אמוקסיצילין
 | |
 | |
| שם IUPAC | |
|---|---|
| (2S,5R,6R)-6-{[(2R)-2-Amino-2-(4-hydroxyphenyl)acetyl]amino}-3,3-dimethyl-7-oxo-4-thia-1-azabicyclo[3.2.0]heptane-2-carboxylic acid | |
| שמות מסחריים בישראל | |
| מוקסיפן, מוקסיויט, אמוקסי קאר, ויטאמוקס | |
| נתונים כימיים | |
| כתיב כימי | C16H19N3O5S |
| מסה מולרית | 365.4 g/mol |
| נתונים פרמוקוקינטיים | |
| זמינות ביולוגית | 95% |
| מטבוליזם | פחות מ 30% בכבד |
| זמן מחצית חיים | 0.7 - 1.4 שעות |
| הפרשה | בשתן |
| בטיחות | |
| מעמד חוקי | תרופת מרשם |
| קטגוריית סיכון בהריון |
קטגוריית סיכון A (אוסטרליה), קטגוריית סיכון B  |
| סיכון לתלות | נמוך |
| דרכי מתן | כמוסה, תרחיף (סירופ), עירוי |
| אינטראקציות עם תרופות אחרות | יש |
| מזהים | |
| קוד ATC |
J01CA04 |
| מספר CAS | 26787-78-0 |
| PubChem | 33613 |
| ChemSpider | 31006 |
  | |
אמוקסיצילין (Amoxicillin) היא תרופה אנטיביוטית ממשפחת הפניצילין. התרופה, אשר נמצאת ברשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי, משמשת לטיפול במגוון זיהומים, לרבות זיהום בדרכי הנשימה העליונות (זיהומים בחלל הפה, דלקת גרון, סינוסיטיס, דלקת האוזן התיכונה) והתחתונות (דלקת סימפונות ודלקת ריאות נרכשת בקהילה) ודלקת בדרכי השתן, אשר נגרמים ממחוללים רגישים שאינם מפרישים בטא לקטמאז. כמו כן התרופה מהווה חלק מהטיפול המשולב בכיב פפטי הנגרם מהחיידק Helicobacter pylori, ומשמשת למניעה של אנדוקרדיטיס זיהומית באנשים בקבוצת סיכון.
אמוקסיצילין מסווגת כאמינופניצילין, וטווח הפעילות שלה דומה לשל בנזילפניצילין בתוספת Enterococcus ומספר זני חיידקים גראם-שליליים. בדומה לכל התרופות ממשפחת הפניצילין, מנגנון הפעילות שלה הוא בעיכוב האנזים טרנספפטידאז על ידי הטבעת הבטא לקטמית, עיכוב אשר פוגע בייצור דופן התא של החיידק. ספיגתה הטובה במתן פומי, המאפשרת נטילה נוחה שלה, כמו גם זמן מחצית החיים הארוך שלה ביחס לפניצילינים אחרים, תרמו לתפוצתה הנרחבת ולהפיכתה לאנטיביוטיקה הנפוצה ביותר בעולם.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1969, כ-40 שנה לאחר גילוי הפניצילין, סונתז האמוקסיצילין לראשונה במעבדות המחקר של חברת ביצ'ם. התרופה שווקה לראשונה בשנת 1972 תחת השם המסחרי אמוקסיל (Amoxil). זהו הפניצילין הראשון שניתן לקחת כל שמונה שעות, בעל טווח חיידקים רחב מקודמיו וספיגה טובה בנטילה פומית ללא קשר לאוכל. תוך כמה שנים הפכה אמוקסיצילין לאנטיביוטיקה הנפוצה ביותר בעולם. זוהי האנטיביוטיקה במרשם הנפוצה ביותר בארצות הברית.
שימושים קליניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נגד דלקות באף, באוזן ובגרון כגון Staphylococcus
- נגד זיבה לא מסובכת
- נגד זיהומים בדרכי הנשימה
- תרופת הבחירה למניעת אנדוקרדיטיס בקטריאלי בחולי לב הנדרשים לעבור טיפול שיניים
- בעבר - נגד זיהומים בעור וברקמות רכות - כיום עמידות גבוהה של Staphylococcus aureus כנגד האנטיביוטיקה מונעת שימוש כתרופת בחירה.
- כנגד זיהומים בדרכי השתן - אם כי קיימת כיום עמידות גוברת של חיידקים גראם-שליליים כנגד פניצילין, ולכן אמוקסיצילין אינו תרופת הבחירה.
מבנה כימי
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמוקסיצילין בנויה מחומצה 6-אמינופניצילנית, שאליה מחוברים כשייר צדדי אטום פחמן הקשור לקבוצה אמינו ולקבוצת פנול. חומצה 6-אמינופניצילנית היא תרכובת אורגנית הבנויה משתי טבעות: המרובעת היא טבעת בטא לקטם, טבעת אמידית המכילה ארבעה אטומים, שהיא האתר הפעיל של התרופה המעכב את פעילות הטרנספפטידאז של החיידק, ואילו המחומשת הצמודה אליה היא תיאזולידין, שאליה קשורה קבוצת קרבוקסיל ושתי קבוצות מתיל. למעשה, אמוקסיצילין שונה מאמפיצילין בנוכחות קבוצת ההידרוקסיל בעמדת פארא על גבי הטבעת הבנזילית.
