קסי
| Ξ ξ קסי | |
|---|---|
 | |
| אלפבית יווני | |
| Α α אלפא | Β β בטא |
| Γ γ גמא | Δ δ דלתא |
| Ε ε אפסילון | Ζ ζ זטא |
| Η η אטא | Θ θ תטא |
| Ι ι יוטא | Κ κ קפא |
| Λ λ למדא | Μ μ מו |
| Ν ν נו | Ξ ξ קסי |
| Ο ο אומיקרון | Π π פאי |
| Ρ ρ רו | Σ σ ς סיגמא |
| Τ τ טאו | Υ υ אופסילון |
| Φ φ פי | Χ χ כי |
| Ψ ψ פסי | Ω ω אומגה |
| אותיות או ליגטורות שאינן בשימוש | |
 דיגמא
|
 סטיגמא
|
 הטא
|
 סאן
|
 קופא
|
 סאמפי
|
 שו
|
|
קְסִי (אות גדולה Ξ; אות קטנה ξ) היא האות הארבע-עשרה באלפבית היווני. במערכת הספרות היווניות אות זו מייצגת את המספר 60.
נהגית כאות X באנגלית (/ks/ :IPA)
מקור
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיצורים השורקים הפיניקיים – (זין), 𐤎 (סמך), 𐤑 (צדי), 𐤔 (שן) – בעיתיים בכך שמקבילותיהם היווניות לא תואמות את המקור הפיניקי במדויק, ואף שמות האותיות ביוונית לא תואמים את השמות בפיניקית. המקובל הוא שהאות זֵין הפיניקית הפכה ל־ζῆτα (זֵטה) היוונית, האות סמך הפכה ל־ξεῖ (קסה), האות צדֵי הפכה ל־σάν (האות סַן הארכאית) והאות שַן הפכה ל־σίγμα (סיגמה). חוקרים אחדים הציעו ששמות האותיות התערבבו, כך ששם האות קסה הגיע מהאות שַן ושם האות סיגמה הגיע מהאות סמך, אך התקשו להסביר מדוע; שם האות ξεῖ עשוי להיות מוסבר כאימוץ צורה חדשה שהייתה נהוגה באותיות אחרות (ϕεῖ, χεῖ, ψεῖ).[1]
לאות Ξ, וכן לשלוש האותיות שלפני Ω – Φ, Χ ו־Ψ – היו ערכים שונים במקומות שונים. באלפביתים של כרתים, תרה, מלוס, אנפה (אנ'), אובויה, בויוטיה, ארקדיה, לקוניה, אטיקה וחלק מהאיים האגאיים, האות Ξ לא התקיימה. באלפביתים של הדודקפוליס היוני (אנ'), חלק מהאיים האגאיים היוניים, קורינתיה וארגוס שימשה Ξ ל־ks, ושימוש זה התקבע לבסוף באלפבית האטי הקלאסי.[2]
משמעויות נוספות של האות Ξ
[עריכת קוד מקור | עריכה]האות הגדולה Ξ משמשת כסמל של חלקיקי הבאריון.
האות הקטנה ξ משמשת לייצוג משתנים מקריים.
באסטרונומיה על מנת לציין את הכוכב ה-14 בבהירותו במערכת כוכבים.
במערכות ליניאריות ובקרה (תחום השייך להנדסת מכונות), משמשת לתיאור רמת הריסון של מערכת פיזיקאלית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Madadh Richey, "The Alphabet and its Legacy", in: Brian R. Doak, Carolina López-Ruiz (eds.), The Oxford Handbook of the Phoenician and Punic Mediterranean, Oxford University Press, 2019, pp. 246–247, doi:10.1093/oxfordhb/9780190499341.013.17
- ^ Madadh Richey, "The Alphabet and its Legacy", in: Brian R. Doak, Carolina López-Ruiz (eds.), The Oxford Handbook of the Phoenician and Punic Mediterranean, Oxford University Press, 2019, p. 246, doi:10.1093/oxfordhb/9780190499341.013.17