שדרות בת גלים
 | |
| שדרות בת גלים ובקצותיהן קזינו בת גלים כפי שצולמו בין השנים 1940–1946 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | ”צַהֲלִי קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים” (ישעיהו י ל) |
| מיקום | |
| מדינה | ישראל |
| עיר | חיפה |
| שכונה | בת גלים |
| קואורדינטות | 32°50′00″N 34°58′39″E / 32.833208°N 34.97739°E |
  | |
שְׂדרות בת גלים הוא שמה של שדרה בשכונת בת גלים בחיפה. השדרה תוכננה על ידי ריכרד קאופמן, כחלק מתכנון השכונה כולה על פי תפישת עיר גנים, עבור "האגודה ההדדית לפתוח בת גלים". השדרה מתחילה ברחוב העלייה השנייה ומסתיימת בקזינו בת גלים על שפת הים[1].
בתים בשדרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בית מספר 1 - בית שלזינגר, שהוקם באמצע שנות ה-20 של המאה ה-20. בתחילה נבנתה קומה אחת וב-1934 נבנתה הקומה השנייה שתוכננה על ידי שמואל רימון, ויועדה להיות פנסיון. בשלהי המאה ה-20 פעלו בקומה התחתונה מספר מסעדות.
- בית מספר 3 - בית ד"ר גבריאל אבייד, שהוקם בתחילת שנות ה-20 ותוכנן על ידי יוסף דנון. אבייד היה רופא ערבי שהתמחה במחלות פנימיות והיה סגן נשיא איגוד הרופאים הערביים בחיפה משנות ה-30 ועד מלחמת העצמאות[2]. לאחר קום המדינה השתכנו בבניין עולים מגרמניה. הבית בנוי משתי קומות ולו כניסה רחבה ובעלת קשתות.
- בית מספר 4 - הבניין היה שייך למשפחת קומפנייץ. למשפחה היה בית קפה בהדר הכרמל, והם פתחו אחד גם בשכונת בת גלים. כדי להוסיף עניין הוסף גם מקרן סרטים והחצר נהפכה לקולנוע פתוח בשם "גן ים"[3]. באמצע שנות ה-50 נרכש הקולנוע, נוסף בניין ושונה השם ל"בית קולנוע תכלת" (לאחר מכן "גיל"), שפעל עד שנות השבעים, ואז הפך לאולם שמחות בשם אולמי בת גל. ב-2022 נהרס הבניין ונבנה חדש תחתיו.
- בית מספר 5 - בית חפץ, שהוקם ב-1925. תחילה נבנתה קומה אחת ואילו הקומות האחרות נבנו בשנות ה-30. דירת הגג נבנתה מאוחר יותר. חפץ עבד כאגרונום בפיק"א.
- בית מספר 7 - בית עדה ויעקב כספי, שהוקם ב-1935 ותוכנן על ידי אלפרד גולדברגר שתכנן גם את בניין הקזינו בקצה השדרה. הבניין הוא בן שלוש קומות ובנוי בסגנון הבינלאומי. לבניין, שנמצא בצומת עם רחוב השרון, חזית מעוגלת ומרפסות מעוגלות הפונות לשדרה ולרחוב. כספי, כרבים מראשוני ענף הספנות בחיפה (צילה ויוסף הרשקוביץ, אולגה ואהרון רוזנפלד ועוד), היה בין התושבים הראשונים בשכונה.
- בתים מספר 10–12 - מתחם בתי משפחת רחל וד"ר יצחק סמסונוב. יצחק היה רופא וטרינר שעבד בפיק"א ושימש כווטרינר מחוזי[4]. המבנים נבנו בשני שלבים: ב-1921[5] הוקמו הבניין הקדמי, ששימש למגורים, והבניין האחורי ששימש כמרפאה לבעלי חיים וכמוסך. הבניינים תוכננו על ידי יוסף ברסקי. הבניין השלישי נבנה ב-1935 ותוכנן על ידי שינברג ורוזנהק. בתחילת יולי 1922, נערכה בבניין הראשי האספה הראשונה של הרופאים הווטרינרים היהודים בארץ ישראל, ובה הוחלט על ייסוד "אגודה של הרופאים הווטרינרים העברים בארץ ישראל"[6]. האגודה החדשה הצטרפה להסתדרות הרפואית העברית בא"י כסקציה וטרינרית "בעלת זכויות אוטונומיות בכל השאלות המקצועיות". באספה השתתפו בעל הבית יצחק סמסונוב, ד"ר יוסף שם-טוב (סינטו), ד"ר משה כספי (סרבריסקי) וד"ר יעקב קבקביץ-נריה, שהגיעו מירושלים ומתל אביב. נעדרו: ד"ר שלמה (זיגמונד) פרוינד-אביאלי, לימים מנהל השירותים הווטרינריים הראשון בישראל[7], ושני הווטרינרים העבריים הנוספים שפעלו אז בארץ – ד"ר יוסף דעואל וד"ר יוסף פרבר. בית סמסונוב הוכרז כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרים.
- בית מספר 13 - בית משפחת כהן, בפינת שדרות בת גלים והרחובות העלייה השנייה ויונתן, תוכנן על ידי מנחם דברן, והוקם ב-1937. בחזית הבניין מרפסת הפונה לצומת שמולה, ולו שני חלקים, האחד בן שתי קומות והשני בן שלוש קומות.
- בית מספר 16 - בית שרה ושמאי מיליס, שהוקם ב-1923 והיה הבית הראשון שנבנה בשדרה. לאחר מכן הייתה בבניין מכבסת טאובר. נכון לינואר 2022 החל שיפוץ הבית.
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
חזית בית סמסונוב, מספר 10 -
בית סמסונוב, מספר 10 -
בית כספי, מספר 7 -
בית חפץ, מספר 5 -
קולנוע תכלת הנטוש, מספר 4 -
בית ד"ר אבייד, מספר 3 -
שלד בניין הקזינו המשוחזר בקצהָ הצפוני של השדרה -
מבט על השדרה לכיוון רחוב העלייה השנייה (קצהָ הדרומי)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]אדר' זיוה קולודני (עורכת), סקר שימור, היחידה לשימור אתרים, עיריית חיפה, 1994
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אף על פי שמספרי הבתים נמנים מן הים פנימה.
- ^ נסים לוי ויעל לוי, רופאיה של ארץ ישראל 1799–1948 (עריכת תוכן, עיצוב וסדר: חדוה רוקח, איתי בחור), זכרון יעקב: איתי בחור - הוצאה לאור, 2008
- ^ פרק 18 • קולנוע "גן ים"\"תכלת"\"גיל" - יורם כץ, באתר יורם כץ, 24 במאי 2023
- ^ עוד אודותיו ראו אתר משפחת סמסונוב.
- ^ על פי שלט מטעם הוועדה לשילוט היסטורי על הבניין ועל פי התיעוד על האספה שנערכה בו. הכתוב בחלק מהספרים ובסקר השימור שגוי.
- ^ א' שמשוני, "הראשונים: פרק בהיסטוריה של הרפואה הווטרינרית בישראל", רפואה וטרינרית, כרך 66 (3), אלול תשע"א, 2011, עמ' 9-5
- ^ פרוינד איחר את הרכבת מצמח.