ננסי ברנדס

ננסי ברנדס

ננסי ברנדס מופיע ומנצח, לילה לבן בתל אביב, יוני 2011
לידה	1 במאי 1951 (בן 73) בוקרשט, הרפובליקה העממית הרומנית
שם לידה	סילביו ברנדס
מדינה	ישראל, רומניה
תקופת הפעילות	מ-1963
עיסוק	מלחין, מעבד ומפיק מוזיקלי, קומיקאי
פרופיל ב-IMDb

נַנסי ברנדס (ברומנית: Nancy Brandes; נולד ב-1 במאי 1951) הוא מנצח, שחקן, מלחין, מוזיקאי, קומיקאי, מעבד ומפיק מוזיקלי רומני-ישראלי.

ביוגרפיה

ברנדס נולד בבוקרשט שברומניה בשם סילביו ברנדס, בן יחיד להוריו. בגיל 4 החל לנגן בפסנתר. בשנת 1964 הקים את להקת הרוק Roșu și Negru ("אדום ושחור" (רומ')), בה שימש כקלידן. הוא עבר ליאשי, שם למד בקונסרבטוריון, פירק את הלהקה והקים אותה מחדש עם נגנים חדשים שלמדו עימו בקונסרבטוריון. בשנת 1969 השתתפה הלהקה בפסטיבל שנערך בבוקרשט וזכתה במיקום גבוה בכמה קטגוריות. בנוסף, הופיעה ברחבי רומניה, הושמעה ברדיו וצולמה לטלוויזיה. עד עלייתו לארץ הספיקה הלהקה גם להוציא מיני-אלבום אחד ושני סינגלים.

בשנת 1975 עלה ברנדס לישראל והתיישב בתל אביב. את הקריירה המוזיקלית בישראל החל כמלווה בפסנתר של זמרים כמו ריקי גל, אבי טולדנו, אילנית, צביקה פיק ועוד. בסוף שנות ה-70, שימש ברנדס כעוזרו ויד ימינו של יצחק גרציאני, שהיה באותה תקופה המנצח והמנהל המוזיקלי של להקת כרמון, שם הכיר את אחד הרקדנים, לימים הכוריאוגרף שלמה ממן. החל מ-1980, ביצע ברנדס עיבודים מוזיקליים רבים ליצירות מחול לבמה ולריקודי עם עבור ממן, והיה שותף להפקת תקליטיו.

ב-1980 הפיק מוזיקלית את אלבומו של אבי טולדנו "צלע", בו בלטו עיבודיו ל"כל חיי" ו"אדם נשאר ילד". שיתוף הפעולה של ברנדס עם טולדנו נמשך גם בשנים הבאות. באותה שנה עיבד מיני אלבום ליוני נמרי בשם "אחד מול אחד", בו בלט שיר הנושא, וכן עיבד (עם רפי קדישזון) מספר שירים לדני גרנות.

ב-1981 הפיק מוזיקלית כמחצית משירי אלבומו של שימי תבורי "צעד חמישי", בו בלטו עיבודיו ל"צלצלי אליי", "אמא" ו"משה" (שזכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר המזרחי תשמ"א). באותה השנה עיבד ארבעה שירים לאלבומו השני של ניסים גרמה: "להיות כוכב".

ב-1982 עיבד את השיר "הורה" של אבי טולדנו, אשר זכה בקדם אירוויזיון והגיע למקום השני בתחרות האירוויזיון האירופית, וכן את שירו של טולדנו "אבא אבא" מתחרות השירוויזיון. באותה שנה עיבד ברנדס את השירים באלבומו השלישי של בני אלבז "קיץ מסוכן", את שירו של זוהר ארגוב "הפרח בגני", שכתב אביהו מדינה, ואת אלבומו של ארגוב "נכון להיום". "הפרח בגני" זכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר המזרחי בהפרש ניכר, וסלל את דרכו של ארגוב לצמרת המוזיקה המזרחית. גם באירוויזיון 1983 עיבד ברנדס את השיר שייצג את ישראל, "חי" בביצועה של עפרה חזה. גם שיר זה הגיע למקום השני באירוויזיון עצמו. עוד באותה שנה הפיק מוזיקלית את שירי אלבומו של שימי תבורי "אלירן".