מנגנון פעולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנגנון הפעולה של אמוקסיצילין, כמו גם של יתר הפניצילינים, נובע מעיכוב האנזים טרנספפטידאז על ידי הטבעת הבטא לקטמית. תפקידו של אנזים זה, שגם משמש חלבון קושר פניצילין (PBP), הוא לקשר בין יחידות הפפטידוגליקן הבונות את דופן התא החיידקי ומייצבות אותה. עיכוב בניית הדופן חושף את התא החיידקי ללחצים אוסמוטיים, ולבסוף לפירוקו.
בנוסף, קוטביותן של התרופות האנטיביוטיות ממשפחת האמינופניצילינים מאפשרת את כניסתן דרך תעלות פורינים בקרום התא החיצוני של חיידקים גראם-שליליים, דבר אשר הרחיב את טווח פעילותן לזיהומים מחיידקים אלה, אם כי לזנים רבים מנגנון עמידות נוסף בדמות הפרשת בטא לקטמאז.
פרמקוקינטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמוקסיצילין נספגת היטב בנטילה פומית, לרבות בעת אכילת מזון, ועל כן היא ניתנת בצורה פומית, בין אם ככמוסה או כתרחיף, או בעירוי תוך-ורידי. הזמינות הביולוגית במתן פומי דומה לזו במתן תוך-שרירי, ולעומת אמפיצילין הזמינות הביולוגית במתן פומי גבוהה יותר. התרופה מתפנה בשתן, וזמן מחצית החיים הוא כ-80 דקות עם תפקוד כלייתי תקין.
תופעות לוואי
[עריכת קוד מקור | עריכה]כבכל פניצילין, אלרגיה לאמוקסיצילין היא תופעת לוואי נפוצה, אשר טווח הביטוי שלה נע בין פריחה לאנפילקסיס. שכיח יותר הביטוי של אלרגיה במנגנון של רגישות יתר מאוחרת. שלשול ותופעות לוואי אחרות של מערכת העיכול הן תופעות לוואי נפוצות של אמוקסיצילין. בחלק מהמקרים השלשול יכול לנבוע מדלקת מעי מקלוסטרידיואידס דיפיצילה.
שילוב של אמוקסיצילין עם חומצה קלוולנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אמוקסיצילין/חומצה קלוולנית
אמוקסיצילין קיים גם בתכשיר משולב עם מעכב בטא לקטמאז חומצה קלוולנית. שילוב זה מאפשר פעילות אנטיביוטית נגד חיידקים מפרישי בטא לקטמאז מסוג A, אשר עמידים לאמוקסיצילין בלבד. התכשיר המשולב עלול לגרום לדלקת כבד וצהבת כולסטטית, לעיתים נדירות עם תוצאה קטלנית.[1] [2][3]. קבוצת הסיכון העיקרית היא אנשים מעל גיל 65 (גם אם בריאותם תקינה). השילוב אמוקסיצילין/חומצה קלוולנית עשוי להעלות את הסיכון לפגיעה בכבד פי 9 לעומת הסיכון הקיים בשימוש באמוקסיצילין לבדו[4]. על כן, למרות היעילות הגבוהה של שילוב זה כנגד זיהומים חיידקיים, חוקרים רבים ממליצים שלא להשתמש בתכשיר המשולב אלא רק במקרים בהם זוהתה עמידות של החיידקים לטיפול אנטיביוטי.[דרוש מקור] חרף המלצה ברורה זו, השימוש בתכשיר המשולב עודנו נפוץ מאוד גם במקרים בהם תרופות אנטיביוטיות פחות מסוכנות יהיו יעילות בדיוק באותה מידה.[דרוש מקור]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערך "Amoxicillin", באתר "ויקיתרופות"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Gresser U. Amoxicillin-clavulanic acid therapy may be associated with severe side effects -- review of the literature. Eur J Med Res. 2001;6(4):139-149.
- ^ Liver damage with the amoxicillin-clavulanate combination. Prescrire Int. 2008;17(93):21.
- ^ Fontana RJ, Shakil AO, Greenson JK, Boyd I, Lee WM. Acute liver failure due to amoxicillin and amoxicillin/clavulanate. Dig Dis Sci. 2005;50(10):1785-1790. doi:10.1007/s10620-005-2938-5
- ^ Salvo F, Polimeni G, Moretti U, et al. Adverse drug reactions related to amoxicillin alone and in association with clavulanic acid: data from spontaneous reporting in Italy. J Antimicrob Chemother. 2007;60(1):121-126. doi:10.1093/jac/dkm111
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.