בלה גרינברגר
 | |
| לידה |
22 בפברואר 1903 אוראדיה, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
25 בפברואר 2005 (בגיל 102) פריז, צרפת |
| תפקידים |
פסיכיאטר, פסיכואנליטיקאי |
  | |
בלה גרינברגר (בהונגרית: Grünberger Béla; נאג'ווארד, 22 בפברואר 1903 – פריז, 25 בפברואר 2005) היה רופא, פסיכיאטר פסיכואנליטיקאי יהודי-הונגרי-צרפתי שתחום מחקרו העיקרי, ספריו ופרסומיו היו בתחום הנרקיסיזם.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בלה גרינברגר נולד במשפחה יהודית כבנם של איגנץ גרינברגר ושל האני וייס. הוא למד בבית הספר למסחר בעיר הולדתו. לאחר מלחמת העולם הראשונה, עבר לבודפשט, שם סיים את לימודיו בבית הספר התיכון ורבצי. גרינברגר נסע לגרמניה ללמוד רפואה. הוא התקבל לאוניברסיטת פרידריך שילר בינה, שם נתקל לראשונה בספרות פסיכואנליטית. הוא קרא את יצירותיהם של קרל גוסטב יונג וזיגמונד פרויד בספריית האוניברסיטה. הוא למד גם במכון לכלכלה עולמית ולעניינים ימיים בקיל, אך לא השיג תואר. לאחר מכן נסע לז'נבה, שם סיים את לימודיו במכללה לכלכלה ולמד צרפתית. הוא שהה בשווייץ שלוש עשרה שנים, ואז הגיע לצרפת ב-1 בספטמבר 1939, ביום פרוץ מלחמת העולם השנייה.
הוא למד רפואה באוניברסיטת גרנובל (צר') במשך שנתיים, ואז נטש אותה. הוא רצה להצטרף לצבא הצרפתי במאבק נגד גרמניה הנאצית, אך נדחה מסיבות לא ידועות. גרינברגר נשאר בצרפת, אבל בינתיים רוב משפחתו נרצחה באושוויץ. במהלך חייו המחתרתיים בצרפת בתקופת ממשלת וישי, וגם תחת הכיבוש הגרמני לאחר מכן נתמך חלקית על ידי חברי תנועת ההתנגדות הצרפתית והוא עצמו הבריח נשק למחתרת הצרפתית.
בשנת 1946, קיבל תואר ברפואה בפריז. הוא למד אצל הפסיכואנליטיקאי סשה נכט (צר') במשך ארבע שנים וכעבור חצי שנה לאחר מכן החל לעבוד כפסיכואנליטיקאי. בשנת 1953, הוא הפך לחבר מלא באגודה הפסיכואנליטית של פריז (Société Psychoanalytic de Paris). הוא נשאר פעיל בארגון זה במשך זמן רב והוביל סמינרי הכשרה שונים. הוא נסע תכופות לגרמניה לאחר המלחמה ולקח חלק בארגון מחדש של הפסיכואנליזה שם. ב-1960 השתתף בהקמת המכון והמרכז להכשרה לרפואה פסיכואנליטית ופסיכוסומטית (משנת 1964, המכון הפסיכואנליטי של פרנקפורט).
בשנות ה-40 וה-50 היה חבר במפלגה הקומוניסטית של צרפת, שם הכיר את אשתו לעתיד ועמיתתו ז'נין שאסוגו-סמירגל (Janine Chasseguet-Smirgel). לאחר שהצבא האדום הפיל באלימות את המהפכה ההונגרית של 1956, הוא ושסגה-סמירגואל נפרדו מהמפלגה הקומוניסטית. במהלך המהומות בפריז במאי 1968, שניהם - תחת השם הבדוי "אנדרה סטפן" - כתבו את L'Univers contestationnaire ou les nouveaux chrétiens (פריז, 1969), ניתוח ביקורתי של תנועת הסטודנטים והסטליניזם .
בלה גרינברגר מת בגיל 102 ב-25 בפברואר 2005 בפריז.
עבודתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעבודותיו, בלה גרינברגר עסק בעיקר בנושא הנרקיסיזם. הוא שיער שיש נרקיסיזם ראשוני שניתן למצוא כבר ברחם. הוא האמין שבחיים שלפני הלידה, האדם הוא כל יכול מבחינה פסיכולוגית, חסר התאמה, בלתי מוגבל ונצחי בזכות הטיפול המקיף שלו (ברחם כאמור). רצונות נרקיסיסטיים תואמים ל"רגרסיה אל גן העדן האבוד" הזה ומלווים את כל התפתחות האדם. כבר בילדותו הם מעוררים את הרצון לחזור למצב הנרקיסיסטי הזה שכבר חווה.
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Sigmund Freud et Béla Grunberger (dir.), Les Rêves: la voie royale de l'inconscient, Párizs, Tchou, 1997
- Daniel Widlöcher et Béla Grunberger (dir.), Les Névroses: l'homme et ses conflits, Paris, Tchou, coll. « Les Grandes découvertes de la psychanalyse », 1997
- Béla Grunberger et Janine Chasseguet-Smirguel, L'univers contestationnaire, Paris, In Press, 2004 (réimpr. 2002)
- Béla Grunberger et Janine Chasseguet-Smirguel, Freud ou Reich. Psychanalyse et illusion, Tchou, 1976
- Béla Grunberger, Le narcissisme : essais de psychanalyse, Paris, Rivages & Payot, 2003
- Béla Grunberger et Pierre Dessuant, Narcissisme, christianisme, antisémitisme : étude psychanalytique, Arles France, Actes Sud, 1997
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פייר דסואן: בלה גרינברגר - ביוגרפיה באתר האינטרנט של האגודה הפסיכואנליטית של פריז (בצרפתית)
- אני מביט על העולם דרך נקודת המבט של פסיכואנליזה - שיחה עם בלה גרינברגר (1997) Thalassa (בהונגרית)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספריו הרבים בצרפתית ובגרמנית באתר Amazon
- שיחה עם בלה גרינברגר באתר Psichomedia
- Le Narcissisme: theoretical formulations of Béla Grunberger
- Gift of Jeanne Chasseguet Smirgel and Bela Grunberger to the State of Israel, by the Administrator General, on permanent loan to the Israel Museum
- בלה גרינברגר באתר Babelio
