לדלג לתוכן

ג'הרקאנד מוקטי מורצ'ה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'הרקאנד מוקטי מורצ'ה
झारखंड मुक्ति मोर्चा
מדינה הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 4 בפברואר 1973 – הווה (51 שנים)
נציגויות בפרלמנטים
לוק סבהה
3 / 543
רג'יה סבהה
3 / 245
האספה המחוקקת של ג'הרקאנד
34 / 81
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'הרקאנד מוקטי מורצ'ההינדי: झारखंड मुक्ति मोर्चा; מילולית: חזית השחרור של ג'הרקאנד) היא מפלגה פוליטית הודית הפעילה בעיקר בג'הרקאנד.

ג'הרקאנד מוקטי מורצ'ה הוקמה בפברואר 1973 על ידי שיבו סורן, בינוד ביהארי מהטו (אנ') וארון קומאר המרקסיסטי, שלושתם בני האדיוואסי, השבטים הנספחים המהווים רוב בג'הרקאנד, שאז הייתה החלק הדרומי של ביהר. כל אחד מהם ייצג קבוצה נפרדת: סורן ייצג את בני הסנטל (אנ'), שבט בעל נוכחות גבוה באזור, מהטו ייצג את קודמי מהטו (אנ'), שבט נוסף, וקומאר ייצג את ארגוני העובדים. הן קומאר והן מהטו השתייכו לוועדה המחוזית של המפלגה הקומוניסטית של הודו (מרקסיסטית) והאידאולוגיה שלהם השפיעה על המפלגה. שלושת המנהיגים אומנם הקימו את ארגון אחד, אך הבדלים אידאולוגיים גרמו לכך שפעילותם תהא אוטונומית למדי. המפלגה פעלה להפרדת ג'הרקאנד מביהר ולהעניק לה מעמד של מדינה נפרדת בהודו.[1]

בתקופה הראשונה, במהלך שנות השבעים, היה הארגון ארגון חברתי שבין היתר עסק בהקמת בתי ספר ובנקים חקלאיים באזורים נידחים, לצד קמפיין נגד צריכת אלכוהול ולנקידום מסורות שבטיות.[2]

בשנות השמונים נעה המפלגה ימינה, ופעילי המפלגה אף חתמו על הסכם מול הקונגרס הלאומי ההודי לקראת הבחירות לאספה המחוקקת של ביהר ב־1980, שלא התממש לבסוף.[3] דבר שהביא לפרישת ארון קומאר המרקסיסטי לוועדת התיאום המרקסיסטית בראשותו. שיבו סורן מינה את נירמל מאטו (אנ') לנשיא המפלגה ואת עצמו למזכיר הכללי, והמפלגה התמודדה כמפלגה עצמאית בבחירות ללוק סבהה ב־1984. המפלגה התפצלה זמן מה לאחר מכן למספר לפגים, בהם הג'הרקאנד מוקטי מורצ'ה (סורן) והג'הרקאנד מוקטי מורצ'ה (מרנדי)[4] ב־1987 נרצח נירמל מאטו, ושיבו סורן מונה לנשיא המפלגה.[5]

ב־1987 הקימו מספר פלגי המפלגה יחד עם ארגונים קטנים יותר את ועדת התיאום של ג'הרקאנד, קואליציה שהובילה במשותף את המאבק למדינה נפרדת.[4]

ביולי 1992 נוצר פיצול במפלגה, כאשר פלג מהמפלגה פרש והקים יחידה נפרדת שנקראה גהרקאנד מוקטי מורצ'ה (מרדי) על שם מנהיגה קרשינה מרדי.[1]

בין 1997 ל־1998 תמכה המפלגה בממשלת הראשטריה ג'נטה דאל בביהר, והיחסים החמים בין המפלגות נמשכים עד היום. בתמורה קיבלה האספה המחוקקת של ביהר החלטה הקוראת להקמת מדינה נפרדת בדרומה, כדרישת המפלגה.[2]

לאחר הקמת ג'הרקאנד בנובמבר 2000 הפכה המפלגה לאחת המפלגות הדומיננטיות במדינה החדשה, כשהיא מתחרה בעיקר במפלגת העם ההודית, אך לפרקים פועלת עימה בקואליציה.

לקראת הבחירות הראשונות לאספה המחוקקת של ג'הרקאנד ב־2005 הקימה המפלגה קואליציה עם הקונגרס הלאומי ההודי וראשטריה ג'נטה דאל, ושיבו סורן מונה לראש השרים של ג'הרקאנד בממשלה שנפלה לאחר שבועיים והוחלפה בממשלת מפלגת העם ההודית. באוגוסט 2008 חזרה המפלגה לשלטון במדינה, אך הממשלה פוזרה בינואר 2009 לאחר שסורן לא הצליח להיבחר לאספה בתוך מגבלת הזמן של ששה חודשים ממינויו.

