בנג'מין בניקר
 | |
| בנג'מין בניקר - דיוקן דמיוני | |
| לידה |
9 בנובמבר 1731 מחוז בולטימור, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
19 באוקטובר 1806 (בגיל 74) Oella, ארצות הברית |
  | |
בנג'מין בניקר (באנגלית: Benjamin Banneker, 9 בנובמבר 1731 אליקוט מילס, מרילנד - 9 באוקטובר 1806 על יד בולטימור, מרילנד) היה חוואי, מודד, מחבר אלמנכים, ממציא, חוקר טבע, מתמטיקאי ואסטרונום ממוצא אפרו-אמריקאי. יליד מחוז בולטימור, לימים במדינת מרילנד. בניקר היה בנם של עבד לשעבר ושל אישה אפרו-אמריקאית חופשייה. הוא רכש מעט השכלה פורמלית ולרוב היה אוטודידקט. הוא נודע כחבר בקבוצה שבראשות אנדרו אליקוט שסקר את גבולות המחוז וושינגטון די. סי., הבירה הפדרלית של ארצות הברית
לבניקר קנה ידע באסטרונומיה, מה שאיפשר לו לפרסם סדרת אלמנכים מצליחים. הוא התכתב עם תומאס ג'פרסון, מחבר הכרזת העצמאות של ארצות הברית, בנוגע לסוגיות העבדות והאי-שוויון. הפעילים למען ביטול העבדות והתומכים בשוויון בין הגזעים הפיצו והעריכו את כתביו.
על אף שביום לווייתו של בניקר, רבים מכתביו וחפציו האישיים אבדו בשריפה, שרדו אחד מיומניו וכמה מהחפצים שבנה, והם מוצגים כיום לקהל. פארקים, רחובות, בתי ספר בארצות הברית נושאים את שמו לזכרו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילדות וצעירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניקר נולד באליקוט מילס במחוז בולטימור של הפרובינציה מרילנד שבמושבה "אמריקה הבריטית". אביו רוברט היה חוואי, עבד אפרו-אמריקאי משוחרר. האם הייתה מרי באנקי, מולאטית. אמה, מולי וולש, הייתה נערה אנגלייה שהואשמה באנגליה בגנבת חלב ונידונה על כך למוות. בסופו של דבר עונשה הומתק והיא הוגלתה ל"אמריקה הבריטית". באמריקה הפכה לחוואית והתחתנה עם אחד משני עבדיה, באנקה, שטען לייחוס מלכותי באחד משבטי מערב-אפריקה.[1] גם בתם, מרי באנקי, התחתנה עם עבד משוחרר, רוברט, ששאל את שם משפחתה. בנג'מין בניקר למד קרוא וכתוב וכן כתבי הקודש הנוצריים (תנ"ך והברית החדשה) אצל סבתו הלבנה, מולי וולש, ואחר כך התחנך למשך כשנה בבית ספר קטן של הקווייקר פיטר היינריכס. בניקר הפסיק את הלימודים הפורמליים כדי לעזור בעבודות בחוות אביו. אחרי העמל הפיזי הרב נשאר לו מעט זמן וכוח לתחביביו.
חייו המקצועיים והציבוריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגיל 22 לפי דגם של שעון כיס שקיבל בבולטימור מסוחר מאירופה בשם ג'וזף לוי, בנה בניקר שעון מעץ. השעון צלצל בשעות המדויקות והמשיך לפעול למשך כל שאר חייו. השעון של בניקר הביא לו פרסום ביישובו ובנוסף נפוצה הידיעה שהוא יודע לחבר ולפתור חידות מתמטיות. תחילה עבד בניקר כבונה שעונים וכמודד. אחרי מות אביו המשיך לטפח את חוותו וגידל טבק.[1] וחיטה[2]
בשנת 1772 משפחה חדשה התיישבה באזור שבו שכנה חוותו של בניקר. זו הייתה משפחת אליקוט, קבלנים שעשו חיל באותה תקופה על ידי בניית טחנות קמח באזור בולטימור. בני אליקוט שמו לב לכישוריו של בניקר. אחד מהם, ג'ורג' אליקוט, שכמו בניקר, גילה עניין במדעים, התיידד איתו והשאיל לו ספרים מספרייתו הגדולה. בסביבות שנת 1788 ,גיל 57 הפך בניקר מסוגל, בעזרת ספרים בלבד, ללמד את עצמו אלגברה, גאומטריה, לוגריתמים, טריגונומטריה ואסטרונומיה. למד לבד להשתמש במצפן וב"סקטור" ולעקוב אחרי הכוכבים בשמיים והצליח כדי לערוך ניבויים אסטרונומיים כמו למשל, של ליקויי חמה וליקויי ירח. בשנת 1791 בשותפות עם אנדרו אליקוט עזר במיפוי העיר שעתידה להיות הבירה הלאומית של ארצות הברית - וושינגטון די. סי.. עקב מחלה נאלץ להפסיק עבודה זו אחרי שלושה חודשים.[1] מאוחר יותר, בשנים 1797-1792 חיבר בניקר אלמנכים שכללו מידע על ספרות, רפואה, מידע שימושי על הגאות והשפל ומדורי דעות. בספרים אלה מתח ביקורת על תומאס ג'פרסון בגלל השימוש בעבודת עבדים. בנוסף לאלמנכים פרסם בנקר מידע על הדבורים ועל ציקדות בעלות מחזור בן 17 שנה.
