אנטון ראדיץ'

אנטון ראדיץ'
Antun Radić

אין תמונה חופשית
לידה	11 ביוני 1868 מרטינסקה וס, קרואטיה
פטירה	19 בפברואר 1919 (בגיל 50) זאגרב
מדינה	האימפריה האוסטרו-הונגרית
מקום קבורה	בית הקברות מירוגוי
מפלגה	מפלגת האיכרים העממית הקרואטית

אַנְטוּן רַדִיץ' (בקרואטית: Antun Radić; 11 ביוני 1868 – 19 בפברואר 1919) או אַנְטֶה רַדִיץ היה מדען, סופר, מתרגם, עיתונאי, סוציולוג, אתנוגרף ופוליטיקאי קרואטי. הוא מייסד האתנוגרפיה הקרואטית.

קורות חיים

נעורים והשכלה

אנטון ראדיץ' נולד ביישוב הקטן דסנו טרבריבו (Desno Trebarjevo) ליד סיסאק שבממלכת קרואטיה-סלאבוניה בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, כשמיני מתוך אחד-עשר ילדים במשפחת האיכרים העניים, אנה (לבית פוסילוביץ') ואימברה ראדיץ'. אחיו הצעיר, שנולד כילד תשיעי, היה הפוליטיקאי הקרואטי סטייפן ראדיץ'.

לאחר שסיים את בית הספר היסודי במרטינסקה וס, ראדיץ' עבר לזאגרב שם המשיך את השכלתו בגימנסיה העילית של העיר, ולאחר מכן נרשם ללימודי לימודים סלאביים ופילולוגיה קלאסית באוניברסיטאות בזאגרב ובווינה. הוא קיבל את תואר הדוקטור שלו מאוניברסיטת זאגרב בשנת 1892 עם התזה "על כמה מוטיבים אסכטולוגיים בספרות הקרואטית".

עבודה מקצועית

משנת 1892 ראדיץ' עבד כמורה בבתי ספר באוסייק, פוז'גה, ואראז'דין וזאגרב. לאחר הבחירות לפרלמנט בקרואטיה ב-1897, לדרישת הבאן קארולי קואן-הדרוורי , פוטר ראדיץ' מהשירות משום שלא רצה להצביע למועמד הממשל הפרו-הונגרי.

מ-1897 עד 1901 עבד כעורך "אלמנך החיים הציבוריים והמנהגים של הסלאבים הדרומיים". מ-1901 עד 1909 עבד כמזכיר המטיקה חרווצקה והיה אחד המייסדים והעורכים של כתב העת "הקול של מטיקה חרווצקה". ראדיץ' היה גם המייסד של מגזין "דוֹם (Dom, "בית"), שיצא לאור בין 1899 ל-1904. כותרת המשנה הייתה "מאמרים לאיכר הקרואטי לשיחה ולשיעור", זה היה כתב העת הקרואטי הראשון לאיכרים, שתרם רבות להתפתחות התרבותית והלאומית-פוליטית של הכפרים הקרואטים. בשנת 1917 קיבל ראדיץ' עבודה כפרופסור בגימנסיה העילית של זאגרב, שם לימד עד מותו.

פוליטיקה

ב-22 בדצמבר 1904 ייסדו אנטון וסטיפן את מפלגת האיכרים העממית הקרואטית (HPSS). בבחירות לפרלמנט בשנת 1910, הוא נבחר לפרלמנט הקרואטי. במהלך כהונתו, הוא דגל באופן פעיל ברפורמה בשלטון המקומי ובמערכת החינוך. כחבר HPPS, הוא נבחר לפרלמנט שלוש פעמים (1910, 1911, 1913).

מוות

אנטון ראדיץ' נפטר ב-10 בפברואר 1919. לאחר מותו, השלטונות בממלכת יוגוסלביה שזה עתה הוקמה לא העניקו פנסיה לאלמנתו וילמה ולכן היא איבדה את פרנסתה וכאשר קיבלה צו בית משפט לעזוב את הדירה בשל אי תשלום דמי השכירות היא הלכה ב-6 ביולי 1919, לקברו ושתתה רעל שהרג אותה. באותה תקופה, השלטונות רדפו וכלאו מנהיגים רבים של מפלגת האיכרים הקרואטית, וחשבו כי וילמה למעשה התאבדה במחאה נגד הרדיפות הללו. הוא נקבר בבית הקברות מירוגוי ב-12 בפברואר 1919.

