יום העצמאות בהלכה
במדינת ישראל יום העצמאות נחגג כחג לאומי. בהלכה נידונה שאלת מעמדו של היום, והאם יש לקובעו כיום שמחה. ההשלכות העיקריות הן האם יש לציין את היום בחגיגות וסעודות, והאם יש לומר בו הלל, שהחיינו, ולהימנע מאמירת תחנון. שאלות אלו נידונו בידי פוסקי הלכה רבים מאז קום המדינה, וקשורות במידה רבה לשאלת היחס לתנועה הציונית שנידונה בעשורים שלפני כן.
קריאת ההלל
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי התלמוד, ישנה תקנת נביאים לומר הלל לאחר גאולה מצרה ולכן למשל נקבע חיוב לומר הלל בחנוכה[1].
הלל זה מי אמרו?...וחכמים אומרים: נביאים שביניהן תיקנו להם לישראל שיהו אומרים אותו על כל פרק ופרק, ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהם לישראל, ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן
לפי הלכה זו קבעו רוב ככל הפוסקים הדתיים לאומיים שיש לומר הלל ביום העצמאות, כדי להודות לקב"ה על הקמת המדינה, שבה ראו אתחלתא דגאולה. חלקם פסקו לומר את ההלל בברכה[2] וחלקם פסקו לומר בלי ברכה, ויש אף שפסקו לומר ההלל גם בליל יום העצמאות, ובהם הרב שלמה גורן.
לעומתם סוברים רוב הפוסקים החרדים שאין לומר הלל ביום העצמאות, משום שאין לשמוח בהקמת המדינה אשר מתנהלת שלא לפי ההלכה. נימוק נוסף להתנגדות הוא שאין כל אפשרות לקבוע תקנות הלכתיות בזמן הזה[3]. רבים מהם אף פסקו שיש לומר תחנון כרגיל ביום זה.
הסוברים שאין לומר הלל, או שלכל הפחות אין לברך עליו, העלו כמה נימוקים. בין היתר:
- עמודי ההוראה, שהם הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש לא פסקו את דברי התלמוד להלכה.
- על פי כמה ראשונים הלל עם ברכה אפשר לומר רק כאשר נעשה נס לכל ישראל[4], ובארץ ישראל ביום הכרזת המדינה היו רק מקצת עם ישראל[5].
- יש להודות רק על הצלה שלמה, והיהודים בישראל עדיין מאוימים על ידי אויבים מסביב[6].
- המצב הרוחני של ראשי המדינה ורבים מאזרחיה[7].
- חשש לדעה הסוברת שניתן לומר הלל רק כאשר נעשה נס גלוי כדוגמת נס פך השמן, ובהקמת המדינה הנס היה טבעי[8].
- ספק האם יש לקבוע את יום ההודאה ביום העצמאות או ביום סיום מלחמת העצמאות או ביום החלטת האו"ם על הקמת המדינה שהוא ט"ז בכסלו (כ"ט בנובמבר).
מפני החששות הללו או מקצתם, הורתה בתחילה מועצת הרבנות הראשית לומר ביום העצמאות בתפילת שחרית הלל בלא ברכה. אולם בכ"ה בניסן תשל"ד חזרה ונתכנסה מועצת הרבנות הראשית, ביוזמת הרב הראשי האשכנזי, שלמה גורן, לדון באמירת הלל ביום העצמאות, והוחלט ברוב דעות[9], שיש מקום גדול לומר בתפילת שחרית של יום העצמאות הלל שלם בברכה. על פי זה הנהיג הרב צבי יהודה הכהן קוק לומר הלל בברכה בישיבת מרכז הרב[10], וכך נוהגים תלמידיו. בין סיבותיהם ניתן למנות את הניצחונות במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים ואת העלייה הגדולה והגידול במספר התושבים בארץ. ועל מה שחששו שאין לומר הלל אלא על נס שנוגע לכל ישראל, בארו שהקמת המדינה היא הצלה לכלל ישראל. כמו כן ניתן לומר שיושבי ארץ ישראל נחשבים ככלל ישראל. וזה שיום ההודאה נקבע דווקא ביום העצמאות, מפני שהוא היה יסוד ההצלה והישועה. רבני יוצאי ישיבת מרכז הרב ובנותיה סוברים שיש לומר הלל בברכה, והם: הרב שלמה גורן[11], הרב זלמן מלמד,[12] הרב צבי טאו ועוד.
