בית הכנסת בגראץ
 | |
| בית הכנסת החדש של גראץ | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית כנסת |
| כתובת | כיכר דוד הרצוג |
| מיקום | גראץ |
| מדינה |
 אוסטריה |
| בעלים | הקהילה היהודית של וינה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 21 באוקטובר 1998 – 9 בנובמבר 2000 (שנתיים) |
| תאריך פתיחה רשמי | 9 בנובמבר 2000 |
| חומרי בנייה | לבנים, ברזל, בטון מזוין וזכוכית |
| אדריכל | יורג ואינגריד מאייר |
| סגנון אדריכלי | מודרני |
| קואורדינטות | 47°03′51″N 15°26′01″E / 47.0641004369922°N 15.433616104033804°E |
 | |
| בית הכנסת החדש של העיר גראץ, על גדת נהר מורה | |
  | |
בית הכנסת החדש של גראץ (באנגלית:New Synagogue of Graz), הוא בית כנסת בעיר גראץ, אוסטריה. הוא ממוקם בכיכר דוד הרצוג David-Herzog-Place שבעיר, על הגדה המערבית של נהר מורה בשכונת Gries. בית הכנסת משרת את יהודי גראץ ומדינות שטיריה, קרינתיה והחלקים הדרומיים של בורגנלנד. ליד בית הכנסת נמצא בית מדרש הכולל אף הוא בית כנסת קטן.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית הכנסת הישן
[עריכת קוד מקור | עריכה]כבר בימי הביניים היה בית כנסת בגראץ.[2] לאחר חידוש הקהילה במאה ה-19, התפללו היהודים באולמות מתחלפים ברחבי העיר שנשכרו לשם כך. החל מ-1865 התפללו באופן קבוע באותו מקום כ-2000 יהודים, עד לשנת 1882, אז נחנך בית כנסת מפואר סמוך לגדתו המערבית של נהר מורה, בתכנונו של האדריכל מקסימיליאן קצ'ר (1858–1917), על פי תוכניות התכנון של בית הכנסת בעיר דרזדן. בסמוך לו נבנו מבני הקהילה. המאפיין הייחודי של בית הכנסת הייתה הכיפה שנבנתה בגובה 30 מטרים על גבי הבניין. שנים מספר לאחר מכן, הוקם במבני הקהילה בית כנסת נוסף ששימש לתפילות בחודשי החורף. בסביבות 1900 הוקם בית מדרש סמוך לבית הכנסת.
בית הכנסת הישן בגראץ עמד על תלו עד ליל הבדולח. בליל הבדולח בית הכנסת הושחת ונשרף כליל, כיפתו הגדולה פוצצה וחלקו נשרף. חלק מלבני הבניין שימשו בשימוש משני לבנייה. לאחר הריסת המבנה, הפך שטח בית הכנסת למדשאה בכיכר על שם רב הקהילה היהודית בעיר, דוד הרצוג, עד שנת 1988.
לאחר השואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר המלחמה והשואה היהודים ששבו לגראץ התפללו באולם ארעי שהיה בתוך מתחם מבני הקהילה הסמוך לאתר בית הכנסת ההרוס.
ב-1952 נוסדה מחדש הקהילה היהודית של גראץ, שפורקה ב-1940. בשנים אלה חיו בעיר כ־150 יהודים בלבד. הקהילה היהודית בגראץ כללה את יהודי מדינות שטיריה, קרינתיה והמחוזות אוברוורט, גוסינג וג'נרסדורף שבדרום מדינת בורגנלנד.
העיר גראץ הקימה על חורבות בית הכנסת הישן, אסטלת הנצחה בצורת אובליסק שחור, שנכלל מאוחר יותר בבניין בית הכנסת החדש.
בשנת 1983 פנה האמן פדו ארטל לקהילה היהודית בהצעה לפנות את היסודות של בית הכנסת ההרוס, אך הצעה זו נדחתה מחשש לתגובה אנטישמית מטעם גורמים בעירייה. ארטל מצא שבחלק מהלבנים מבית הכנסת נעשה שימוש חוזר כבר ב-1939 לבניית מוסך ברחוב אלברשטראסה.[3]
בית הכנסת החדש
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-21 באוקטובר 1998 החליטו פה אחד כל הצדדים במועצת עיריית גראץ לבנות מחדש את בית הכנסת. החלטה זו התקבלה בעקבות התערבותו של נשיא הקהילה היהודית המקומית, קורט דוד ברוהל (Kurt David Brühl).