עבודה מדעית

ראדיץ' השפיע רבות על פעילותו הפוליטית של אחיו סטייפן במחקרו האתנולוגי. הוא הדגיש את הקשר בין השחרור הלאומי לחברתי, והזהיר שלא ניתן להשיג חופש לאומי מוחלט על ידי ביטול פשוט של דיכוי לאומי זר. בנוסף לפולקלור, ראדיץ' עסק גם בנושאים הספרותיים וההיסטוריים במאמריו המדעיים וכן תרגם יצירות של סופרים רוסים בולטים (פושקין, גוגול וטולסטוי).

אנטון ראדיץ' דיבר קרואטית, לטינית, גרמנית, צרפתית, איטלקית, צ'כית, בולגרית, פולנית ורוסית, כולן באופן שוטף.

מורשת

בתי ספר, רחובות וכיכרות רבים ברחבי קרואטיה נקראו על שמו של אנטון ראדיץ'. בשנת 1995 נוסד מסדר דניקה חרווצקה . המסדר מחולק לשבעה עיטורים בעלי ערך שווה שאחד מהם ניתן על כישרון מיוחד בחינוך, ונקרא על שמו של אנטון ראדיץ'.

כתביו

• O nekim eshatološkijem motivima u hrvatskoj kniževnosti [על כמה מוטיבים אסכטולוגיים בספרות הקרואטית], Tisak Dioničke tiskare, Zagreb, 1893.
• Osnova za sabiranje i proučavanje građe o narodnom životu [הבסיס לאיסוף ולימוד חומרים על חיי העם], p. 1.-88., Zbornik za narodni život i običaje Južnih Slavena., book 2., Zagreb, 1897. (also edited books: no. 3, 1898.; no. 4, 1899.; no. 5, 1900.; no. 6, 1901.)
• Osnova za sabiranje i proučavanje građe o narodnom životu [הבסיס לאיסוף ולימוד חומרים על חיי העם], Tisak Dioničke tiskare, Zagreb 1897. Special print from book no. 2. from the Anthology of Folk Life and Customs of South Slavs
• "Život" t.j. Smrt hrvatskoga preporoda? [""חיים" כלומר מותה של התנועה האילירית], Tisak C. Albrechta, Zagreb, 1899.
• Hrvati i Magjari ili Hrvatska politika i "Riečka rezolucija". [קרואטים והונגרים או פוליטיקה קרואטית ו"החלטת רייקה"], Politička knjižnica H. P. S. S., volume 1., Zagreb, 1905. Matica Hrvatska, Tiskara i litografija Mile Maravića, Zagreb, 1906. (special print: Hrvatska misao)
• Novinstvo i književnici prema Matici Hrvatskoj. [Press and writers to Matica Hrvatska] Knjige Matice Hrvatske za god. 1905., Tiskara i litografija Mile Maravića, Zagreb, 1906. (special print: Hrvatska misao)
• Što je i što hoće Hrvatska pučka seljačka stranka. [מהי מפלגת האיכרים הקרואטית ומה היא רוצה], Ante Radić and Stjepan Radić, Hrvatska pučka seljačka tiskara, Zagreb, 1908.

התפרסמו לאחר מותו

• Osnova za sabiranje i proučavanje gradje o narodnom životu [הבסיס לאיסוף וללימוד מבנה החיים הלאומיים], 2. ed., JAZU, Zagreb, 1929.
• Kako čovjek postaje čovjek [כמו שגבר הופך לגבר], Radićeva obrazovna knjižnica, vol 3, Zagreb, 1930. (2. ed., 1930.)
• Obrisi hrvatske povijesti u starom i srednjem vijeku [קווי המתאר של ההיסטוריה הקרואטית בימי קדם ובימי הביניים], Radićeva obrazovna knjižnica, vol. 7, Zagreb, 1930. (2. ed., 1930.)
• Obrisi hrvatske povijesti u novom vijeku [קווי המתאר של ההיסטוריה הקרואטית בימי קדם ובימי הביניים], Radićeva obrazovna knjižnica, vol. 8, Zagreb, 1930.
• Sabrana djela dra Antuna Radića [העבודות שנאספו של ד"ר אנטון ראדיץ'], b. I-XIX, Zagreb, 1936.-1939.
• Što si Hrvat ili Srbin: odabrano iz spisa Antuna Radića [מה אתה קרואטי או סרבי: נבחר מתוך כתביו של אנטון ראדיץ'], Biblioteka Gospodarski pogledi dr. Antuna Radića, ed. Ante Miljak, b. 1, Ljudevit, Vinkovci, 1990.
• Osnova za sabiranje i proučavanje građe o narodnom životu [הבסיס לאיסוף וללימוד מבנה החיים הלאומיים], Dom i svijet, Zagreb, 1997 (predgovor: Andre Mohorovičić)

קישורים חיצוניים

• אנטון ראדיץ', באתר "Find a Grave" (באנגלית)