ארקדו-קיפרית
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. יש לפרט על מאפייני הניב. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. יש לפרט על מאפייני הניב. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
| היסטוריה של היוונית אלפבית יווני, כתב ליניארי ב', כתב קיפרי הברתי (אנ') |
| פרוטו־יוונית (בערך 2000 לפנה"ס) |
| יוונית מיקנית (בערך 1600–1100 לפנה"ס) |
| יוונית עתיקה (בערך 800–300 לפנה"ס) ניבי היוונית העתיקה: איולית, ארקדו-קיפרית, אטית־איונית, דורית, יוונית הומרית ניב אפשרי: מקדונית |
| יוונית קוינה (החל מ־300 לפנה"ס) |
| יוונית ביזנטית (בערך 330–1453 לספירה) |
| יוונית מודרנית (מ־1453) צאקונית, יווניטיקה, קאתארבוסה, דימוטיקי, יוונית פונטית, יוונית מודרנית סטנדרטית, קפריסאית יוונית, יוונית כרתית |
ארְקדוֹ-קִיפְּרִית הוא כינוי מודרני לניב יווני עתיק שדובר באזור ארקאדיה וקפריסין ("קיפרוס"), בין המאה ה-7 וה-4 לפנה"ס. ניב זה התפתח ישירות מהשפה המיקנית, ודובר באזורים שאליהם האוכלוסייה המיקנית נסוגה מפני הפלישה הדורית. הניב ידוע רק מכתובות שנמצאו באזור. בקפריסין, הניב נכתב בעזרת כתב הברות קפריסאי (כתב קיפרי הברתי (אנ')). באות סאן השתמשו רק בארקאדיה עד למאה ה-7 לפנה"ס.
הארקדו-קיפרית שמרה על מאפיינים של השפה המיקנית, שנעלמו בניבים הקלאסיים האחרים של יוון, כגון האות דיגמא.
לאות קסי (Ξ) ולשלוש האותיות שלא הגיעו מהאלפבית הפיניקי ומופיעות לפני Ω – Φ, Χ ו־Ψ – היו ערכים שונים במקומות שונים. באלפביתים היווניים של אובויה, בויוטיה, ארקדיה ולקוניה, Φ ייצגה ph, Χ ייצגה ks, Ψ ייצגה kh, האות Ξ לא התקיימה, והצירוף ps יוצג על ידי האותיות ΦΣ.[1]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Madadh Richey, "The Alphabet and its Legacy", in: Brian R. Doak, Carolina López-Ruiz (eds.), The Oxford Handbook of the Phoenician and Punic Mediterranean, Oxford University Press, 2019, p. 246, doi:10.1093/oxfordhb/9780190499341.013.17
