בלט בולשוי

בלט בולשוי
Большой Театр

תאריך הקמה	1776
www.bolshoi.ru

בלט בולשוי (ברוסית: Балетная труппа Большого театра, מילולית: "להקת הבלט של תיאטרון בולשוי") היא להקת בלט קלאסי בעלת שם בין-לאומי, השוכנת בתיאטרון בולשוי במוסקבה, רוסיה. להקת בלט הבולשוי נוסדה בשנת 1776, והיא בין להקות הבלט הוותיקות ביותר בעולם. עם זאת, שמה יצא לתהילה בעולם כולו רק בראשית המאה ה-20, כשמוסקבה הייתה לבירת ברית המועצות. מאז ועד היום, להקת הבולשוי מוכרת כאחת מלהקות הבלט הראשונות במעלה בעולם. יש לה סניף אחד בבית הספר לתיאטרון ובלט של בולשוי בז'וינווילי, ברזיל.

היסטוריה

האזכור המוקדם ביותר של בלט הבולשוי נמצא ביצירת בית ספר למחול לבית יתומות במוסקבה בשנת 1773.ב-1776, שכרו הנסיך פיוטר וסילייביץ' אורוסוב ויזם התיאטרון האנגלי מייקל מאדוקס את שירותיהן של רקדניות מבית הספר כחלק מלהקת התיאטרון החדשה שלהם.{תחילה הופיעה הלהקה באתרים בבעלות פרטית, ובהמשך רכשה את תיאטרון פטרובסקי, העתיד להיבנות מחדש, עקב שריפות ופיתוח כושל, כתיאטרון בולשוי הנוכחי. אף כי רקדנים אורחים באים והולכים מלהקות בלט יוקרתיות אחרות, כגון מריאינסקי ותיאטרון הבלט האמריקאי, רוב רקדני הלהקה הם בוגרי האקדמיה. ב-1989 היה מייקל שאנון רקדן הבלט האמריקאי הראשון שסיים את האקדמיה של בלט הבולשוי והצטרף ללהקת הבולשוי.

על אף המספר הרב של בלטים מפורסמים שהעלה, התקשה בלט הבולשוי לעמוד בתחרות מול המוניטין של הבלט הרוסי האימפריאלי, כיום בלט מריאינסקי מסנקט פטרבורג. רק עם מינויו של אלכסנדר גורסקי כמנהל בלט בשנת 1900 החלה הלהקה לפתח את זהותה הייחודית, בהפקות מהוללות של בלטים חדשים או מחודשים, בהם דון קישוט (1900), קופליה (1901), אגם הברבורים (1901), הנערה הסוררת (1903), ז'יזל (1911), "לה קורסר" (1912) ו"הבייאדרה" (1917).

העדפת ההנהגה הסובייטית לנושאים מוסרניים פשטניים באמנויות באה לביטוי במינויו של יורי גריגורוביץ' כמנהל ב-1964. גריגורוביץ' החזיק במשרה עד 1995, אז החלה שורה של מנהלים, בהם בוריסב אקימוב, אלכסיי רטמנסקי, יורי בורלאקה וברגיי פילין להביא ללהקה רעיונות ביצוע למחולות מודרניים יותר.

בשנת 2000 פתח בלט הבולשוי את אקדמיית הבלט הראשונה שלו מחוץ לרוסיה, בז'וינווילי, ברזיל.

מבנה הלהקה

בלט הבולשוי היא אחת הלהקות הגדולות בעולם, עם כ-220 רקדנים. הלהקה פועלת בשיטה היררכית, בדומה לאלה הנהוגות בלהקות בלט אחרות חשובות באירופה, כשרקדנים בכירים מדורגים כראשיים, ומטה בסדר החשיבות דרך סולן/סולנית מוביל/ה, סולן/סולנית ראשון/נה, סולן/סולנית ולבסוף, רקדני ורקדניות הלהקה (corps de ballet).