יורג ואינגריד מאייר, זוג אדריכלים מגראץ, שכבר נבחרו לבנות את האנדרטה לבית הקברות היהודי ההרוס של העיר, קבלו את תוכניותיו של האמן פדו ארטל ועבדו גם עליהם.[4]
כ-9600 לבנים של בית הכנסת ההרוס שימשו לבניית הבניין החדש, לאחר שנשטפו על ידי למעלה מ-150 תלמידי בתי הספר בעיר, בית הספר התיכון הממלכתי המקומי בליכטנפלסגאסה, בית הספר הטכני המקצועי המקומי ובית הספר למסחר גרזבאכגאסה. לטיפול בלבנים השקיעו התלמידים למעלה מ-10,000 שעות עבודה. האובליסק שנבנה במקום בו עמד בית הכנסת בשנת 1988 שולב בפרויקט. הבניין החדש נבנה בעיקר מלבנים, בטון מזוין וזכוכית. מבני הקובייה והכדור יוצרים את החלל מרכזי של בית הכנסת ומסייעים להבלטת המראה החיצוני שלו.
בית הכנסת החדש נבנה על פי השרטוטים של בית הכנסת הישן, אך בקנה מידה קטן יותר מקודמו, שכן הקהילה היהודית של גראץ מנתה כמאה חברים בלבד בשנת 1998, לעומת 2000 יהודים שחיו בעיר לפני מלחמת העולם השנייה. בית הכנסת נחנך ונפתח ב-9 בנובמבר 2000, יום השנה החמישים לליל הבדולח.
משנת 2017 מוצבת במרתף בית הכנסת תערוכת מולטימדיה קבועה שנקראת "יהדות בגראץ - מורשת, הווה, עתיד", שהגה נשיא הקהילה אלי רוזן. התערוכה כוללת 65 תצלומים, שחלקם מתאר את ההיסטוריה היהודית של העיר גראץ וחלקם מוקדש לפרקטיקה הדתית היהודית. כחלק מהתערוכה ישנן גם ויטרינות המכילות חפצי פולחן לשימוש בבית הכנסת, לשימוש בבית הקברות, לשימוש במעמד התפילה בבית הכנסת ובבית. כמו גם מזכרות מאירועים מיוחדים בחיי הקהילה, ארגונים קהילתיים או בית הכנסת הישן. בתערוכה מוצגת המצבה היהודית העתיקה ביותר בעיר גראץ, המצבה של ציפורה, משנת 1304.[5]
אדריכלות ותפיסה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעוד שבית הכנסת נבנה ברובו על בסיס אדריכלות מודרנית, העיצוב של בית הכנסת מזכיר בכמה היבטים כלליים את בית הכנסת שנהרס על ידי הנאצים.
באמצע אולם התפילה המרכזי נמצאת הבימה, העשויה מזכוכית. מאחורי הבימה נמצא ארון הקודש. מעל החלל המרכזי ישנה כיפת הנתמכת על ידי 12 קשתות מתכת (המייצגות את שנים עשר שבטי ישראל) היוצרים דגם של כיפה ממתכת וצורת מגן דוד על התקרה. מעל כיפת הקשתות מונחת כיפת זכוכית כחולה שקופה שנועדה לשקף את אור השמיים ללא הפרעה. פסוקי תפילה בעברית נחקקו בזכוכית באמצעות טכנולוגית התזת חול.
בית הכנסת ממוקם בכיכר דוד הרצוג, על שם הרב האחרון של מדינות שטיריה וקרינתיה לפני מלחמת העולם השנייה, שנמלט מגראץ לאחר ליל הבדולח ומצא מקלט באנגליה.
הקהילה היהודית במאה ה-21
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קהילת יהודי גראץ
בשנת 2013 פורקה הקהילה היהודית של גראץ בעקבות סכסוכים פנימיים שנמשכו זמן רב. בית הכנסת, המרכז הקהילתי ונכסים קהילתיים אחרים הועברו לרשות קרן התרבות היהודית של מדינות שטיריה, קרינתיה ודרום בורגנלנד. הקהילה עצמה הועברה למעמד ארגון נלווה לקהילה היהודית של וינה, שקבלה את האחריות על כל התחומים שנוהלו על ידי קרן התרבות היהודית. מאז 2016, בראש הקהילה היהודית של מדינת שטיריה ושכנותיה עומד אלי רוזן בתואר "נשיא" הקהילה. אלי רוזן, הוא חבר ידוע בקהילה היהודית האוסטרית.
