כפר אז"ר
 | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר |
רמת גן  |
| תאריך ייסוד | 1932 |
| שטח | 1,000 דונם |
| אוכלוסייה | 500 |
| קואורדינטות | 32°03′54″N 34°50′12″E / 32.065°N 34.83666667°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   כפר אז"ר  מצפון ומערב: __ תל אביב-יפו ממזרח: __ בני ברק, __ גבעת שמואל, __ קריית אונו, __ מחנה דורי מדרום: __ אור יהודה, __ פארק אריאל שרון | |
  | |
כפר אז"ר הוקם כמושב עובדים להתיישבות חקלאית בבקעת אונו. כיום הוא שכונה בחלקה המזרחי של רמת גן.
כפר אז"ר מוקף על ידי שכונות העיר רמת גן ממזרח (קריית קריניצי החדשה ופארק קנוביץ'), מדרום (רמת אפעל) וממערב (כביש גהה והחלק העיקרי של רמת גן), ואילו מצפון גובל בשכונה בשם "נאות אריאל שרון" ששייכת לקריית אונו. שטחה של השכונה הוא כ-1,000 דונם ומתגוררים בה כ-500 איש.
כפר אז"ר הוא היישוב החקלאי היחידי בבקעת אונו, וכן המושב היחיד בישראל הכלול בשטחה של עירייה, שריד להתיישבות החקלאית הציונית ששגשגה באזור. כיום אופי המקום משתנה בהדרגה והוא הולך והופך לפרוור עירוני בעל נחלות גדולות במיוחד, בהשוואה לשכונות של בתים צמודי-קרקע בסביבה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
המושב קרוי על שם הסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' ועלה על הקרקע בחודש דצמבר 1932 במסגרת התיישבות האלף. כפר אז"ר הוקם על ידי שני ארגונים חלוציים: 'ברנר' ו'מע"ש'. המתיישבים הראשונים רכשו את האדמות מהכפר הערבי הסמוך אל ח'ירייה, והקרן הקיימת השלימה את הרכישה על ידי הלוואות למתיישבים. בשלב מסוים העבירו תושבי המקום, מתוך דחף לאומי, כנראה, את הבעלות על האדמות לקק"ל.
איחוד שני הארגונים הביא לגיבוש שם היישוב: כפר אז"ר, על שם אז"ר (אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ') שהיה באותה העת עוד בחיים, וזאת כהוקרה על פועלו ותמיכתו בתנועת הפועלים. ביישוב אף הוקם לכבודו בית שנשא את שמו, ולהקמתו נאספו תרומות מאת ראשי היישוב ובהם יצחק בן-צבי, זלמן שזר, הסופר יהודה בורלא ועוד. בית העם נחנך במהלך מלחמת העצמאות ושימש את להקת הצ'יזבטרון בחזרותיה, ובמקום אף הציגה הלהקה את הופעת הבכורה שלה. כמו כן הופיעו במקום שחקני תיאטרון הבימה, האוהל ועוד.
בשנות ה-30 וה-40 היווה היישוב קו חזית שהגן על היישובים רמת גן, בני ברק וגבעתיים מפני השכנים הערבים, בעודו סופג התקפות יומיומיות. בשל בידודו היחסי התקיימו בין פרדסיו אימוני לוחמי "ההגנה". במהלך מלחמת העצמאות הוקמה ביישוב 'פלוגת משמר' מיוחדת אשר הגנה על המרחב, ובראשה עמד קצין שערק מהצבא היווני ושהה בכפר תחת השם החסוי 'נתן אלחנני'. לאחר המלחמה צורפו ליישוב שטחים של הכפר השכן, אל-ח'ירייה, שתושביו נסו בזמן מלחמת העצמאות, בעקבות התקפת ההגנה, ולא הורשו לחזור לאדמותיהם מאוחר יותר. האדמות הועברו לבעלות המדינה לפי חוק נכסי נפקדים, וצורפו לאדמות היישוב. ב-14 בדצמבר 1949 חדרו שלוש חוליות מסתננים ערבים לאזור כפר אז"ר, אך השומרים החמושים הבחינו בהם והבריחו אותם.[1]
ב 19 פברואר 1950 ניסו מסתננים לגנוב פרות באחת מרפתות כפר אז"ר, ובהמשך ניסו לרצוח את הרפתן ארי וולף, שם. שני הניסיונות לא צלחו.[2]
ב-1958, ביוזמת ועד הכפר, הוקמה אנדרטה הכוללת את שמותיהם של 8 בני הכפר שנפלו במלחמות ישראל.[3] האנדרטה מתעדכנת לאחר כל נופל חדש, כמו שקרה עם דניאל פומרנץ.
ב-2 במרץ 2007 הודיע משרד הפנים על פירוקה של מועצה אזורית אפעל, שאליה השתייך היישוב, ועל סיפוחו של היישוב לעיר רמת גן, יחד עם רמת אפעל. הפירוק התבצע בפועל בתחילת 2008. האדמות שמצפון ליישוב סופחו לעיריית קריית אונו, בנקודת החיבור של עירייה זו עם מחלף בר-אילן, לתקופת ניסיון של 3 שנים. נציגות הכפר תמכה בפירוק המועצה האזורית אפעל ובסיפוח היישוב לרמת גן, בתנאי שהיישוב ימשיך להתנהל כמושב עובדים.
ביולי 2014 נפתח במקום בית קברות כדי לאפשר את קבורתו של החייל דניאל פומרנץ שנהרג בנגמ"ש בקרב שג'אעייה במבצע צוק איתן.
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המפוזר מכפר אז"ר מאת לאה גולדברג.
- ב"שיר של רנדי ניומן", בתקליט סע לאט של אריק איינשטיין בתרגומו של יהונתן גפן.
- בספר "המנהרה" מאת אברהם ב. יהושע, גיבור הספר מגיח "מהשדות של כפר אז"ר אל הציוויליזציה" (שם, עמ' 267).
- בספר "הראיון האחרון" מאת אשכול נבו, גיבור הספר מזכיר את הפאב שהיה בכפר אז"ר (שם, עמ' 32).
- בסדרת הטלוויזיה "כפולה" (עונה 4, פרק 12), במסגרת מחזה, הדמות של נועה נשלחת לסאמר-סקול בכפר אז"ר.
אסתר פלד, אמרו לליבי שמתוך מאה גברים שתפגוש, יהיה אולי אחד מוצלח, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2020
אנשים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יורם צפריר – ארכאולוג
- כפר אז"ר: אישים
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כפר אז"ר
כפר אז"ר (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מסתננים בסביבות כפר אז"ר וגבעת שמואל, הארץ, 14 בדצמבר 1949
מסתננים הגיעו לשערי רמת גן, חרות, 14 בדצמבר 1949 - ^ מסתננים התנקשו _ברפתז בכפו-אדו | מעריב | 20 פברואר 1950 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ אנדרטה לזכר בני המקום שנפלו במערכות ישראל – כפר אז"ר, באתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל
-
אנדרטה לנופלים במערכות ישראל בכפר אז"ר. ב-2015 עברה שיפוץ ונוסף שמו של דניאל פומרנץ שנפל במבצע צוק איתן בקרב שג'אעייה -
בית יד לבנים -
בית הקברות בכפר אז"ר - קבר יחיד של דניאל פומרנץ שנפל במבצע צוק איתן בקרב שג'אעייה -
אחת הכניסות ליישוב
.JPG)
