יוסף ברסקי
 | |
| יוסף בריסקי, 1925 | |
| לידה |
1876 אודסה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
5 ביוני 1943 (בגיל 67 בערך) פלשתינה (א"י), האימפריה הבריטית |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי חוף הכרמל |
| מקום לימודים |
|
| תקופת הפעילות | 1907–1943 (כ־36 שנים) |
| תחום יצירה |
אדריכלות |
| יצירות ידועות |
הגימנסיה העברית "הרצליה", בית החולים ביקור חולים |
  | |
יוסף בַּרסקי (ברוסית: Йосеф Барский; 1876 – 5 ביוני 1943) היה מראשוני האדריכלים הציונים בארץ ישראל וממניחי היסודות של הסגנון הארץ ישראלי. ברסקי תכנן, בין היתר, את בניין הגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב ואת בית חולים ביקור חולים ברחוב הנביאים שנחנך ב-1925.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברסקי נולד באודסה שם גם למד בבית הספר לאדריכלות. ב-1906 סיים את חוק לימודיו במחלקת האדריכלות באקדמיה הקיסרית לאמנויות (אנ') בסנקט פטרבורג, וב-1907 עלה לארץ ישראל והשתקע בירושלים. בירושלים החל לבנות מספר בתים, בהם תחילת התכנון של בית חולים "ביקור חולים". התכנון הראשון של הבניין כלל אלמנטים אירופיים כדוגמת גג רעפים, אך ברסקי החליפו בכיפה מזרחית מרכזית. רעיון דומה תוכנן על ידי אלכסנדר ברוולד בטכניון בחיפה, שבבנייתו שימש ברסקי כעוזרו של ברוולד.
.jpg)
עם הקמת אחוזת בית הוזמן ברסקי יחד עם בוריס שץ לתכנן את בניין גימנסיה הרצליה. לא הייתה זאת עבודתו היחידה של ברסקי בשכונה הצעירה: הוא גם תכנן את מגדל המים החשוב ואת הקיוסק הראשון. הקיוסק בשדרות רוטשילד, בין הרחובות הרצל ונחלת בנימין, היה מבנה קטן בצורת משושה בקוטר שני מטרים בלבד שתוכנן ב-1910, וגם הוא עוצב בצורה אקלקטית כשאר הבתים של אחוזת בית. על אף היות בית הספר מוסד חילוני עיצבו השניים חזית שהתבססה על אחד השחזורים של בית המקדש, תוך שילוב אלמנטים ששאבו את מקורם מהאדריכלות המוסלמית. במרכז הבניין תוכנן שער מונומנטלי שמשני צדדיו צריחים כעדות ליכין ובועז - עמודי הנחושת שהקים שלמה המלך בבית המקדש. בקצהו של כל צריח הציבו השניים ארבע קרניים סמל לקרנות המזבח ולאורך העמודים חלונות בצורת 'חור מפתח' מוסלמיים. באגפים הצדדיים היו מרפסות עמוקות עם קשתות מזרחיות מקומרות. בצידי המבנה בנו השניים צריחים משוננים עם חלונות כבבית החלל המרכזי. שץ וברסקי המשיכו לשתף פעולה גם אחרי סיום בניית הגימנסיה; כך למשל תכננו את מתחם בצלאל ליד מוזיאון רוקפלר, בניין מחלקות השטיחים, הציור והחיטוב (ב-1910), ביתן בצלאל ליד שער יפו ועוד. בבניינים שילב ברסקי מוטיבים עבריים אך הבניינים נשאו, עדיין, גוון אירופי.
סמוך ל-1910 עבר ברסקי לחיפה. שם עבד לצדו של ברוולד בבניית הטכניון (בעיקר בצדדים ההנדסיים שלו). כמו כן בנה בחיפה מספר בניינים כבית סמסונוב בשדרות בת גלים, בית עבד אל רחמן אל חאג' ובניין דירות ברחוב הנזירות 5 (כיום רחוב התשעים ושלוש - יחד עם המהנדס אהרון ינוביץ'). ברסקי גם הרחיב את תחומי פעולותיו מחוץ לחיפה כדוגמת מסגד ובית ספר בדמשק (בעת מלחמת העולם הראשונה). אחר כך פנה לתכנון בסגנון הבינלאומי[1].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוסי קליין, האמריקניזציה של תל אביב, הוצאת כרמל, 2011, עמ' 54–61.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלן קלסן, יוסף ברסקי (אורכב 20.10.2014 בארכיון Wayback Machine) בפרויקט "אדריכלים בגלות 1933-45", המכון לתולדות האמנות והאדריכלות, מכון קרלסרוהה לטכנולוגיה (השכלה, משרות ופרויקטים) (בגרמנית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ וליד כרכבי ועדי רויטנברג (מחלקת השימור בעיריית חיפה), מפגש חיפאי: שותפות אדריכלית ערבית-יהודית בתקופת המנדט הבריטי (פורסם לקראת תערוכה במוזיאון גיתאי לאדריכלות), עמ' 15.