ב-1984 הפיק מוזיקלית את אלבומו של יהורם גאון "אמצע הדרך", בו בלטו עיבודיו ל"לא תנצחו אותי" ו"בפרדס ליד השוקת". עוד באותה שנה הפיק מוזיקלית את מרבית שירי אלבומו של חיים משה "תן לזמן ללכת", את האלבום "בנתיב הזכרונות" של רמי דנוך ולהקת "צלילי העוד" (ביחד עם יהודה יוג'י גבאי), ועיבד את השיר "אבא אמא ארץ ישראל" עימו השתתפה אילנה אביטל בפסטיגל.

ב-1985 הפיק מוזיקלית את אלבום הבכורה של דורון מזר, בו בלט במיוחד עיבודו לשיר "אני חוזר הביתה", וכן הפיק מוזיקלית את אלבומו של חיים משה "להיות זמר".

ב-1986 הפיק מוזיקלית את מרבית שירי אלבומו של חיים משה "כל נדריי", שיצא בתחילת 1987, ובו בלטו שיר הנושא, וכן "לחיים", עימו הגיע משה למקום השלישי בקדם אירוויזיון. עוד בקדם אירוויזיון 1986 עיבד שלושה שירים נוספים: "נגני לי בללייקה" שהלחין, והגיע למקום השני בתחרות, "לילה לילה" בביצוע צביקה פיק, ו"הלוואי", בביצוע בועז שרעבי, שאומנם הגיע למקום האחרון בתחרות עם נקודה יחידה, אך זכה להצלחה גדולה מחוץ לתחרות, והפך לאחד השירים המזוהים ביותר של שרעבי.

ב-1987 הפיק מוזיקלית את אלבומו של שימי תבורי "שירים שאוהבים", ועיבד את השיר "כמו שאתה יודע" לאלבומה השני של מרגלית צנעני, "שמור אותי".

ב-1988 עיבד והפיק מוזיקלית את אלבומו של ג'קי מקייטן "התגשמות", ועיבד את השיר "שלום תברכנו" לאלבומה השלישי של מרגלית צנעני "אהבה אבודה".

ב-1989 הפיק מוזיקלית את אלבומו השני של רון שובל "מרגיש בדרך", בו בלט במיוחד עיבודו לשיר "לפעמים", הפיק מוזיקלית את מרבית שירי אלבומו של שלומי שבת "בגלל הרוח", בו בלטו עיבודיו למחרוזת "מרגריטה" ול"אדמירל". עוד ב-1989 עיבד ברנדס בפעם השלישית את השיר שייצג את ישראל באירוויזיון - "דרך המלך" בביצועם של גילי וגלית, וגם את השיר שהגיע למקום ה-2 "דיינו", הלחין את פסקול הסרט "אבא גנוב 2".

ב-1990 הלחין את פסקול הסרט "נשיקה במצ"ח". בתחילת שנות התשעים הפיק ברנדס את אלבומיו של הזמר אורי פיינמן.

ב-1991 עיבד והפיק מוזיקלית את אלבום הבכורה של הזמר נתנאל "כח", וכן עיבד את מחרוזת "הילולה" לאלבומו של שלומי שבת "אל תלכי רחוק מדיי".

ב-1992 הפיק מוזיקלית את אלבומו של בועז שרעבי "בדרך כלל רומנטי", ואת אלבומו של אבי טולדנו "מרוקר" (ביחד עם דודי רוזנטל).

ב-1993 הפיק מוזיקלית את אלבומו של דורון מזר "קול" והלחין בו את השיר "אישה צוענייה".

ב-1999 עיבד והפיק מוזיקלית את אלבום הבכורה של בר כהן "קסם נעלם".

ב-2003 עיבד והפיק מוזיקלית את אלבומו החמישי של גיל ארגוב "לא נולדתי מלך".

בין השנים 1985–1995 היה המנצח של תזמורת חיל האוויר.

ברנדס הלחין גם מספר מועט של שירים, ובהם "נגני לי בלליקה" שאיתו התחרה דורון מזר בקדם אירוויזיון של 1986 ו"מקום אחר" ששר אורי פיינמן.

בשנת 2006 העלה ברנדס את מופע "סרפן", מופע מוזיקלי של שלוש בנות השרות על הבמה בקצב מודרני ובעיבודים עכשוויים את שירי העם הכי מפורסמים מאז קום המדינה.

