה. מספטמבר 1912 עד מאי 1914 הוא היה חבר בארגון מועצת הפרשים וביקר במדינות אירופה בתקופה זו. לאחר מכן הוצב ברגימנט הפרשים השני ופיקד על הרגימנט הזה כקולונל בפורט איתן אלן מפברואר 1915 עד אוגוסט 1917. במאי 1917 הועלה לדרגת בריגדיר גנרל של הצבא הסדיר ובאוגוסט 1917 למייג'ור גנרל של הצבא הלאומי.

מלחמת העולם הראשונה

באוגוסט 1917 מונה דיקמן למפקד הדיוויזיה ה-85, ובנובמבר 1917 מונה למפקד הדיוויזיה ה-3. במרץ 1918 הוא נשלח עם הדיוויזיה לצרפת, שם לחם עמה ביולי בקרב שאטו-תיירי ובקרב השני על המארן, שם עמדה הדיוויזיה בגבורה נגד ההתקפות הגרמניות, מה שהעניק לה את הכינוי "הסלע של המארן". לאחר שהקרב הסתיים, מונה דיקמן ב-18 באוגוסט למפקד הקורפוס ה-4, אותו הוביל בקרב סן-מייל בספטמבר. ב-13 באוקטובר הוא מונה למפקד הקורפוס ה-1, עמו לחם במתקפת מז-ארגון עד סוף המלחמה.

לאחר המלחמה

לאחר שביתת הנשק ב-11 בנובמבר, מונה דיקמן למפקד הארמייה השלישית האמריקאית, אותה הוביל בכיבוש חבל הריין. באפריל 1919 מסר את התפקיד להאנטר ליגט ושירת חודשיים נוספים באירופה כיו"ר ועדה שעבודתה היוותה בסיס לארגון הצבא שלאחר המלחמה לפני שחזר לארצות הברית. כאן הוא פיקד על המחלקה הדרומית, שבסיסה בפורט סם יוסטון, טקסס, עד שפרש משירות פעיל באוקטובר 1921.

לאחר פרישתו שימש דיקמן עד תחילת 1923 כחבר במועצת הצמצום של הצבא. באותה שנה הוא קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת דייטון, ובנאום הקבלה שלו ובכתבים מאוחרים יותר התבטא נגד כל מעורבות של ארצות הברית בהסתבכויות באירופה ובחבר הלאומים. הוא מת מהתקף לב ב-23 באוקטובר 1927 בגיל 70 ונקבר בבית הקברות הלאומי ארלינגטון.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'וזף דיקמן בוויקישיתוף

• ג'וזף דיקמן באתר arlingtoncemetery (באנגלית)
• ג'וזף דיקמן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)