ב-1 בדצמבר 2016, בהתעקשות רוזן, בהסכמה בין הקהילה היהודית של גראץ, הקהילה היהודית של וינה והרב הראשי של וינה, הוקמה מחדש רבנות גראץ (עם סמכות שיפוט על יהודי במדינות שטיריה, קרינתיה ובורגנלנד), שפורקה ב-1938. הרב של וינה שלמה הופמייסטר (גר') מונה לרב הראשי של גראץ, לראשונה מאז 1938.[6]
ב-22 באוגוסט 2020, אלי רוזן נשיא הקהילה היהודית, הותקף על ידי אדם זר באמצעות מחבט בייסבול, ליד המתנ"ס. רוזן הצליח להימלט לתוך מכוניתו בשנייה האחרונה.[7] כמה ימים קודם לכן, על הקיר המזרחי של בית הכנסת והמרכז הקהילתי היהודי נמרחו ורוססו סיסמאות פרו-פלסטיניות ומספר שמשות זכוכית נופצו.[8] יממה לאחר מכן, עצרה המשטרה אזרח סורי (31) שבנוסף לפיגוע הואשם בשישה פשעים נוספים. ולפי מחקרי העיתונות הנאשם הודה במעשים ממניע אנטישמי.[9][10][11]
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
פנים בית הכנסת עם הבימה מזכוכית וארון הקודש מאחור -
כיפת קשתות המתכת מבפנים וצורת המגן דוד בתקרה -
ארון קודש עם דלתות העץ בצורת לוחות הברית -
ארון הקודש פתוח וספרי התורה שבתוכו -
-
לוח זיכרון הנמצא בתוך בית הכנסת
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Stefan Karner: Graz in der NS-Zeit 1938-1945. Band I der Veröffentlichungen des Ludwig Boltzmann-Instituts für Kriegsfolgen-Forschung. Verein zur Förderung der Forschung von Folgen nach Konflikten und Kriegen, 1999, ISBN 978-3-90166104-4.
- Alois Kölbl, Wiltraud Resch: Wege zu Gott. Die Kirchen und die Synagoge von Graz. 2., erweiterte und ergänzte Auflage. Styria, Graz 2004, ISBN 3-222-13105-8, S. 170–172.
- Gerald Lamprecht (Hrsg.): Jüdisches Leben in der Steiermark: Marginalisierung – Auslöschung – Annäherung. Band 5 der Reihe Schriften des Centrums für Jüdische Studien. Studien-Verlag, Innsbruck/Wien[u. a.] 2004, ISBN 978-3-7065-1794-2.
- Wolfgang Sotill: Es gibt nur einen Gott und eine Menschheit. Graz und seine jüdischen Bürger. Styria, Graz/Wien/Köln 2001, ISBN 3-222-12838-3.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קהילת יהודי גראץ (בגרמנית)- תיאור בית הכנסת החדש באתר קהילת יהודי גראץ, (בגרמנית)
- גראץ באתר "הקהילות היהודיות באוסטריה".
- Graz, Austria, הספרייה היהודית המקוונת (באנגלית).
- בית הכנסת החדש בגראץ בתמונות ומיקום על פי Google Street View
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Beth Hamidrash - Jüdische Gemeinde Graz, www.juedischegemeinde-graz.at (ב־)
- ^ במאה ה-15 חי ביודנבורג הסמוכה לגראץ, החכם "רבי מושמן מיודענבורק" (לקט יושר חלק ב (יורה דעה) עמוד טו עניין ה), שהתגורר גם בגראץ (ראו בלקט יושר במהדורת מכון ירושלים תשע"ג, חלק ב נספחים עמ' רמד).
- ^ "Offsite_Graz".
- ^ Binder, Dieter A. (2011). "Jüdisches Graz - Grazer Juden? - Eine Spurensuche in der Zweiten Republik". In Senarclens de Grancy, Antje; Zettelbauer, Heidrun (eds.). Architektur. vergessen - Jüdische Architekten in Graz. Böhlau. p. 66. ISBN 978-3205784722.
- ^ Besuchen Sie die Ausstellung: Erbe - Gegenwart - Zukunft, www.juedischegemeinde-graz.at (ב־)
- ^ Jüdische Gemeinde Graz: Nach 78 Jahren - Neuer steirisches Landesrabbiner; communiqué de presse de la communauté juive de Graz du 1er décembre 2016 (בגרמנית)
- ^ אנטוניה ימין, נשיא הקהילה היהודית בגראץ שבאוסטריה הותקף במחבט, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 באוגוסט 2020.
- ^ Zentralrat der Juden in Deutschland K.d.ö.R, Angriff auf Gemeindepräsidenten, Jüdische Allgemeine, 2020-08-22 (בגרמנית)
- ^ Nehammer sieht nach Anschlag auf Grazer Synagoge "islamistisches Motiv", DER STANDARD (ב־Austrian German)
- ^ red; steiermark.ORF.at, Grazer Synagogenangreifer verurteilt, steiermark.ORF.at, 2021-10-21 (בגרמנית)
- ^ Angreifer gibt Hass auf Israel und Juden als Motiv an, Süddeutsche Zeitung (בגרמנית).