מועצה אזורית באר טוביה
מדינה | ישראל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מחוז | הדרום | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה אזורית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מספר יישובים במועצה | 23 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים | 19 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | בן כהן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1950 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2024 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 24,075 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- מתוכם, תושבי ישראל | 22,726 תושבי ישראל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי | 97 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 189 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי | 215 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[2] | 127,560 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 28 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] |
7 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 54 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.4364 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 67 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
http://www.beer-tuvia.org.il |
מועצה אזורית באר טוביה היא מועצה אזורית במחוז הדרום, ליד הערים קריית מלאכי ואשדוד. המועצה הוקמה בשנת 1950, ובה 23 יישובים. שטח השיפוט שלה הוא 178,000 דונם. בניגוד לתפיסה הרווחת, לא נקראה המועצה על שם המושב באר טוביה, אלא על שם המושבה באותו שם שחרבה. ראש המועצה הראשון, מרדכי גובר, קיבל את ההצעה להנציח את זכר המושבה בשם המועצה האזורית.
גבולות המועצה (עם כיוון השעון): בצפון המועצה האזורית חבל יבנה, המועצה האזורית גדרות, גדרה ובני עי"ש, במזרח המועצה האזורית נחל שורק והמועצה האזורית יואב, בדרום המועצה האזורית שפיר ובמערב המועצה האזורית חוף אשקלון, הים התיכון, אשדוד וגן יבנה.
העיר קריית מלאכי מהווה מעין מרכז אזורי ליישובי המועצה, אשר בשטחה מקיפה אותה מכל צדדיה – אך ללא שטח העיר עצמה.
משרדי המועצה נמצאים באזור התעשייה באר טוביה, סמוך לכביש 3.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף דצמבר 2024 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית באר טוביה 24,075 תושבים, מתוכם 22,726 תושבי ישראל (מקום 97 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 80.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 13,188 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[4]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באר טוביה היה היישוב העברי הראשון באזור המועצה. ביצרון, כפר ורבורג, קיבוץ חצור וקדמה הוקמו אחריו עד מלחמת העצמאות. סביבם שכנו יישובים ערביים רבים. הגדולים ביניהם היו קסטינה במזרח ואיסדוד במערב. בשטח המועצה הוקם שדה תעופה של הצבא הבריטי.
על פי גבולות תוכנית החלוקה של האו"ם הייתה בשטח המועצה נקודת מעבר בין חלקי המדינה היהודית בין חצור ובאר טוביה שהפרידה בין שטחים ערביים ממזרח ומערב.
במבצע ברק במסגרת תוכנית ד לקראת הכרזת העצמאות והפלישה הצפויה של מדינות ערב השתלטו כוחות ההגנה על הכפרים שהיו בשטחי המועצה. הערבים עזבו את כפריהם ולא שבו אליהם.
הצבא המצרי שפלש לאחר הכרזת העצמאות התקדם עד נחל לכיש ונעצר ליד גשר עד הלום. קרבות קשים נערכו באזור בין חטיבת גבעתי והמצרים, שהפגיזו את גן יבנה וחצור. הצבא המצרי נסוג במהלך מבצע יואב באוקטובר 1948 לאחר שצה"ל עמד לנתק את האגף המערבי של המצרים משאר הכוחות.
במקום הכפרים הערביים הוקמו בשנת 1949 תשעה מושבי עולים. המושבים החדשים ביחד עם היישובים הוותיקים היו בסוף 1949 למועצה אזורית זמנית ובשנת 1950 למועצה אזורית קבועה[5]. 12 מושבים נוספים וכפר הנוער כנות הוקמו בשנים 1950–1954.
יישובי המועצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר | צורת היישוב | ישוב | שנת הקמה | הערות |
---|---|---|---|---|
1 | מושב | אביגדור | 1950 | |
2 | מושב | אורות | 1952 | |
3 | מרכז כפרי | אחווה | 1966 | |
4 | מושב | אמונים | 1950 | |
5 | מושב | באר טוביה | 1930 | |
6 | מושב | ביצרון | 1935 | |
7 | מושב | בית עזרא | 1950 | |
8 | מושב | גבעתי | 1950 | |
9 | מושב | חצב | 1949 | |
10 | קיבוץ | חצור אשדוד | 1946 | |
11 | מושב | ינון | 1952 | |
12 | כפר נוער חקלאי | כנות | 1952 | |
13 | מושב | כפר אחים | 1949 | |
14 | מושב | כפר ורבורג | 1939 | |
15 | מושב | נווה מבטח | 1950 | |
16 | מושב | ניר בנים | 1954 | |
17 | מרכז כפרי | עזר | 1966 | |
18 | מושב | עזריקם | 1950 | |
19 | מושב | ערוגות | 1949 | |
20 | מושב | שדה עוזיהו | 1950 | |
21 | מושב | שתולים | 1950 | |
22 | מושב | תימורים | 1954 | מושב שיתופי |
23 | מושב | תלמי יחיאל | 1949 |
ראשי המועצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרדכי גובר (כפר ורבורג) 1950–1954
- אברהם הלפון (תלמי יחיאל) 1954–1976
- חנן חסיד (ניר בנים) 1976–2004
- דרור שור (ביצרון) 2004–2018
- קובי אביבי (כפר אחים) 2018–2024
- בן כהן (אביגדור) 2024–מכהן
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של מועצה אזורית באר טוביה
- פרופיל מועצה אזורית באר טוביה נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ פרופיל מועצה אזורית באר טוביה באתר הלמ"ס
- ^ מ. גרובר, אזור מתהווה, דבר, 3 בינואר 1950
|
מועצות אזוריות בישראל | ||
---|---|---|
מחוז הצפון | אל-בטוף • בוסתאן אל-מרג' • גולן • הגלבוע • הגליל העליון • הגליל התחתון • מבואות החרמון • מגידו • מטה אשר • מעלה יוסף • מרום הגליל • משגב • עמק הירדן • עמק המעיינות • עמק יזרעאל | |
מחוז חיפה | אלונה • זבולון • חוף הכרמל • מנשה | |
מחוז המרכז | ברנר • גדרות • גזר • גן רווה • דרום השרון • חבל יבנה • חבל מודיעין • חוף השרון • לב השרון • נחל שורק • עמק חפר • שדות דן | |
מחוז ירושלים | מטה יהודה | |
מחוז הדרום | אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר | |
אזור יהודה והשומרון | גוש עציון • הר חברון • מגילות ים המלח • מטה בנימין • ערבות הירדן • שומרון |
מחוז הדרום | ||
---|---|---|
נפות | נפת אשקלון • נפת באר שבע | |
ערים | אופקים • אילת • אשדוד • אשקלון • באר שבע • דימונה • נתיבות • ערד • קריית גת • קריית מלאכי • רהט • שדרות | |
מועצות מקומיות | חורה • ירוחם • כסייפה • להבים • לקייה • מיתר • מצפה רמון • עומר • ערערה בנגב • שגב שלום • תל שבע | |
מועצות אזוריות | אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר | |
מועצה מקומית תעשייתית | נאות חובב | |
מועצות אזוריות שבוטלו | אבו בסמה | |
יישובים לשעבר | כרמון • נוה יאיר • אשלים | |
יישובים עתידיים | דניאל • דרור • נווה תמרים • כסיף • עבדה • מעלה אהרן • שפיר |