בית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד
 | |
 | |
| מאפייני הארגון | |
|---|---|
| סוג | בית חולים ציבורי |
| אוניברסיטה | אוניברסיטת בן-גוריון בנגב |
| בעלים | מכבי שירותי בריאות |
| מנכ"ל | ד"ר ארז ברנבוים |
| היסטוריה | |
| תאריך ייסוד |
4 ביוני 2017  |
| שירותים | |
| מספר מחלקות | 20 |
| מיטות | 300 |
|
www | |
| גאוגרפיה | |
| כתובת | רחוב הרפואה 7 |
| מיקום |
הרובע המיוחד (קריית פרס),  אשדוד,  ישראל |
| קואורדינטות | 31°46′49″N 34°39′26″E / 31.780206°N 34.657105°E |
|
(למפת אשדוד רגילה)   בית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד  | |
  | |
בית החולים הציבורי אסותא אשדוד על שם סמסון הוא בית חולים ציבורי שבבעלות מכבי שירותי בריאות, הממוקם בעיר אשדוד. הוא מתפרש על שטח של כ-70 דונם ברובע המיוחד (קריית פרס) במזרח העיר.
בית החולים החל לפעול ביוני 2017 ובהדרגה הגיע לפעולה בהיקף מלא בנובמבר 2017. בבית החולים 300 מיטות, מועסקים בו כ-1,200 עובדים והוא משרת כחצי מיליון תושבים מאשדוד והסביבה.
65 אחוזים מחדרי בית החולים הם ממוגנים. חדרי הניתוח, היחידה לטיפול נמרץ ויחידות נוספות פועלות בקומת המרתף, כך שיוכלו להמשיך לפעול גם בעת חירום. המרכז הרפואי פועל במסגרת הרפואה הציבורית, ומסונף לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב כבית חולים אוניברסיטאי.[1] בית החולים נקרא על שם שילה ואריק סמסון, נדבנים יהודים מדרום אפריקה שתרמו מיליוני דולרים לתקציב בית החולים.[2][3]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניסיונות להקמת בית חולים באשדוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניסיונות לבניית בית חולים באשדוד החלו כבר בשנות ה-60 כאשר קופת חולים כללית החלה לבנות בית חולים בעיר, אך הבנייה הופסקה בשלביה הראשונים ולא הושלמה. מה שנותר מבנייה זו הוא מבנה נטוש ומוזנח שנמצא בשטח הדיונה שמדרום לרובע ט', ונהרס ב-2017.
בשנת 1998, לאחר כעשר שנים של דיונים, פורסם מכרז להקמת בית החולים. אך הוא בוטל בתחילת 1999, בעקבות דרישת משרד האוצר. באוקטובר 1999, הודיעה ועדת הכספים של הכנסת שתפעל לקדם מכרז בינלאומי להקמת בית חולים משולב פרטי-ציבורי.[4] המכרז פורסם כשנה אחר כך, אך שוב בוטל.[5]
בשנת 2002 חוקקה הכנסת, ביוזמתה של חברת הכנסת סופה לנדבר, חוק המחייב בניית בית חולים באשדוד.[6] מטרת החוק הייתה להבטיח שמשרד האוצר יקציב את התקציב הדרוש להקמת בית החולים.[7] אך למרות החוק ולאורך שנים, טורפדה הקמתו של בית החולים, גם בתמיכת "חוק ההסדרים" אשר מנע את יישומו.[8] עד 2008 פקידים באוצר הצליחו לסכל החוק להקמת בית חולים באשדוד, בעיקר מסיבות הנובעות משיקולי יעילות כלכלית.