בללייקה

בללייקה
Балалайка
סיווג	קורדופוניים
קבוצה	כלי מיתר, כלי פריטה

בַּלַלַייקָה (בכתב רוסי: Балалайка) היא כלי מיתר מסורתי במרכז אסיה ובפרט ברוסיה. לבללייקה אופיינית תיבת תהודה משולשת העשויה מעץ ו-3 מיתרים (לעיתים שישה, בזוגות). הבללייקה הפכה לאחד כלי המיתר החשובים במזרח אירופה, בייחוד ברוסיה ובאוקראינה. רפרטואר הדורש טכניקת נגינה מורכבת קידם את הבללייקה לדרגת חשיבות של כלי נגינה קלאסי^[^{דרוש מקור]}, ויצירות רבות נכתבו במיוחד עבורה.

יש שישה גדלים שונים של בללייקות. הגודל השכיח ביותר המשמש לנגינת סולו הוא הגודל הבינוני (מכונה בללייקה פּרִימָה). כוונון המיתרים של בללייקה פרימה הוא מי, מי, לה (שני המיתרים התחתונים מכווננים לאותו גובה), ומנגנים עליה בעזרת האצבעות בטכניקה מיוחדת, לעיתים קרובות בפריטת טרמולו. תכונה מיוחדת של בללייקה זו היא שהרווח בין המיתר הראשון והשני גדול מהרווח בין המיתר השני ושלישי.

גודל שכיח פחות הוא "בללייקה גדולה" (בללייקה סֶקוּנדָה), המכווננת לה, לה, רה – קווינטה אחת נמוך יותר מהבללייקה פרימה.

גדלים נוספים הם:

פיקולו (נדיר) בכוונון סי, מי, לה (כוונון דיסוננטי)
אַלטוֹ בכוונון מי, מי, לה (נמוך באוקטבה מבללייקה פרימה)
בס בכוונון מי, לה, רה
קונטרבס בכוונון מי, לה, רה (נמוך באוקטבה מבללייקה בס) .

על בללייקות בס וקונטרבס פורטים בעזרת מפרט.

הכוונון עשוי להשתנות ממקום למקום ובהתאם לסוג המוזיקה המנוגנת. לעיתים הבללייקה פרימה מכווננת "בסגנון גיטרה", סול, סי, רה, בדומה לשלושת המיתרים הדקים של הגיטרה הרוסית, מה שמקל על נגני גיטרה רוסית לנגן בה.

בשלוש הבללייקות הקטנות יותר (פיקולו, פרימה וסקונדה), מקובל להשתמש בשני מיתרי ניילון (המיתרים התחתונים הזהים) ובמיתר מתכת אחד (העליון).

כלי נגינה זה הפך לשמו של שיר מפורסם של הזמרת אילנית. ישנו שיר נוסף "נגני לי (בללייקה)" בביצועו של דורון מזר שחיברה שמרית אור והלחין ננסי ברנדס.