לדעת הרבנים דוב ליאור, אליהו רחמים זייני ואורי שרקי סוברים שיש לומר הלל גם בלילה בדומה להלל שאומרים בליל הסדר בפסח.[1]
הרבנים שסוברים לומר הלל בלא ברכה: הרב מרדכי אליהו[13], הרב אברהם שפירא, והרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל[14]. הרב עובדיה יוסף פסק שאם הקהל רוצה הוא יכול לומר לאחר תפילת העמידה ללא ברכה[15].
רוב הרבנים החרדים האשכנזים פסקו לא לומר הלל ולומר תחנון כרגיל. בהם למשל החזון איש והרב יוסף שלום אלישיב אפילו שהתיר לפרטי לברך כמו שמפורש בספר "אתחלתא היא".
עמדת ביניים הייתה לרב יוסף שלמה כהנמן הסובר שלא אומרים הלל, אך גם לא נהג לומר תחנון, דבר המראה על יחס חיובי ליום הזה. כמוהו יש נוהגים במספר קהילות חרדיות כמו למשל בחסידות סלונים ובבית המדרש של חסידות בוסטון.[דרוש מקור]
אנשי העדה החרדית ונטורי קרתא מציינים את יום העצמאות כיום אבל, חלקם עורכים תענית ציבור ביום זה, ואף מקיימים בשטיבלך מאה שערים מניין מנחה עם קריאת ויחל ואמירת תפילת עננו.[דרוש מקור]
ברכת שהחיינו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנה מחלוקת בין הראשונים וכן בין האחרונים האם בחנוכה ובפורים מברכים ברכת "שהחיינו" על יום החג, או על המצווה הייחודית ליום (הדלקת נרות חנוכה וקריאת מגילה). לפי השיטה הראשונה, כשאין לו מגילת אסתר הוא מברך שהחיינו על עצם היום[16], ולפי שיטה זו גם ביום העצמאות יש טעם לברך "שהחיינו", וכן דעתם של הרב שלמה גורן[17], הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל[18], הרב משולם ראטה[19], הרב חיים דוד הלוי[20] הרב כתריאל פישל טכורש[21] ועוד,[22] שיש לברך "שהחיינו" ביום העצמאות. לעומת זאת, לפי השיטה השנייה[23], אין לברך שהחיינו בפורים כשאין לו מגילה, ולכן ביום העצמאות, שבניגוד לחנוכה ולפורים אין בו מצווה ייחודית, אין לברך שהחיינו, וכן דעת הרב עובדיה יוסף[24] הרב שלום יצחק הלוי[25] והרב יהושע מנחם ארנברג[26] ועוד. הרב ראטה, וכן הרב שלום משאש[27] הציעו שגם לפי השיטה השנייה יהיה אפשר לברך שהחזן ילבש בגד חדש, ויברך שהחיינו בזמן התפילה, ויפטור את כל הקהל.
מנהגי אבלות ספירת העומר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקרב הפוסקים הסבורים שיש לחגוג את יום העצמאות, נחלקו אם השמחה מבטלת את מנהגי האבלות של ספירת העומר.
לדעת הרב אליהו כץ, אף שיש מקום לשמחה ביום העצמאות, אין להתגלח משום שהדבר מנוגד להלכות ספירת העומר.[28] מנגד, לדעת הרצי"ה ותלמידיו הדבר מותר ואף חובה לעשות כן אם הבחור נראה רע בלא גילוח.[29][30]
אמירת על הניסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שו"ת יביע אומר חלק ו סימן מא; חלק ה' סימן לה אות ה'
- הרב נחום רקובר, הלכות יום העצמאות ויום ירושלים, ירושלים תשמ"ה
- הרב אורי שרקי (עורך), בית מלוכה, סידור ליום העצמאות
- הרב אריאל אדרי, שחר אהללך, שלושה חלקים,
- הרב משה הררי, מקראי קודש - הלכות מועדי התקומה, ניסן ה'תשפ"ד
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב אורי שרקי, כליל התקדש חג
- הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה בענייני יום העצמאות
- תפילת יום העצמאות באתר כיפה
- שמואל כ"ץ, חידוש שלא היה כמותו מימי בית שני, מקור ראשון, מוסף "שבת", 7 במאי 2011, גיליון אמור (יום העצמאות) תשע"א - 717
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות מגילה וחנוכה, פרק ג', הלכה ו'
- ^ הרב משולם ראטה, שו"ת קול מבשר סימן כא (התשובה המקורית כאן בעמוד 38) ; הרב נתן צבי פרידמן, שו"ת נצר מטעי סימן לו.