רפרטואר

• "גיבור זמננו", יורי פוסוחוב
• "אגדת אהבה", יורי גריגורוביץ'
• "אנה קרנינה", ג'ון נימאייר
• "אניוטה", ולדימיר וסילייב
• "אפולו" ז'ורז' בלנשין
• "סוויטת כרמן", אלברטו אלונזו
• קופליה, מריוס פטיפה ואנריקו צ'קטי; גרסה מחודשת של סרגיי ויחארב
• דון קישוט, מריוס פטיפה ואלכסנדר גורסקי; גרסה מחודשת של אלכסיי פאדייצ'ב
• "אטיודים", האראלד לאנדר
• "ארץ שכוחה"
• "וריאציות פרנק ברידג'", האנס ואן מאנן
• ז'יזל, ז'אן קוראלי וז'יל פרו; גרסה מחודשת של יורי גריגורוביץ'
• "איוואן האיום"
• "תכשיטים", ז'ורז' בלנשין
• "הבייאדרה", מריוס פטיפה; גרסה מחודשת של יורי גריגורוביץ'
• "בת פרעה", פייר לאקוט
• הנערה הסוררת, אלכסנדר גורסקי; גרסה מחודשת של יורי גריגורוביץ'
• הסילפידה, אוגוסט בורנונביל; גרסה של יוהאן קובורג
• "הגברת עם הקמליות", ג'ון נימאייר
• "השודדים", מריוס פטיפה; גרסה של אלכסיי רטמנסקי ויורי בורלאקה
• "נורייב"
• מפצח האגוזים, יורי גריגורוביץ'
• "אונדין", ויאצ'סלב סאמודורוב
• "אונייגין", ג'ון קראנקו
• "ריימונדה", מריוס פטיפה; גרסה של יורי גריגורוביץ'
• רומיאו ויוליה, יורי גריגורוביץ'
• "רומיאו ויוליה", אלכסיי רטמנסקי
• "עונות רוסיות", אלכסיי רטמנסקי
• "זמן קצר ביחד", פול לייטפוט וסול לאון
• "ספרטקוס, בלט", יורי גריגורוביץ'
• אגם הברבורים, מריוס פטיפה; גרסה של יורי גריגורוביץ'
• סימפוניית תהילים, יירי קיליאן
• "הפלג הזוהר", אלכסיי רטמנסקי
• "הכלוב", ג'רום רובינס
• "שלהבות פריז", וסילי ויינונן; גרסה של אלכסיי רטמנסקי
• "תור הזהב (שוסטקוביץ')", יורי גריגורוביץ'
• היפהפייה הנרדמת, מריוס פטיפה; גרסה של יורי גריגורוביץ'
• "אילוף הסוררת", ז'אן-כריסטוף מאיו

שערוריות ציבוריות

הבלרינה אנסטסיה וולוצ'קובה טענה, שרקדניות נדרשות לשכב עם פטרונים עשירים. היא אמרה: "זה קרה בעיקר עם הלהקה, אבל גם עם הסולניות. [...] אני קיבלתי הזמנות חוזרות ונשנות אל מיטותיהם של אוליגרכים." הרקדנית האמריקאית ג'וי וומארק חזרה על טענה זו כשעזבה את הלהקה אחרי שנאמר לה, שכדי להבטיח לעצמה תפקידי סולו, היא חייבת או לשלם $10,000 או "ליזום יחסים עם פטרון."

בינואר 2013, נפלה על הלהקה עוד שערורייה, כשהאחראי על התפאורות סרגיי פילין היה קורבן להתקפה בחומצה גופריתית. רקדן הבולשוי פאבל דמיטריצ'נקו הורשע בארגון ההתקפה ונידון לשש שנות מאסר. הסיבות להתקפה כללו שחיתות בתוך הלהקה.

ב-2014, הוכרז על היעלמותה של רקדנית הבלט אולגה דמינה בת ה-25 בנסיבות מסתוריות. בספטמבר 2020 הודיעו חוקרים רוסים, שהם סבורים שייתכן ודמינה נפלה קורבן לקשר סחיטה שיזם מלחאז דז'אבוייב, שעמו הייתה בקשר ואשר שימש לכאורה כ"מנהל עסקיה".

ביולי 2017 ביטל תיאטרון בולשוי את הצגת הבכורה של בלט על הרקדן הסובייטי רודולף נורייב, שהיה הומוסקסואל מוצהר. המנהל הכללי טען, שההופעה בוטלה בגלל איכות ריקוד ירודה; עם זאת, הרקדנית הראשית מריה אלכסנדרובה טענה, שהיה זה הסימן הראשון ל-"תקופה חדשה" של צנזורה. הייתה זו הפעם הראשונה שהצגה בוטלה באופן כזה מאז נפילת ברית המועצות, והיא הציתה שמועות בנוגע למניע למעשה.

רקדני בלט בולשוי מגיעים לנמל התעופה סכיפהול, 9 ביוני 1960

אישים ידועי-שם

רקדני עבר

• גלינה אולנובה
• מרינה סמיונובה
• אולגה לפשינסקאיה
• מיכאיל מורדקין
• וסילי טיחומירוב
• יקטרינה גלצר
• אסף מסרר
• מאיה פליסצקאיה
• פיוטר גוסב
• אלכסיי ירמולאייב
• ניקולאי פאדייצ'ב
• מריס ליפה
• יקטרינה מקסימובה
• ולדימיר וסילייב
• נטליה בסמרטנובה
• לודמילה זמניאקה
• נדז'דה פבלובה
• ג'וי וומאק
• סווטלנה אדירחבה
• מרינה קונדרטייבה
• נינה טימופבה
• נינה סמיזורובה
• אירק מוממדוב
• אלכסנדר גודונוב
• אלה מיחלצ'נקו
• נינה אנאניאשווילי
• דמיטרי בלוגולובצב
• נטליה אוסיפובה
• סוטטלנה לונקינה
• דמיטרי גודאנוב
• אנה אנטוניצ'בה

מנהלים אלכסנדר גורסקי וסילי טיחומירוב

כוריאוגרפים רוסטיסלב זאחארוב לאוניד לברובסקי פיודור לופוחוב יורי גריגורוביץ'

מלחינים דמיטרי שוסטקוביץ' אראם חצ'טוריאן

מנצחים אנדריי אניחאנוב יורי פאייר אלגיס שוראיטיס

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בלט בולשוי בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של בלט בולשוי
• אלן בארי, ניו יורק טיימס, בלט בולשוי - לרקוד עם חומצה בעיניים, באתר הארץ, 31 בינואר 2013
• בלט בולשוי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)