[9] באותה שנה, התגלתה אופוזיציה מפתיעה לבניית בית החולים באשדוד. כמה ממנהלי בתי החולים המובילים במדינה החליטו לכתוב מכתב לשר הבריאות, בו טענו כי הקמת בית חולים באשדוד תהווה בכייה לדורות. במכתב הסבירו מנהלי בתי החולים כי לבית חולים באשדוד אין מקום והצדקה קיומית בזמן שקיים ויכוח תקציבי מתמיד בנוגע למיטות אשפוז והקמת יחידות חדשות. המנהלים טענו בנוסף כי בית חולים נוסף יחריף את המחסור החמור ברופאים ואחיות ויגרום לתחרות לא הוגנת על כוח אדם, בכך שימשוך כוחות רפואה אשר מפעילים את בתי החולים סביב אשדוד באמצעות הסכמים מנוגדים ולא תואמים להסכמי שכר המקובלים במערכת הציבורית.[10]
מרכז רפואי אשדוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרויקט בשם "מרכז רפואי אשדוד", החל בשנת 2006, ביוזמת עמותת רפואה וישועה של חסידי גור, שרבים מחסידיה גרים בעיר, במטרה להקים חדר מיון קדמי שיחל לשרת את כלל תושבי אשדוד רבתי. יוזמה זו תאמה את כוונת קברניטי העיר אשדוד להקים בית חולים בעיר במקום להשתמש בשירותי הרפואה של מרכז רפואי ברזילי באשקלון המשרת את תושבי העיר היום. עיריית אשדוד קיבלה ממינהל מקרקעי ישראל קרקע בדרום מזרח העיר בגודל 3 דונם, בחכירה ארוכת טווח. הקרקע נמסרה לעירייה ללא תמורה, והותר לבנות עליה בניין בן 5 קומות, חלקן תת-קרקעיות, ובסה"כ 6,000 מ"ר.
העירייה העבירה את זכויות החכירה לעמותה "רפואה וישועה" של חסידות גור, שהתחייבה להפעילו עד שנת 2009. בניגוד להסכם עם מינהל מקרקעי ישראל, העמותה הקימה בניין בן 9 קומות, 4 מהן תת-קרקעיות, בהיקף 17 אלף מ"ר, פי שלושה מהמותר, בלי אישור מינהל ובלי לשלם בגין הבנייה העודפת.[11] הבנייה הופסקה בסוף שלב השלד. בבניין הושקעו כ-100 מיליון שקל, הרוב מתרומות, וכ-10 מיליון שקל שהועברו כתמיכות ממשרד הבריאות. בינואר 2014 פרסם מינהל מקרקעי ישראל מכרז לרכישת המגרש והמבנה הבנוי עליו שהוקם למטרת הקמת חדר המיון הקדמי.[12] עמותת רפואה וישועה זכתה במכרז, אך בסוף שנת 2014 מכרה את המבנה, תמורת 57 מיליון שקל, לאיש העסקים פרץ הירשנבוים.[13]
בספטמבר 2021, בית המשפט המחוזי בבאר שבע נתן תוקף של פסק דין, להסכם הפשרה במסגרתו התחייבה עמותת "רפואה וישועה" להשיב למדינה תוך 60 יום את מלוא סכום כספי התמיכה שהוענקו לה, לשם הקמת מרכז רפואי באשדוד אשר לא הוקם מעולם.[14]
במרץ 2024 פורסם כי המבנה, שהפך בינתיים ל"פיל לבן", ישמש כמרכז רפואי פרטי בשם "נועה מדיקל סנטר".[15]
הקמת בית החולים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מכרז
[עריכת קוד מקור | עריכה]משרד האוצר קיים מכרז להקמת בית חולים מלא בעיר בשטח צמוד למרכז הרפואי אשדוד. במקביל לביצוע עבודות פיתוח שטח כולל דרכי גישה למרכז הרפואי. ב-9 באוגוסט 2009 פרסם משרד האוצר מכרז להקמת בית חולים באשדוד. את ההליך המקדמי עברו שלוש קבוצות, שתוכלנה להתמודד במכרז.[16][17]