- ^ דברי החזון איש באיגרת ח"א סימן צ"ז (לגבי יום השואה)
- ^ בהם בה"ג (הלכות לולב סימן ל"ה), יצחק אבן גיאת (דיני הלל), בעלי התוספות (תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ד, עמוד ב') ותלמידי רבינו יונה, וכך מסביר החיד"א את השמטת הלכה זו לפי הרי"ף והרמב"ם. (שו"ת חיים שאל חלק ב סימן יא)
- ^ ואלו שפסקו להגיד הלל מתרצים שכתב בפירוש המשנה לרמב"ם על בכורות פרק ד שנס ליושבי ארץ ישראל נחשב כנס לכל ישראל
- ^ ואלו שפסקו להגיד הלל אומרים שגם בנס חנוכה לא השתחררו לגמרי מעול הגויים, ובכל זאת קבעו הלל (במאמר "חיוב אמירת הלל ביום העצמאות", בקונטרס "בא אורך", מאת הרב אורי שרקי).
- ^ ויש מתרצים שגם חלק מיוצאי מצרים היו עובדי עבודה זרה (מכילתא בשלח ד"ה וישובו), שופכי דמים ומגלי עריות (בזהר על פרשת תרומה ק"ע), ובכל זאת אומרים הלל בפסח.
- ^ המהר"ץ חיות כתב בפירושו לתלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ג, עמוד א' שמסיבה זו לא תקנו לומר הלל בחנוכה על ניצחון היוונים
- ^ ללא הסכמת הראשון לציון, הרב עובדיה יוסף, שלא נכח בישיבה
- ^ הרב אברהם רמר, גדול שימושה, ירושלים תשנ"ד, עמ' לה
- ^ לדעתו יש לומר את ההלל דווקא בתאריך ה' באייר, אף אם יום העצמאות הוקדם או נדחה
- ^ הלל ביום העצמאות היום-בברכה? | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | שאל את הרב, באתר ישיבה
- ^ שו"ת הרב הראשי תשמ"ח-תשמ"ט, סימן קנ"ג
- ^ שו"ת משפטי עוזיאל ח"ח סימן כג
- ^ שו"ת יביע אומר, חלק ו, סימן מא. לדעתו אפשר לומר את ההלל לאחר תפילת העמידה, ולאו דווקא בסוף התפילה כדעתו של החיד"א.
- ^ ראו בנימוקי יוסף למגילה, ד. בשם ספר המאורות, וכן את דברי רבי יעקב עמדין בספר מור וקציעה על הטור סימן תרצ"ב
- ^ ספר תורת המועדים
- ^ משפטי עוזיאל מהדורא תליתאה אורח חיים סימן כג
- ^ שו"ת קול מבשר חלק א סימן כא
- ^ דת ומדינה, עמ' 102
- ^ התורה והמדינה חלק ח, עמ' שמו
- ^ בעניין דעת הרב צבי יהודה קוק, עיין בספרו של שמחה רז, משמיע ישועה, עמוד 284, שם הביא עדות מהרב דוד שפירא: "הרב צבי יהודה חש צורך לומר ברכת שהחיינו ביום העצמאות, וחשב שיש לכך בסיס הלכתי. אך כיון שהרבנות הראשית לא פסקה כך, הוא לא רצה לצאת נגדה. מה עשה? מדי שנה קנה מגבעת, אותה חידש ביום העצמאות, ובירך ברכת "שהחיינו"
- ^ ראו במגן אברהם סימן תרצ"ב ס"ק א
- ^ תורה שבעל פה כרך טז; יביע אומר חלק סימן מב
- ^ דברי חכמים, סי' נז
- ^ שו"ת דבר יהושע, חלק ב סימן צא
- ^ הסכמה לסידור 'בית המלוכה', מאת הרב אורי שרקי
- ^ באר אליהו, או"ח א, רט
- ^ הרב דרוקמן מסביר מדוע מותר להסתפר ביום העצמאות, באתר כיפה, 2013-04-11
- ^ מנהל האתר, הלכה יא - גילוח, תספורת, נישואין ותחנון | פרק ד - יום העצמאות | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א, באתר פניני הלכה, 2000-05-04
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.