פיזור האספה והבחירות החדשות שנערכו אליה אפשרו את שובה של המפלגה לשלטון ב־2009, בממשלה שנתמכה בין היתר בידי מפלגת העם ההודית. ממשלה זו נפלה לאחר שהמפלגה הסירה את תמיכתה מהממשלה בעקבות מחלוקת פוליטית ביולי 2010, ובספטמבר 2010 הוקמה ממשלת קואליציה בין המפלגות כשידה של מפלגת העם על העליונה וראש השרים מונה מטעמה. שיבו סורן לא היה חבר בממשלה זו, ובנו, המאנט סורן, תפס את מקומו כמנהיג המפלגה ומונה לסגן ראש השרים.

המפלגה שבה לראשות הממשלה במדינה לאחר שהפילה את הקואליציה עם מפלגת העם בינואר 2013, בטענה שהמפלגות הסכימו לרוטציה בראשות הממשלה ולאחר מכן דרשה את החלפת ראש השרים ארג'ון מונדה.[6] המפלגה הקימה קואליציה חליפית עם הקונגרס והראשטריה ג'נטה דאל בראשות המאנט סורן ביולי 2013.[7] המפלגה הובסה בבחירות שנערכו בדצמבר 2014, והייתה למפלגת האופוזיציה באספה המחוקקת המדינתית.

בבחירות ב־2019 שבה המפלגה לשלטון בראשות הקואליציה שלה.[8] ראש השרים מטעמה, המאנט סורן, נאלץ להתפטר בינואר 2024 בעקבות מעצרו בעקבות פרשת שחיתות, והוא הוחלף בצ'מפי סורן,[9] אך לאחר שחרורו בערבות ביוני 2024 שב המאנט סורן לכהן כראש השרים.

הגוף העליון במפלגה הוא האספה המרכזית. האספה בוחרת את הוועדה המרכזית, שאחראית למינוי הוועדות המחוזיות, שממנות ועדות משנה תחתיהן. המפלגה אימצה חוקה בוועידתה הראשונה שהתקיימה בסראיקלה (אנ') בינואר 1983, שעברה תיקונים בוועידתה השנייה בראנצ'י באפריל 1986.[1]

תוצאות בחירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הלוק סבהה
שנה מושבים קולות אחוז שינוי
1984
0 / 516
332,403 0.14%
1989
3 / 531
1,032,276 0.39% 3 Increase
1991
6 / 523
1,481,900 0.54% 3 Increase
1996
1 / 543
1,287,072 0.38% 5 Decrease
1998
0 / 543
1,324,548 0.36% 1 Decrease
1999
0 / 543
974,609 0.27% Steady
2004
5 / 543
1,846,843 0.47% 5 Increase
2009
2 / 543
1,665,173 0.44% 3 Decrease
2014
2 / 543
1,637,994 0.30% Steady
2019
1 / 543
1,901,976 0.31% 1 Decrease
2024
3 / 543
2,627,488
האספה המחוקקת של ביהר
שנה מושבים התמודדה במחוזות אחוזים שינוי
1980
11 / 324
1985
9 / 324
57 1.8% 2 Decrease
1990
19 / 324
82 3.4% 10Increase
1995
10 / 324
63 2.3% 9 Decrease
2000
12 / 324
85 3.5% 2 Increase
האספה המחוקקת של ג'הרקאנד
שנה מושבים אחוזים קולות שינוי
2005
17 / 81
14.29% 5 Increase
2009
18 / 81
15.20% 1,562,060 1 Increase
2014
19 / 81
20.43% 2,832,921 1 Increase
2019
30 / 81
18.72% 28,17,442 11 Increase
2024
34 / 81
23.44% 4,183,281 4 Increase

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 , Abha Xalxo, “Aims And Achivement of Jharkhand Mukti Morcha (1973-2000)”, Proceedings of the Indian History Congress vol. 64, 2003, עמ' 1091–102‏, JSTOR 44145536
  2. ^ 1 2 Sanjay Kumar, and Praveen Rai, “Shrinking Political Space for the Jharkhand Mukti Morcha”, Economic and Political Weekly vol. 44, no. 33, 2009, עמ' 24–29‏, JSTOR 25663441
  3. ^ Hiranmay Dhar, Split in Jharkhand Mukti Morcha, Economic and Political Weekly vol. 15, no. 31, 1980, עמ' 1299–300‏, JSTOR 4368921
  4. ^ 1 2 Vidhatri Rao, A short history of JMM: From start in 1973 to leading Jharkhand statehood movement, the journey of Soren’s party, The Indian Express, ‏2 בפברואר 2024
  5. ^ Farzand Ahmed, JMM president Nirmal Mahto killing might lead to political change in Bihar, India Today, ‏30 באוגוסט 1987
  6. ^ Saiful Haque, Arjun Munda govt in trouble as Jharkhand Mukti Morcha withdraws support over CM issue, India Today, ‏6 בינואר 2013
  7. ^ Hemant Soren becomes Jharkhand CM, heads ninth government, India Today, ‏12 ביולי 2013
  8. ^ Jharkhand dumps BJP to choose JMM-led alliance, party loses 5th state as Congress gains strength, India Today, ‏23 בדצמבר 2019
  9. ^ 'Jharkhand Tiger' Champai Soren likely to take over as Chief Minister | 5 points, India Today, ‏31 בינואר 2024Shashi Bhushan, Why Hemant Soren's choice of Champai Soren as Chief Minister is a masterstroke, India Today, ‏1 בפברואר 2024