ארפד גוט
 | |
| לידה |
22 בפברואר 1877 ח' באדר ה'תרל"ז קייטהאלי, מחוז שומוג', הונגריה |
|---|---|
| פטירה |
24 במאי 1948 (בגיל 71) ט"ו באייר ה'תש"ח |
| מדינה |
ישראל  |
| מקום קבורה |
בית הקברות טרומפלדור |
  | |
ארפאד גוט (בהונגרית: Gut Árpád; 22 בפברואר 1877, ח' באדר תרל"ז – 24 במאי 1948, ט"ו באייר תש"ח) היה מהנדס יהודי-הונגרי שפעל בארץ ישראל בתחילת המאה ה-20 ותכנן מבנים חשובים רבים.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בעיירה קייטהאלי שבמחוז שומוג' (Somogy), בדרום-מערב הונגריה, לשמואל הכהן (מורה בבית-הספר העממי של הקהילה היהודית בעיירה) ולמרים בת שמואל טורן. למד בבית-הספר של אביו, ולאחר לימודי צרפתית ומתמטיקה עבר לגימנסיה שברחוב מארקו בבודפשט. בשנת 1897 סיים אותה בהצטיינות, ועבר ללמוד בטכניון הממלכתי ההונגרי, ובשנת 1901 הוסמך למהנדס בניין אזרחי. במשך 3 וחצי שנים עבד במפעל ההנדסי הגדול שבהונגריה, "גאנץ-דאנוביוס" (Ganz-Danubius) בבודפשט, והתמחה בייחוד בבניית גשרים, עבודות בטון מזוין וקונסטרוקציות ברזל ופלדה לבניה בממדים גדולים. בין הבניינים המפורסמים שסייע להקמתם הוא "בית המרחץ גלרט" בבודפשט. בין השנים 1908–1920 עבד עם המהנדס יֶנֶה גֶרגֶי. בנוסף היה מורה ולימד את ילדי הכפר והסביבה תפילות ולימודי קודש.
במלחמת העולם הראשונה הגיע עד לדרגת סגן בצבא האוסטרו-הונגרי ונפל בשבי הרוסי. ישב בכלא במשך שלוש שנים עד לתום המלחמה.
בחודש מרץ 1921 עלה לארץ ישראל. עבודתו הראשונה בארץ הייתה בניית קזינו גלי אביב על שפת ימה של תל אביב. הוא פיתח שיטה מיוחדת ליציקת עמודי בטון בתוך המים. בשנת 1927 הציע לבנות בחופי תל אביב רציף לטעינת משאות ופריקתן מאוניות. בנוסף הוא בנה מספר מגדלי מים בתל אביב, שהגדול והיפה שבהם נמצא ברחוב מזא"ה.
לגוט היה פרדס מצפון לכפר אז"ר, סמוך לאוניברסיטת בר-אילן. הפרדס נוהל על ידי משפחת שוורץ וממנו שרדו מגדל מים ולידו שרידי מבנים בהם גרה משפחת שוורץ. כיום נבנית במקום שכונת מגורים על שם אריאל שרון.
גוט נקרא על ידי חברת פיק"א לבנות את הטחנות הגדולות בחיפה. כמומחה לבטון מזוין, הביא ארצה את מערבל הבטון המכני הראשון. הצטרפו אליו מהנדסים נוספים מהונגריה, ויחד בנו את מפעל "נשר" למלט ליד חיפה.
משפחת גוט הקימה את ביתה ברחוב טרומפלדור בתל אביב, ששימש מרכז ליהודי הונגריה. בתחילת שנות ה-20 נבנה "בית-הכנסת הגדול" ברחוב אלנבי. ארפד גוט נקרא לתכנן את הקונסטרוקציה לבניית הכיפה. בשנת 1921 הקים את בניין הפסאז' הגדול בשדרות ירושלים מספר 6 ביפו שהיה הבניין הראשון בארץ שהוקם מבטון מזוין ועם יסודות בטון. בשנת 1930 נקרא לפקח על בניית "בית המדידות הבריטי" ברחוב יהודה הלוי בתל אביב (כיום המרכז למיפוי ישראל). בשנת 1935 בנה את מערכת הביוב התת-קרקעית של תל אביב, שהזרימה את השפכים אל הים. בשנת 1942 הוחלט במטה הכללי של הצבא הבריטי להקים גשר על נהר פרת, על מנת לאפשר תנועה מהירה של כוחות צבא בריטיים צפונה, מתוך חשש שהגנרל רומל, מפקד הצבא הגרמני במערכה במדבר המערבי ימשיך בניצחונותיו ויתקדם לעבר ארץ-ישראל. לפי תכנון של חיל ההנדסה הבריטי בניית הגשר הייתה צריכה להימשך כשנתיים. גוט הוזמן לבצע והבטיח לסיים את בניית הגשר לפני הזמן המוקצב. הגשר הועמד על כנו תוך חמישה חודשים, והוא נפתח לתנועה ב-10 ביוני 1942. כאות הוקרה לפועלו קראו הבריטים לגשר על שמו של הבונה והמתכנן: "גשר גוט". לאחר המלחמה נמכר הגשר לממשלה הסורית תמורת מיליון לירות סוריות, וזו החליפה את שמו ל"ג'יסר אל רוקה".
נקבר בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.[1]
פרויקטים נבחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מגדל המים ברחוב מזא"ה, תל אביב, 1924
- קזינו גלי אביב, תל אביב, 1921
- מפעל המלט "נשר", חיפה 1922
- 'סדנאות הקישון', בתי המלאכה של הרכבת במפרץ חיפה 1931–1932
- בית הכנסת הגדול, ברחוב אלנבי בתל אביב, 1930
- בית המדידות הבריטי (בניין הנהלת המרכז למיפוי ישראל), ברחוב יהודה הלוי, תל אביב, 1930
- מגדל המים ברחוב החשמל, שכונת רמת השרון, תל אביב, 1925
- הטחנות הגדולות, חיפה 1922
- בית הפסג' הגדול, בשדרות ירושלים מספר 6, יפו, 1921
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 'גוט, ארפד', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 122. (הספר בקטלוג ULI)
- בני גבירצמן, ארפד גוט - מגדולי בוני הארץ בתקופת המנדט, פברואר 2020. [א]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד תדהר (עורך), "ארפאד גוט", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 1009
- ארפד גוט באתר חברה קדישא ת"א–יפו
- ארפד גוט באתר המוזיאון למורשת היהדות דוברת הונגרית
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מצגת המועברת במרשתת שטרם מצאה חניה קבועה.