המכרז התקדם באיטיות רבה, עד ששלוש החברות המתמודדות עברו את שלב המיון המוקדם – אסותא, "מור" המכון למידע רפואי, וקריה רפואית אשדוד. ביולי 2010, פרשו המתמודדים מהמכרז, למעט קבוצת מכבי המיוצגת על ידי רשת אסותא. משרד האוצר פרסם כי יקרא לגופים שהתמודדו להתמודד שוב עם שיפור תנאים, כדי להגדיל את הכדאיות הכלכלית. במכרז החדש נוספו שני מרכיבים: אפשרות להפעלת שירותי רפואה פרטית בהיקף של עד 25% מההכנסה השנתית של בית החולים, ומענק הקמה לזכיין בסך 487 מיליון ש"ח. נספח ההפעלה של המכרז מפרט את מסלול הרפואה הפרטית, המכונה מסלול בחירת רופא, שהיזם רשאי להפעיל בבית החולים באשדוד. ברשימת ההגבלות של פעילות מסלול בחירת רופא קובע הנספח, בין השאר, כי היקף הפעילות לא יעלה על 25% מכלל הכנסות בית החולים ממכירת שירותים רפואיים; היקף הפעילות של כל רופא וכל מחלקה לא יעלה על 25%; הרופאים שייתנו שירות במסגרת מסלול בחירת רופא יהיו מרמת מומחה ומעלה העובדים בבית החולים במשרה חלקית לפחות; לא תינתן קדימות בקביעת תורים, ומוקד קביעת התורים יהיה מוקד מרכזי ללא הפרדה; והטיפול שיינתן לכל החולים יהיה זהה.
באפריל 2011 זכתה חברת "אסותא" אשר בבעלותה של מכבי שירותי בריאות, במכרז להקמת בית החולים הציבורי באשדוד.[18] בסוף מאי אותה שנה נחתם עם משרד האוצר ההסכם לבנייתו וב-12 בנובמבר 2012 הונחה אבן הפינה.
באפריל 2016 נחתם הסכם שבו המדינה תעביר לאסותא כ–364 מיליון שקל בפריסה לחמש שנים, ובתמורה אסותא תוותר על ההיתר שניתן לה להפעיל רפואה פרטית בתשלום בבית החולים בשיעור של 25% מפעילותו. בנוסף לתשלום החד־פעמי, משרד הבריאות יעניק לאסותא אשדוד רישיונות לשירותים רפואיים שלא כלולים בהסכם המקורי להקמת בית החולים, להפעלת מרכז סרטן שכולל שני מאיצים קוויים (מכונות הקרנה), מכשיר MRI, יחידת צנתורים ויחידת הפריה חוץ-גופית.[19]
תפעול
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית החולים החל את פעילותו ב-4 ביוני 2017[20] עם פתיחתן של מרפאות החוץ. ב-16 באוקטובר נפתחה מחלקת היולדות בבית החולים. ב-7 בנובמבר נפתח חדר המיון ובית החולים החל לפעול בצורה מלאה. שעה בלבד לאחר הפתיחה פונו לחדר המיון שני פצועים בניסיון חיסול.[21]
מלחמת חרבות ברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, בית החולים קיבל אליו מאות פצועים בדרגות פציעה שונות, חלקם לוחמי צבא הגנה לישראל שפונו במסוקים מהקרבות ברצועת עזה.[22] בעקבות המאמצים שבהם נקט הצוות הרפואי של בית החולים במלחמה, החליט ב-2024 נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, דניאל חיימוביץ, להעניק לבית החולים, לצד הסמוכים לו בדרום – סורוקה וברזילי, את אות פרס נשיא האוניברסיטה, על ”מחויבותם הבלתי מעורערת של בתי החולים לרווחת קהילת הנגב בפרט ולמדינה בכלל”.[23]
פיתוח עתידי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינואר 2021, אושרה הקמת מגדל אשפוז נוסף בבית החולים ובו מחלקות לילדים, מחלקות פנימיות נוספות, אודיטוריום ומרכז סימולציה. בכך יגדיל את בית החולים בתוספת של עוד 200 מיטות, ל-500 מיטות אשפוז. עלות ההקמה בהיקף של מעל ל-600 מיליון ש"ח.[24] במרץ 2024 החלה בנייתו.[25]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל אשדוד | ||