בשנת 2008 העלה ברנדס את מופע "סופרנוס", הפקה ענקית שבה השתתפו שלוש זמרות אופרה, שלושה זמרי טנור ותזמורת סימפונית בת ארבעים ושבעה נגנים. המופע רץ על במות ישראל עד שנת 2015, כאשר ברנדס הותקף על ידי חיידק קטלני ואושפז בבית החולים.

במאי 2023 פרסם ספר אוטוביוגרפי בשם "חיידק במה: סיפורו של ננסי ברנדס" שיצא בהוצאה פרטית.

קריירת משחק

בתחילת שנות ה-90 החל בקריירה של כתיבת הצגות ומופעי סטנד-אפ. ב-1992 גילם פסנתרן בסרטו של זאב רווח "טיפת מזל". ב-2003 גילם מנחה טברנה בסיטקום המצליח בכיכובו של צביקה הדר "שמש". בשנת 2008 גילם את עצמו בקומדיית המצבים לילדים "המובילים". ב-2010 גילם את הסוכן של אלישע אוטומזגין (דביר בנדק) בסדרת הטלוויזיה "טקסי דרייבר".

החל מסוף 2008 הופיע במופע סטנד-אפ יחיד בשם "לא לזה התכוונתי" ובשנת 2016, לאחר שהחלים ממחלה קשה, יצא במופע נוסף שכתב יחד עם מני אסייג. ב-2019 הופיע בסדרה "שנות השמונים".

בשנת 2021 יצא במופע משותף עם דודו פישר של שירה וסטנד־אפ בשם "העולם כולו" בכל רחבי הארץ.

חיים אישיים

ברנדס גרוש פעמיים. יש לו שתי בנות מנישואיו הראשונים ובן ובת מנישואיו השניים.

בשנת 1998 הורשע בעסקת טיעון בגנבת שיחות בינלאומיות בסכום של כ-21,000 ש"ח. הוא נידון ל-100 שעות עבודות שרות.

לקריאה נוספת

• ננסי ברנדס, חיידק במה - סיפורו של ננסי ברנדס, הוצאת ד"ר אליעזר קראוס, 2023.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ננסי ברנדס בוויקישיתוף

• ננסי ברנדס, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• ננסי ברנדס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ננסי ברנדס, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• ננסי ברנדס, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• ננסי ברנדס, באתר שירונט
• ננסי ברנדס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• ננסי ברנדס, באתר Discogs (באנגלית)
• ננסי ברנדס, דף שער בספרייה הלאומית
• איתי אילנאי ויוסי אליאס, ננסי ברנדס חייב מיליונים - אבל מאושר, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 21 במאי 2009
• ננסי ברנדס והיהדות, באתר ynet, 3 באוגוסט 2009
• ליאור זאבי, מעבר לפינה עם ננסי ברנדס, באתר nrg‏, 5 באוגוסט 2009
• חיים שובל, הנקודה היהודית של ננסי ברנדס, באתר דתילי, 29 בדצמבר 2009
• גילי מצא, איבד את הצפון: מגלים את הגליל עם ננסי ברנדס, באתר ynet, 30 בנובמבר 2010
• אלקנה שור, למה החליט ננסי ברנדס להפסיק עם בדיחות הרומנים?, באתר nrg‏, 8 במרץ 2013
• ניר וולף, "עכשיו ברצינות, אני חושב שיש בי סוג של אינפנטיליות", באתר ישראל היום, 15 בפברואר 2018
• גבי בר-חיים, אגדות וסיפורים, באתר "ידיעות אחרונות", 26 במרץ 2018
• אנשים, ‏ננסי ברנדס על הגירושים: "הבית היה מלא וביום אחד קאט. ריק, חשוך", באתר ‏מאקו‏, 5 באוגוסט 2018
• שיר זיו, ננסי ברנדס: "לא תמיד הייתי מצחיק ואופטימי, זה פיצוי על הילדות האומללה שלי", באתר ישראל היום, 13 בינואר 2022
• אורית מרלין-רוזנצוייג, ננסי ברנדס (74) על הזוגיות עם בת 43: 'לה יש אופי של דודה ואני תינוק', באתר Xnet‏, 22 בספטמבר 2020
• ננסי ברנדס, הפרויקט של מפעל הפיס לתיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית עם יואב קוטנר, אוגוסט 2016