יורי גריגורוביץ'

יורי גריגורוביץ'
Юрий Григорович

צילום משנת 2007
לידה	2 בינואר 1927 (בן 97) סנקט פטרבורג, ברה"מ
מדינה	ברית המועצות, רוסיה
השכלה	האקדמיה הרוסית לאמנויות התיאטרון אקדמיית וגנובה של הבלט הרוסי
תקופת הפעילות	מ-1946
מעסיק	תיאטרון מרינסקי
בן או בת זוג	נטליה בסמרטנובה
פרסים והוקרה	מסדר פרנציסק סקורינה (28 בדצמבר 2007) מסדר הרפובליקה העממית של בולגריה מסדר קירילוס ומתודיוס מדליה לציון 250 שנה ללנינגרד מסדר אנדרו הקדוש מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין פרס ברית המועצות מסדר דוסטיק, דרגה 2 Honoured Worker of Kazakhstan פרס ממשל רוסיה הפדרלית אמן העם של הרפובליקה של בשורטוסטן פרס הפדרציה הרוסית Hero of Labour of Kuban State Prize of the Uzbek SSR Named After Hamza Government Prize in Culture האמן העממי של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוזבקית פרס לנין אמן העם של ברית המועצות עיטור מסדר המולדת דרגה ראשונה עיטור מהפכת אוקטובר עיטור לנין גיבור העמל הסוציאליסטי מסדר ההצטיינות האוקראיני, דרגה 3 העיטור על השירות למען המולדת דרגה שנייה עיטור אות הכבוד הארמני אמן מצטיין של רוסיה הסובייטית עיטור מסדר המולדת דרגה שלישית אמן העם של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית מדליה להנצחת 850 שנים לייסוד מוסקבה מסכת הזהב

יורי ניקולייביץ' גריגורוביץ' (ברוסית: Юрий Николаевич Григорович; ‏2 בינואר 1927) הוא רקדן בלט וכוריאוגרף רוסי וסובייטי. הוא זכה בפרס לנין ופעמיים בפרס ברית המועצות ובשנת 1973 הוענק לו תואר אמן העם של ברית המועצות. על פעילותו בתחום התיאטרון והקולנוע גריגורוביץ' קיבל מספר עיטורים כולל עיטור לנין ותואר גיבור העמל הסוציאליסטי בשנת 1986.

חייו

יורי גריגורוביץ' נולד בלנינגרד למשפחת פקידים. הוא למד ריקוד בבית הספר לבלט ובשנת 1946, לאחר סיום הלימודים התקבל לבלט מריאינסקי. במקביל להופעות כרקדן הוא החל בבימוי הופעות בלט במסגרות שונות. בשנת 1957 הוא ביים לראשונה בלט על במת תיאטרון מריאינסקי ובשנים 1961–1964 הוא היה הבמאי הראשי של התיאטרון לנושאי בלט.

בשנת 1964 גריגורוביץ' עבר לתיאטרון בולשוי במוסקבה וכיהן ככוריאוגרף ראשי של התיאטרון עד לשנת 1995. בתקופה זו בלט התיאטרון זכה להכרה בינלאומית כלהקת בלט מהטובות בעולם. בתקופה זה נערכו מעל ל-100 נסיעות מחוץ לגבולות ברית המועצות והלהקה הופיעה בכל העולם.

בשנת 1975 גריגורוביץ' העלה על במה בלט "ספרטקוס" עם מריס ליאפה וולדימיר ואסילייב. הבלט זכה בפרס לנין. בהמשך יחסיו עם מריס ליאפה התקררו וגריגורוביץ' לא קידם את הרקדן. במהלך עבודתו בתיאטרון בולשוי גריגורוביץ' ערך מחדש מספר יצירות קלאסיות של מריוס פטיפה. אשתו, שהייתה רקדנית בלט בתיאטרון ריקדה בתפקידים ראשים במספר הצגות שהוא העלה על הבמה.

החל משנות ה-70 לגריגורוביץ' הותר לעבוד בתיאטראות באירופה והוא העלה על הבמה מספר הצגות בלט בווינה, פריז ומילאנו.

בשנת 1980 גריגורוביץ' היה במאי של טקסי הפתיחה והנעילה של אולימפיאדת מוסקבה.

בשנת 1991 גריגורוביץ' הקים להקת בלט משלו וניהל אותה עד לשנת 1994. בשנת 1996 גריגורוביץ' הקים תיאטרון בלט חדש בעיר קרסנודר והוא מכהן כמנהל אמנותי של התיאטרון עד היום.

בשנת 1995 גריגורוביץ' עזב את התיאטרון בולשוי כתוצאה מהאשמות באי-קידום רעיונות חדשים. לאחר העזיבה גריגורוביץ' הרחיב את עבודתו עם תיאטראות שונות ברוסיה ומחוץ לגבולותיה. בשנת 2001 הוא חזר לביים בלט על במת תיאטרון בולשוי.

מספר הצגות בלט שהוא ביים צולמו לסרטים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יורי גריגורוביץ' בוויקישיתוף

• יורי גריגורוביץ', במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• סרטון על חייו של גריגורוביץ', סרטון באתר יוטיוב
• יורי גריגורוביץ', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)