|
פורטל רפואה | ||
אתר האינטרנט הרשמי של בית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד
בית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד, ברשת החברתית פייסבוק
חוק בית חולים באשדוד (הקמה והפעלה), התשס״ב–2002, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט- איציק זוארץ, בית חולים חדש נבנה באשדוד, באתר וואלה, 1 באוקטובר 2014
- מרכז רפואי אשדוד (אורכב 19.02.2020 בארכיון Wayback Machine) (באנגלית)
- ניסים כהן, "מדינת הרווחה, מדיניות ציבורית ו'אי-משילות': המקרה של בית החולים באשדוד", בתוך: ה. זובידה וד. מקלברג (עורכים), דינמיקה של שינוי: הפוליטיקה הישראלית בתקופת מעבר. עמ' 93–123
עיתונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דן אבן, עדויות: סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ניסה להטות המכרז לביה"ח באשדוד, באתר הארץ, 19 במרץ 2010
- יוסי הטוני, כך ייראה ה-IT של בית החולים אסותא באשדוד, באתר "אנשים ומחשבים", 25 בינואר 2016
רוני לינדר-גנץ, האיש שהקים בית חולים נגד כל הסיכויים: "צריך חוק נגד מיטות במסדרון", באתר TheMarker, 29 ביוני 2017- רוני לינדר-גנץ, "סגירת בית חולים זה דבר הזוי, שיכול לקרות רק במדינה הזויה", באתר TheMarker, 9 בספטמבר 2018
- דן הנדל, לא כל יום קם פה בניין ציבורי שלא נראה כאילו ההפרטה בעטה לו בראש, באתר הארץ, 9 בינואר 2019
- שרית רוזנבלום, בית חולים בטיפול נמרץ, באתר "ידיעות אחרונות", 16 במאי 2019
- פלד ארבלי, פריצת דרך רפואית: הניתוח שמאפשר ספיגת ברגים בגוף עם מינימום סיכונים, באתר מעריב אונליין, 26 במרץ 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רוני לינדר-גנץ, פרץ את המחסום האקדמי: אסותא יציע לרופאים משרה מלאה בביה"ח, באתר TheMarker, 24 בנובמבר 2016
- ^ עופר אשטוקר, מדוע שונה השם של אסותא ל"אסותא סמסון"?, באתר אשדוד.נט, 30 במרץ 2018
- ^ אשדודים תתחדשו: אסותא אשדוד מתחדש בשם חדש, באתר כאן דרום - אשדוד, 1 באפריל 2018
- ^ גדי גולן, מיכרז בינלאומי להקמת בי"ח באשדוד יתפרסם בתוך כמה חודשים, באתר גלובס, 12 באוקטובר 1999
- ^ פרופ' דב צ'רניחובסקי, מי בכלל צריך בית חולים באשדוד, באתר גלובס, 24 בספטמבר 2000
- ^ חוק בית חולים באשדוד (הקמה והפעלה), התשס"ב-2002
- ^ אריה כספי, העיקר הבריאות?, באתר הארץ, 29 בינואר 2002
- ^ שי ניב, בן-יזרי: בית חולים באשדוד יוקם עוד במהלך כהונתי, באתר גלובס, 3 באוגוסט 2006
- ^ שי ניב, עיכוב נוסף בהקמת בית החולים באשדוד: המדינה תפרסם מכרז חדש, באתר גלובס, 16 באפריל 2008
- ^ מיטל יסעור בית-אור, "לבית חולים באשדוד אין מקום או הצדקה קיומית", באתר ynet, 11 באוגוסט 2008