מכתביו לג'פרסון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1791 כשג'פרסון כיהן כמזכיר המדינה, פנה אליו בניקר במכתב מתוך תקווה מוצהרת שהאיש המכובד "ינצל כל הזדמנות קרובה כדי לעקור מן השורש המגמה של רעיונות ודעות מופרכים ומזויפים לגבי האפרו-אמריקאים". כדי להדגים לג'פרסון את עובדת היותם השחורים יותר מסתם "עבדים" שלח לו בניקר כתב יד של אחד האלמנכים שחיבר עבור שנת 1792.
בניקר הציג את עצמו כ"בן לגזע אפריקאי" וכאדם חופשי. במילים נבחרות בקפידה נזף בניקר בג'פרסון ופטריוטים אמריקאים אחרים על שיעבודם את השחורים בעוד שנאבקו בבריטים בעד שחרורם הם. ג'פרסון הודיע לבניקר ששלח את האלמנך שלו לקונדורסה, מזכיר האקדמיה הצרפתית למדעים, כדי לתעד את הפוטנציאל של "אחינו השחורים" נגד הספקות הנהוגים כלפיהם. בניקר פרסם התכתבות זו עם ג'פרסון באלמנך שלו משנת 1793. העמדה האמיצה שגילה בניקר בסוגיית העבדות זיכתה אותו בתמיכה רחבה של הקבוצות האבוליציוניסטיות ממרילנד ופנסילבניה, שכל אחת מהן סייעו לו לפרנס את אלמנך. [1]
חייו הפרטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנג'מין בניקר נשאר רווק כל חייו. הוא המשיך עד מותו לעסוק במדע. ב-1797 ירדו המכירות של האלמנכים שלו והוא הפסיק את פרסומם. בהמשך כדי להתקיים מכר גם חלק גדול מחוותו לבני אליקוט ולאחרים והמשיך להתגורר בבקתתו.[1] הוא נפטר בשינה אחרי טיול הבוקר שלו באוקטובר 1806. בהתאם לרצונו, אחיינו החזיר למשפחת אליקוט את הדברים ששאל מהם.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Bedini, Silvio A. (בינואר 1999) [1972]. The Life of Benjamin Banneker: the First African-American Man of Science (2nd ed.). Maryland Historical Society. ISBN 978-0-938420-59-0.
{{cite book}}: (עזרה) - Cerami, Charles (16 בינואר 2002). Benjamin Banneker: Surveyor, Astronomer, Publisher, Patriot. Wiley. ISBN 978-0-471-38752-7.
{{cite book}}: (עזרה)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנג'מין בניקר, באתר MacTutor (באנגלית)
- ביוגרפיה באתר Biography של רשת הטלוויזיה A&E 2015
- ביוגרפיה באתר לתולדות המתמטיקה של אוניברסיטת סנט אנדרוס בסקוטלנד
- 2000 J.J.O'Connor, E.F. Robertson Biography of Benjamin Banneker, University Saint Andrews
- בנג'מין בניקר: מיתוסים ומורשת בוויקיפדיה האנגלית
- Mary Beth Corrigan "Benjamin Banneker: Fabled Genius Considered": Review '"H-Net Reviews in the Humanities & Social Sciences: H-Net H-Net: Humanities & Social S [http://www.msu.edu Michigan State University
- בנג'מין בניקר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- בנג'מין בניקר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)