אמיליה אלכסייבה
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
אמיליה אלכסייבה (ברוסית: Эмилия Алексеева; 1890 - 23 באוגוסט 1919) הייתה מהפכנית רוסייה ממוצא פיני. פעלה בתנועת הנשים הרוסית ולכינון המשטר הסובייטי בחבל אלטאי.
קורות חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמיליה אלכסייבה (לפני נישואיה – סולין) נולדה ב-1890 בפינלנד, שהייתה אז חלק מהאימפריה הרוסית. בילדותה, משפחתה עברה לסנקט פטרבורג בחיפוש אחר פרנסה. אביה נפטר לפני התבגרותה. אחרי סיום לימודיה בגימנסיה, עבדה כמרכזנית.
ב-1910 אמיליה סולין הצטרפה למפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית. השתתפה בייסוד ובהפצה של כתב העת "ראבוטניצה" ("הפועלת"). כחברת מערכת, מילאה תפקיד חשוב בהוצאת הגיליון הראשון של כתב העת ב-23 בפברואר (8 במרץ לפי הלוח הגרגוריאני) 1914. בעקבות הדפסת הגיליון הזה, היא נאסרה יחד עם כל חבריה למערכת (להוציא אנה אליזרובה-אוליאנובה).
אמיליה סולין שוחררה מהכלא באותה שנה, אך בנובמבר נעצרה שנית – אחרי שהשתתפה באסיפות ובעצרות נגד מלחמת העולם הראשונה, בה לחמה גם האימפריה הרוסית. היא הוגלתה לסיביר – לכפר קורגינו בנפת מינוסינק של גוברניית יניסיי(אנ') (מחוז קרסנויארקס של ימינו).
אמיליה סולין התכתבה במהלך גלותה עם ילנה סטסובה – מהפכנית בכירה וחברת הלשכה הרוסית של הוועד המרכזי של מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית – שבאותה תקופה שהתה אף היא בגלות בסיביר. סולין הפיצה בכפר קורגינו כרזות, בהן הוסברה עמדת המפלגה בנוגע למלחמה. שם היא הכירה את הפועל המהפכן מ' אלכסייב, שהכפר היה גם מקום גלותו. הם התחתנו. ב-1916 נולד בנם.
בשנת 1917, אחרי מהפכת פברואר, אמיליה אלכסייבה חזרה לפטרוגרד. היא גם שבה לעבוד בעיתון "רבוטניצה". בסוף חודש אפריל של אותה שנה אלכסייבה קיימה שיחה עם לנין על קידום רעיונות מהפכניים בקרב הנשים. הוא ייעץ לה להקים את ארגון נשות פטרוגרד. בנובמבר, אחרי מהפכת אוקטובר, כבר התקיימה הוועידה הראשונה של ארגון הנשים. במהלכה, אלכסייבה נבחרה כחברת הנשיאות של הארגון. היא הופיעה בפני הוועידה עם דו"ח בשם "אודות ארגונן של נשים ומשימותיהן".
עם פרוץ מלחמת האזרחים ברוסיה אחרי המהפכה הבולשביקית, בעלה של אלכסייבה לחם בשורות הצבא האדום. במאי 1918 היא עברה, יחד עם קבוצת פועלים מטרוגרד, לחבל אלטאי שבדרום-מערב סיביר. אלכסייבה נשלחה לשם על ידי המפלגה הקומוניסטית הרוסית (בולשביקים), כדי לארגן את המהפכנים המקומיים במוסדות מפלגתיים ושלטוניים. היא הגיעה לבירת החבל – ברנאול – יחד עם בנה בן השנתיים.
כחודש אחרי הגעתה לעיר, היא נפלה לידי כוחות הצבא הלבן והלגיון הצ'כוסלובקי. אלכסייבה נעצרה והייתה בכלא יחד עם בנה במשך חודשיים. אחרי שחרורה, היא עסקה בפעילות מהפכנית והומניטארית: השתתפה בהדפסה ובהפצה של כרזות הסברה בולשביקיות, ארגנה תאים מהפכניים חשאיים והנהיגה את ארגון הצלב האדום המחתרתי המקומי – שסיפק מצרכי מזון ותרופות למשפחות שנפלו קורבן לטרור הלבן(אנ').
באוגוסט 1918 אלכסייבה השתתפה בוועידת הבולשביקים של מערב סיביר, שנערכה בתנאים מחתרתיים בעיר טומסק (גם עיר זו נשלטה על ידי כוחות מהפכת הנגד). היא הייתה הנציגה היחידה של העיר ברנאול בוועידה. בספטמבר של אותה שנה, אלכסייבה נבחרה לחברת הוועד המחתרתי של המפלגה הקומוניסטית הרוסית (בולשביקים) בעיר ברנאול. מאוחר יותר נבחרה למזכירת הוועד.
ב-23 באוגוסט 1919, כארבעה חודשים לפני החזרת השלטון הסובייטי בעיר, אלכסייבה נעצרה שנית בברנאול. הפעם, אחרי פעילות ענפה. היא ידעה, שתידרש למסור מידע על המפלגה הבולשביקית בעיר. אלכסייבה חששה, שלא תעמוד בעינויים ותסגיר את חבריה למחתרת. כדי להימנע מכך, היא התאבדה בכלא על ידי בליעת כדור ציאניד[1].
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לזכרה, אחד הרחובות בעיר ברנאול קרוי על שמה. בפרוטוקול מס' 21 של הוועד הפועל של המועצה העירונית של ברנאול מ-23 ביולי 1957 נכתב:
"לשם מילוי ההחלטה מס' 183 מ-26 במרץ 1957 של הוועד הפועל של מועצת צירי הפועלים המחוזית "אודות הנצחתם העתידית של זכר הגיבורים שנפלו וההתרחשויות הראויות לציון של מהפכת אוקטובר ומלחמת האזרחים באלטאי לרגל ציון השנה ה-40 למהפכת אוקטובר הסוציאליסטית הגדולה" ומתוך שהוא מייחס לעניין זה חשיבות פוליטית גדולה, הוועד הפועל של מועצת צירי הפועלים העירונית החליט:
למטרת הנצחת זכרם של הנופלים למען כינון המשטר הסובייטי וההתרחשויות המהפכניות הראויות לציון של מלחמת האזרחים בעיר ברנאול: לשנות את שמו של מעבר המפעל ה-6 לרחוב על שם אמיליה אלכסייבה לזכרה של המהפכנית המקצועית אמיליה אבגוסטובנה אלכסייבה-סולין, שנספתה בספטמבר 1919 בצינוק הקולצ'קי"[2].