אפרים זקס
 | |
| לידה |
2 באפריל 1858 העיירה יעלוק, ליטא |
|---|---|
| פטירה | 3 במאי 1944 (בגיל 86) |
| עיסוק | איש ציבור, חקלאי |
| תפקיד | ראש המועצה המקומית של רחובות |
  | |
אפרים אליעזר זקס (2 באפריל 1858 - 3 במאי 1944) היה איש ציבור וחקלאי וכיהן בשנים 1930-1924 כראש המועצה המקומית של רחובות.
נעוריו ותחילת דרכו
[עריכת קוד מקור | עריכה]זקס נולד בעיירה יעלוק שבפלך קובנה בליטא לבן ציון ויהודית. הוא מצאצאי הגאון מווילנה.[1] התחנך בחדר ובישיבות בווילנה. הוא היה בקיא בששת סדרי המשנה וידע בעל פה את מרבית התנ"ך. נחשב כעילוי בלימודיו, ולכן זכה לכינוי "העילוי מיעלוק".[1] אפרים דיבר רוסית, גרמנית, אנגלית וצרפתית.[1]
הוא נשא לאישה את יהודית לוין ובשנת 1882 הם היגרו לארצות הברית, שם היו בעלי בית מסחר סיטונאי למוצרי מכולת בשיקגו . הם הצליחו בעסקים והתעשרו.
זקס היה פעיל בשיקגו בעבודה הציונית וחבר "ועד שוחרי שפת עבר", אגודה שמטרתה הפצת השפה העברית ופיתוח הספרות העברית.
העלייה לארץ ישראל והתיישבות ברחובות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – בתי המיליונרים#בית_אפרים_זקס
בשנת תרס"ח (1908) עלה לארץ ישראל עם אשתו יהודית ובתו היחידה טובה. הוא התיישב ברחובות, רכש פרדס ונטע כרמי שקדים, והתמקד בטיפול בהם. הוא גר בבית מפואר בן שתי קומות שתכנן האדריכל יוסף ברסקי. בבית נערכו קבלות פנים לחשובי המבקרים, כמו למשל חיים ויצמן, ג'יימס רוטשילד והרברט סמואל. הבית שכן ברחוב מנוחה ונחלה 54 ברחובות ונחשב לבית הגדול והמפואר ביותר בראשיתה של המושבה.[2]
בתו היחידה, טובה, נישאה לטוביה זיסקינד מילר מרחובות.[3]
פעילות ציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לעולים החדשים מתימן היה קשה להשתלב בחברה, לתושבים הוותיקים היה קשה להבין את שפתם בגלל המבטא שלהם, הם קיבלו שכר נמוך ותנאי המגורים שלהם היו בלתי נסבלים. מצוקתם נגעה לליבו של זקס והוא עזר להם לרכוש חלקת אדמה בגודל 55 דונם דרומית לרחוב עזרא. האדמה חולקה ל-55 מגרשים שווים בגודלם, ועליהם נבנו בתים למשפחות העולים. ב-21 בספטמבר 1909 התחילה הבנייה של שכונת שעריים, בה שכנו תימנים. בשל התמסרותו המיוחדת זקס נקרא "אבי התימנים".[1]
בשנת 1912 זקס היה חבר בוועד המושבה, ומאוחר יותר נבחר למועצה המקומית. בשנים 1924–1930 היה ראש המועצה המקומית לאחר שבשנת 1923 הפכה רחובות ממושבה שנוהלה על ידי ועד מקומי, למועצה מקומית שבה לוועד לא היו סמכויות רשמיות, ועיקר כוחו של הוועד היה בסמכות מוסרית.[1]
בהיותו חבר בוועד המושבה הוא הלווה לוועד סכום של 25,000 פרנק, סכום גדול במושגים של אז, להקמת "מכון מים". מעשהו החלוצי של אפרים - ההלוואה בריבית נמוכה ופרישׂת החוב ל-10 שנים אפשר את הקמת מכון המים ורשת צינורות שהובילו מהברכה המרכזית לכל הבתים. כך רחובות הייתה המושבה הראשונה בארץ שזכתה לאספקת מים זורמים לכל הבתים.[4]
זקס אף ייסד דואר במושבה.
כהערכה לפעילותו הוא נבחר לנשיא כבוד של קופת מלווה וחיסכון, אחד הגופים החשובים ביותר במושבה, שנתן הלוואות לתושבים לצורכי בניין וחקלאות וכן להעלאת קרובי משפחה מתימן ארצה. אפרים דאג להשגת מקומות עבודה עבור התימנים, שימש להם כערב לקבלת הלוואת לבניית בתים, זאת בנוסף להלוואות שנתן מכספו בעת הצורך. בכרמים ובפרדסים שלו הועסקו רק יהודים, רבים מהם תימנים.[1]
פעילות נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]זקס השתלם בשפות העתיקות סורית, יוונית, אמהרית ורומית ואף כתב חיבור בנושא ספרות ישראל והעמים, שנשאר ככתב יד ולא יצא לאור.[1]
הוא כתב פירושים לתנ"ך ואסף ספרי תנ"ך בשפות עתיקות. לאחר פטירתו ספריו הועברו לאוניברסיטת בר-אילן וכתביו נמסרו למכון גנזים בבית הסופר בתל אביב.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ברוך רביד. מאה בתים ברחובות אדריכלות בימי המושבה 1950-1890 (רחובות, עירית רחובות, 2015), עמ' 58.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אפרים אליעזר זק"ש (1858 – 1944) באתר הארכיון לתולדות רחובות
- אארכיון ארכיון אפרים אליעזר זק"ש, בספרייה הלאומית
- דוד תדהר (עורך), "אפרים אליעזר זק"ש", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 396
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6 7 אפרים אליעזר זק"ש (1858 – 1944), באתר האתר לתולדות רחובות
- ^ בית אפרים זק"ש, באתר האתר לתולדות רחובות
- ^ ע"פ תדהר
- ^ משה סמילנסקי, משפחת האדמה, עם עובד, 1945