רוני לינדר-גנץ, חולים בלי בית, באתר הארץ, 22 בינואר 2008 - ^ משה ליכטמן, תחקיר: הדיל של ליצמן, עמותת חסידים וקופ"ח באשדוד, באתר גלובס, 24 בפברואר 2013
- ^ מוכרים את חדר המיון בשורה רעה לתושבי אשדוד: חדר המיון, ככל הנראה, לא ייפתח
- ^ רוני לינדר-גנץ, הקונה המסתורי וחסידות גור: לאן נעלמו המיליונים שיועדו לחדר המיון באשדוד?, באתר TheMarker, 18 ביוני 2018
- ^ דוד לוי, שערוריית חדר המיון הקדמי באשדוד: המדינה תקבל בחזרה 9.6 מיליון ש"ח, באתר "כאן דרום - אשדוד", 29 בספטמבר 2021
- ^ "נועה מדיקל סנטר" – הבניין הנטוש עתיד להפוך למגדל מרפאות חדשני, באתר אשדודי, 29 במרץ 2024
- ^ עכשיו זה רשמי: פורסם מכרז להקמת בית חולים באשדוד, באתר גלובס, 9 באוגוסט 2009
- ^ משה ג'רפי, אולי הפעם? פורסם המכרז להקמת בית החולים באשדוד, מעריב, 9 באוגוסט 2009
- ^ יעל גרונטמן, אסותא אשדוד זכתה במכרז: תקים את ביה"ח הראשון בעיר, באתר גלובס, 11 באפריל 2011
- ^ רוני לינדר-גנץ, הסכם חסר תקדים: אסותא תוותר על שר"פ באשדוד - וכמה היא תקבל מהמדינה?, באתר TheMarker, 18 באפריל 2016
- ^ יניר יגנה, רויטל בלומנפלד, בית חולים ציבורי חדש נפתח לראשונה מאז 1980, באתר וואלה, 5 ביוני 2017
- ^ ניסיון חיסול ליד תיכון באשדוד: שני פצועים בינוני וקל בפיצוץ בחניון בניין, באתר ynet, 7 בנובמבר 2017
- ^ שמואל סרדינס, מעל 300 פצועים טופלו באסותא אשדוד מאז פרוץ המלחמה, באתר אשדוד נט, 15 בנובמבר 2023
- ^ פלד ארבלי, בתי החולים בדרום יקבלו את 'פרס הנשיא' של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באתר מעריב אונליין, 27 במרץ 2024
- ^ עופר אשטוקר, בית החולים אסותא אשדוד: אושרה הקמת מגדל אשפוז נוסף בעלות של מעל 600 מיליון ₪, באתר אשדוד נט, 1 בינואר 2021
- ^ בשורה לתושבי אשדוד והסביבה העבודות על בניית מגדל אישפוז חדש באסותא מתחילות, באתר אשדוד נט, 3 באוקטובר 2024
אשדוד 
| ||
|---|---|---|
| ערכים ראשיים | אשדוד • רובעי העיר • תכנון העיר • כיכרות | |
| גנים ופארקים | פארק אשדוד-ים • פארק בן-גוריון • פארק אקולוגי מצודת-ים אשדוד • גן אלישבע • פארק לכיש • גבעת יונה • עד הלום | |
| רחובות | רחוב רוגוזין • רחוב שבי ציון • מדרחוב הנביאים • שדרות בני ברית • שדרות הרצל • שדרות מנחם בגין • שדרות משה דיין | |
| תחבורה | תחבורה ציבורית • מסוף בני ברית • מסוף ביג • מערכת להסעת המונים בנפת אשקלון | |
| מוסדות | מרכז כיוונים • המשכן לאמנויות הבמה • הארכיון לתולדות אשדוד • הקריה האקדמית של אשדוד (עתידי) • בית אריה קלנג • מוזיאון אשדוד לאמנות • אצטדיון אשדוד (עתידי) | |
| תעשייה | נמל אשדוד • תחנת הכוח אשכול • נמל הדרום • אלתא מערכות | |
| היסטוריה | אשדוד ים (העיר העתיקה) • תל אשדוד • תל מור • רצועת החוף | |
| נושאים מרכזיים נוספים | העירייה ומועצת העירייה • סמל העיר • יקיר העיר אשדוד • חברת אשדוד • החברה לפיתוח אשדוד | |
| קטגוריה ראשית | כל הערכים על העיר | |
| בקרת זהויות |
|
|---|