ארנסט דאולי
 | |
| לידה |
17 בפברואר 1886 אנטיגו, ויסקונסין, ארצות הברית   |
|---|---|
| פטירה |
10 בדצמבר 1973 (בגיל 87) פורט אורד, קליפורניה, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| השכלה | |
| השתייכות |
 צבא ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | 1910–1947 (כ־37 שנים) |
| דרגה |
 מייג'ור גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-40 מפקד הקורפוס ה-6 | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
|
כוכב הכסף | |
  | |
ארנסט ג'וזף "מייק" דאולי (באנגלית: Ernest Joseph "Mike" Dawley; 17 בפברואר 1886 – 10 בדצמבר 1973) היה קצין בכיר בצבא ארצות הברית, שהיה ידוע בשל תפקידו במלחמת העולם השנייה בפיקוד על הקורפוס ה-6 במבצע מפולת שלגים, נחיתות בעלות הברית בסלרנו, איטליה, בשנת 1943. לאחר הנחיתה הוא הודח מתפקידו על ידי מארק קלארק, מפקד הארמייה החמישית, וחזר לארצות הברית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]דאולי נולד ב-17 בפברואר 1886 באנטיגו, ויסקונסין, ולאחר סיום לימודיו במכללת ריפון בריפון, ויסקונסין, הוא נכנס לאקדמיה הצבאית של ארצות הברית (USMA) בווסט פוינט, ניו יורק, בשנת 1906. הוא סיים את לימודיו ארבע שנים לאחר מכן ב-15 ביוני 1910 והוסמך כלוטננט משנה בחיל התותחנים של צבא ארצות הברית. בין חבריו היו ג'ק הרד, אמיל ריינהרדט, ג'ון מיליקין, ג'יימס מויר, אוסקר גריסוולד, ולואיס ברטון.
דאולי שירת הן בארצות הברית והן בפיליפינים, ואף השתתף במשלחת הענישה המקסיקנית בשנת 1916, בפיקודו של בריגדיר גנרל ג'ון פרשינג.[1]
מלחמת העולם הראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם הצטרפות ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה, באפריל 1917, דאולי הועבר לרגימנט ארטילריית השדה ה-7 שהוקם בפורט סם יוסטון, טקסס והוקצה לדיוויזיה ה-1. יחד עם אוגדתו נשלח דאולי לחזית המערבית כחלק מחיל המשלוח של ארצות הברית (AEF), תחת פיקודו של ג'ון פרשינג, שאותו שירת דאולי במקסיקו שנה קודם לכן.[1]
לאחר הגעתו לצרפת השתתף דאולי בקורס קצר ב-L'Ecole d'Artillerie בפונטנבלו, ומונה למפקד של בית הספר לתותחנות בסומיר.[2] הוא הועלה לדרגת מייג'ור בפברואר 1918, ונשאר בתפקיד זה עד מאי 1918, אז הועבר לרגימנט ארטילריית השדה ה-12, שהיה חלק מהדיוויזיה ה-2.
בסוף יולי 1918 הוא הועבר למטה הכללי של הארמייה הראשונה והועלה לדרגת לוטננט קולונל. לאחר מכן עוזר הרמטכ"ל לארטילריית שדה של הארמייה השנייה. במהלך משימה זו הסתיימה המלחמה, ב-11 בנובמבר 1918. ב-20 בנובמבר הוא צורף לרגימנט ארטילריית השדה ה-16, שהיה חלק מהדיוויזיה ה-4.[1]
דאולי נשאר בצבא לאחר המלחמה, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה.
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1940 הפך דאולי למפקד התותחנים של הדיוויזיה ה-7, בפיקודו של ג'וזף סטילוול. בספטמבר 1941 קיבל דולי את הפיקוד על הדיוויזיה ה-40, שהייתה חלק מהמשמר הלאומי של הצבא. בדצמבר 1941 נכנסה ארצות הברית למלחמת העולם השנייה, בשל המתקפה על פרל הארבור.
