אמנות הסלע במחוז חאאל
 | |||||||
| דמויות בעלי חיים באתר | |||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| מידות | |||||||
| שטח |
2,043.8 הקטאר  | ||||||
| היסטוריה | |||||||
| תקופות | התקופה הנאוליתית ואילך | ||||||
| מיקום | |||||||
| מדינה |
 ערב הסעודית | ||||||
| קואורדינטות | 28°00′N 40°54′E / 28°N 40.9°E | ||||||
  | |||||||
אמנות הסלע במחוז חאאל (ערבית الفنون الصخرية في منطقة حائل) הוא שמם של שני אתרים ארכאולוגיים של אמנות סלע במחוז חאאל שבערב הסעודית, שהוכרזו כאתר מורשת עולמית בשנת 2015. הכרזה זו כוללת שני מרכיבים הממוקמים בנוף המדברי:
- "ג'בל אום סינמאן", שנמצא בעיר העתיקה ג'ובה;
- "ג'בל אל-מנג'ור" ו"רהט" שנמצאים בשווימיס.
על גבי הסלעים נמצאו ציורים רבים של דמויות אדם ובעלי חיים שצוירו או נחרתו במשך אלפי שנים. הציורים הקדומים ביותר נעשו בידי ציידים בני התקופה הנאוליתית, שהתגוררו לפני כ-10,000 שנים ליד אגם קדום (שהתייבש מאז). מאוחר יותר נוספו לציורים גם כתובות[1].
תולדות האתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]שינויים אקלימיים ותקופות יובש משכו בני אדם לנווה המדבר של ג'ובה כבר בפליסטוקן, כפי שמעידים כלי אבן שנמצאו בג'בל אום סינמאן ובשווימיס. בתקופה זו היו באזור נחלים ואגמים, תופעה שנמשכה בחלקה גם בהולוקן; ובתקופה הפלאוליתית התיכונה היה האזור נושב.
ציורי הסלע הראשונים באזור מתוארכים למעט פחות מ-10,000 שנים לפני זמננו, ואלה מלמדים על התרבות הנאוליתית שהתקיימה בסביבה זו. תיאורי בעלי החיים מלמדים כי באותה עת שררו תנאים אופטימליים באזור. בעל החיים הדומיננטי בתקופה זו היה היעל, וציורים מאוחרים יותר הם של בקר וסוסים מבויתים. עם הזמן נוספו לצד הציורים גם כתובות. ציורים אלה מעניקים תיאור רציף של ההתמודדות האנושית עם התדרדרות התנאים ותופעת המדבור שהתרחשה באזור, ולאחר שאגם ג'ובה התייבש, היה צורך לחפור בארות מים. האוכלוסייה שנותרה באזור, נאלצה להתאים את עצמה לתנאים החדשים, ודבר זה בא לידי ביטוי באמנות הסלע של התקופה הנאוליתית, התקופה הכלקוליתית ותקופת הברונזה. המצאת הכתב התמודי לפני כ-3,000 שנים מתועדת באלפי כתובות שנמצאו באזור ג'ובה ובכמות צנועה בהרבה בשווימיס. מכך נלמד כי כי ג'ובה הייתה מרכז חשוב לשיירות הגמלים בדרך לירדן וסוריה, בעוד שבשווימיס הייתה פעילות אנושית בהיקף קטן יותר. באלף הראשון לפנה"ס הושלם תהליך המדבור בחצי האי ערב, והגמל הפך לבעל החיים השולט באמנות הסלע. עם הגעת האסלאם לפני כ-1,400 שנה, החליף הכתב הכופי את הכתב התמודי ותיאורים של בעלי חיים ובעיקר בני אדם פחתו מאוד.
במאה ה-19 ובמאה ה-20 ביקרו מספר היסטוריונים ונוסעים בנווה המדבר של ג'ובה, אך אלה לא כללו בכתביהם תיאור של אמנות הסלע. רק ב-1986 החל מחקר ארכאולוגי מדעי בג'ובה, בהזמנת המחלקה לעתיקות ולמוזיאונים של ערב הסעודית, ושנה לאחר מכן פורסם דוח ראשוני. בנוסף האתרים גודרו כדי לשמור על הממצאים. המחקר באתרי שווימיס החל רק בשנת 2001.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