באפריל 1942 מונה על ידי חברו הקרוב, לוטננט גנרל לסלי מקנאייר, מפקד כוחות היבשה של הצבא, לפיקוד על הקורפוס ה-6. הקורפוס נשלח, בראשית 1943, לזירה הים תיכונית (MTO), בתחילה להשתתף בפלישת בעלות הברית לסיציליה, שם היה אמור להיות תחת פיקוד הארמייה השביעית, בפיקודו של ג'ורג' פטון, אולם לבסוף נבחר הקורפוס השני של עומר בראדלי, שלחם קודם לכן במערכה של בעלות הברית בצפון אפריקה.
במקום זאת נבחר הקורפוס ה-6 להשתתף בפלישת בעלות הברית לאיטליה, כחלק מהארמייה החמישית האמריקנית בפיקודו של מארק קלארק. הקשר בין קלארק לדאולי לא תמיד היה קל, כאשר קלארק היה צעיר בעשור מדאולי ופחות בכיר. הדיוויזיה ה-36, תחת פיקודו של פרד ל. ווקר, והדיוויזיה ה-45, תחת פיקודו של טרוי מידלטון, שתיהן דיוויזיות המשמר הלאומי, הוכפפו לפיקודו במהלך המבצע. גם ווקר וגם מידלטון נלחמו, כמו דאולי, במלחמת העולם הראשונה. הקורפוס השתתף בפלישת בעלות הברית לאיטליה בסלרנו ב-9 בספטמבר 1943, כאשר גם הקורפוס ה-10 הבריטי היה תחת פיקוד הארמייה החמישית, כחלק ממבצע מפולת שלגים. ההגנות הגרמניות פגעו קשות בקורפוס ה-6 וגרמו לנפגעים כבדים. ניסיונות הגרמנים להשליך את הכוח האמריקני לים סוכלו על ידי הארטילריה של שתי הדיוויזיות, שנתמכו בחריפות מההפצצה הימית והאווירית והגעת הארמייה השמינית הבריטית מדרום.
דאולי הוחלף על ידי קלארק אחרי סלרנו, מכיוון שנתפס כ"שחוק". רבים, כולל ווקר ומידלטון, יחד עם קולונל ג'יימס גאווין, מפקד רגימנט הצנחנים ה-505, האמינו שקלארק השתמש בדאולי כשעיר לעזאזל כדי לכסות על מחדליו שלו וחשבו שקלארק היה צריך להיות מודח.[3] דאולי הוחלף כמפקד הקורפוס ה-6 על ידי ג'ון לוקאס, שהוחלף גם הוא בפברואר 1944 במהלך מבצע שינגל.
דאולי חזר לארצות הברית ב-23 בדצמבר 1943, והוקצה כמפקד בית הספר למשחיתי טנקים בארצות הברית. מקורות מסוימים אומרים כי הועלה לדרגת בריגדיר גנרל ב-30 בספטמבר 1947.
דאולי פרש מהצבא לאחר המלחמה בשנת 1947 וקיבל דרגת מייג'ור גנרל (בדימוס) ב-29 ביוני 1948.[4]
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דאולי נפטר ב-8 בספטמבר 1973 בבית החולים הצבאי סילאס ב. היי בפורט אורד, קליפורניה, כמעט 30 שנה מאז הנחיתה בסלרנו. גופתו נשרפה ואפרו פוזר בים.[5]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ארנסט דאולי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 "West Point Deceased search". נבדק ב-17 באוקטובר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "U.S. Army World War II Corps Commanders". אורכב מ-המקור ב-2010-10-31. נבדק ב-2010-10-30.
- ^ Time Magazine
- ^ The Generals of WWII
- ^ "Gen Ernest J. Dawley (1886–1973) – Find a Grave Memorial". findagrave.com. 2010-07-04. נבדק ב-2013-09-23.