אלנה פרנטה

אלנה פרנטה
Elena Ferrante
	אין תמונה חופשית
לידה	5 באפריל 1943 (בת 81); נאפולי, איטליה
מדינה	איטליה
שם עט	Elena Ferrante
שפות היצירה	איטלקית, נפוליטנית
סוגה	מסה
יצירות בולטות	אהבה מטרידה, In the Margins: On the Pleasures of Reading and Writing, The Lost Daughter, Those Who Leave and Those Who Stay, The Story of the Lost Child, ימי הנטישה, הסיפור של שם-המשפחה החדש, The Lying Life of Adults, Incidental Inventions, Frantumaglia: a Writer's Journey, החברה הגאונה
	elenaferrante.com

אֶלֶנָה פֶרַנטֶה (באיטלקית: Elena Ferrante) הוא שם העט של סופרת איטלקייה ידועה, שאיננה מוכנה לחשוף את זהותה או תמונתה בפומבי.

ספריה נכתבו באיטלקית, ותורגמו לשפות רבות. בשנת 2016 נבחרה כאחת ממאה האנשים המשפיעים ביותר בעולם על-ידי המגזין "טיים".^[1]

ביוגרפיה ספרותית

בשנת 1991 הגיע למערכת הוצאת הספרים האיטלקית E/O ספר ביכורים של מחברת אלמונית בשם "אהבה מטרידה". המו"ל, שהיה נלהב, החליט לפרסם את הספר ופנה אל המחברת, אך זו הודיעה כי היא איננה מוכנה להתראיין, להתפרסם או להיחשף בכל דרך שהיא, ומבחינתה מכירות הספר יתקדמו מעצמן. "אהבה מטרידה" הפך פופולרי למדי באיטליה ובעולם, תורגם לעשר שפות, והמבקרים האיטלקים העניקו לו את "פרס אלזה מורנטה" לשנת 1992.

בטקס קבלת הפרס בחרה פרנטה שלא להיחשף, וביקשה מאנשי ההוצאה לאור לייצגה בו. פרנטה כתבה למו"ל טקסט שאת תוכנו ביקשה שיקריאו בטקס קבלת הפרס. דבריה עסקו בקשר שבין ספרה ליצירותיה הספרותיות השונות של אלזה מורנטה – אחת הסופרות האיטלקיות הבולטות של המאה ה-20. פרנטה סיפרה במכתבה כי היא איננה מוצאת קשר בין יצירתה ליצירת מורנטה, למעט יחסן המשותף לחוויית האימהות.

בשנת 1995 ביקש הבמאי מריו מרטונה לעבד את ספרה "אהבה מטרידה" לסרט קולנוע, ולשם כך ביקש להיפגש עמה. פרנטה סירבה להיפגש, אך הציעה שידונו על התסריט במכתבים. התכתובת קיבלה הד ציבורי, ולבסוף, כשיצא הסרט לאקרנים, כתבה פרנטה כי היא אינה רוצה לצפות בהקרנה פומבית, ומעדיפה לצפות בסרט ביחידות ולהגיב בכתב לאחר מכן.

בשנת 2002 פרסמה את "ימי הנטישה", ספר שעורר הדים רבים בספרות העולמית ותורגם ל-14 שפות (בהן לעברית, בשנת 2007, בידי אלון אלטרס). "ימי הנטישה" מספר את סיפורה של אולגה, אישה נשואה הנעזבת על ידי בעלה באחר הצהריים אחד באופן בלתי צפוי. הספר מתאר את המשבר שהיא חווה לאחר הנטישה ואת כאבה שמוביל אותה להתנתק אט אט מעולמה הישן ולנסות לבנות את חייה מחדש. הספר בולט בסגנונו הישיר, הרזה והענייני, ונפתח במשפטים:

באחר צהריים של אפריל, מיד לאחר הארוחה, הודיע לי בעלי שהוא רוצה לעזוב אותי. הוא עשה זאת כשהורדנו את הכלים מהשולחן, הילדים רבו כרגיל בחדר האחר, הכלב חלם ורטן ליד ההסקה".

מבקרים התייחסו ליצירתה זו השנייה כאל יצירה אנטי-פמיניסטית המבטאת את התלות הנשית בבן הזוג והמשבר והריקנות המתחוללים בעוזבו. בתגובה לטענה ציטט מתרגם הספר, אלון אלטרס, דברים שאמרה פרנטה בריאיון למבקר הספרות גופרדו פופי:

...היא (אולגה) משתמשת בכתיבה כדי לשלוט בבעיה שבה היא נתקלת בספר שלי: האם ניתן להמשיך ולחיות אם מאבדים את האהבה? נראה שזה נושא שהדיון בו מוצה, אך למעשה זאת התימה האכזרית ביותר של הקיום הנשי. אובדן האהבה הוא קרע, הוא גורם לריק של משמעות, עיר ללא אהבה היא עיר אכזרית.
קראתי בהתלהבות רבה ספרות פמיניסטית, אף שמעולם לא הייתי פעילה בתנועה הפמיניסטית. יש לי חיבה רבה לרעיון של ההבדל בין המינים אך זה נוגע בעיקר אליי ולא לדמותה של אולגה, גיבורת ספרי.
אולגה היא חילונית לחלוטין. אבל חוויית הנטישה מכרסמת את הוודאויות של חייה, את אורח חייה, את התנהלותה הרגשית. המצב הזה מאפשר את חדירתן של פנטזיות, של אמונות, של רגשות שהיו חבויים, מין פרימיטיביוּת גופנית שטווה את חוטיה... האהבה שנגזלה מאולגה הראתה לה עד כמה ברוטאליים היחסים בין המינים, ולא רק בין המינים. אני חושבת שהגברים שאנחנו בוחרות, כמו בחירות חשובות אחרות, מעידות איזה מין נשים אנחנו, איזה מין נשים אנו הופכות להיות".

פרנטה לא מגדירה את כתיבתה כנשית, וכאמור, על אף חיבתה לפמיניזם, הוא אינו קשור ישירות לכתיבתה. לדבריה היא: ”כותבת בלי לשאול את עצמי אם אני גבר, אשה או ישות נייטרלית.”

בשנת 2006 פרסמה פרנטה את הרומן "הבת האפלה", שתורגם אף הוא לעברית בשנת 2011. ב-2021 עובד הספר לסרט קולנוע בבימויה של מגי ג'ילנהול ובכיכובה של אוליביה קולמן. בעשור השני של המאה ה-21 החלה פרנטה לכתוב סדרה של רומנים תחת הכותרת "L'amica geniale" ("החברה הגאונה"), כשם הספר הראשון בסדרה, ובתרגומים תחת הכותרת "הרומנים הנפוליטניים". הספר הראשון בסדרה תורגם לעברית בשנת 2015, ובהמשך תורגמו הבאים אחריו. הכרך הראשון עובד למיני-סדרה ברשת HBO בשנת 2018 והעיבוד המשיך לכרך השני. בשנת 2019 ראה אור באיטלקית הרומן שלה 'חיי השקר של המבוגרים', ובספטמבר 2020 הושקו תרגומיו בעולם (ובישראל) באירוע השקה בינלאומי.

זהותה

הסיפור סביבה מכונה בעיתונות האיטלקית "תעלומת אלנה פרנטה". לפי השערות שונות, היא ילידת 1950 בערך, חיה ומלמדת פילולוגיה קלאסית בטורינו.^[2] ההערצה הציבורית כלפיה רבה, והעיתון האיטלקי "קוֹרִייֶרֶה דֶלָה סֶרָה" כתב עליה שהיא "הסופרת האיטלקייה הגדולה ביותר מאז אלזה מורנטה".

אלון אלטרס, מתרגם ספריה לעברית, אומר עליה:

קשה מאוד לתחקר את האשה הזאת, היא החליטה שלא יהיה לה שום קיום ציבורי. היא כנראה אשה משכילה ודי נוקשה. לא אכפת לה לוותר על כל הקריירה הספרותית אם ייקחו ממנה את הפרטיות שלה. לדעתי, הדברים שהיא מתארת ב'ימי הנטישה' קרו לה באמת, וזו אולי הסיבה שהיא לא רוצה שיזהו אותה.

— שירי לב-ארי, תעלומת אלנה פרנטה, באתר הארץ, 28 ביוני 2007

לפי תחקיר של קלאודיו גאטי (איט') שפורסם בצרפת, מאחורי שם העט מסתתרת אניטה ראיה (Anita Raja)(אנ'), יהודייה איטלקית העובדת כעורכת ומתרגמת מגרמנית בהוצאת הספרים שפרסמה את ספריה של פרנטה.^[3] תחקירו של גאטי התקבל בביקורת נוקבת על הניסיון להפר את הזכות לפרטיות של הסופרת, ויש שתיארו אותו כסוג של דוקסינג.

לפי תחקיר של אליזה סוטג'וּ מהעיתון LitHub שפורסם באפריל 2021, מאחורי שם העט מסתתר הסופר דומניקו סטרנונה (אנ'), בעלה של אניטה ראיה . הן פרנטה והן סטרנונה הכחישו אפשרות זו.

ספריה

שם הספר	שנת הוצאה	סוגה	תרגום לעברית
L`amore molesto	1992	רומן	אהבה מטרידה, מאיטלקית: אלון אלטרס, הספריה החדשה, הקיבוץ המאוחד - ספרי סימן קריאה, 2009
I giorni dell`abbandono	2002	רומן	ימי הנטישה, מאיטלקית: אלון אלטרס, הספריה החדשה, הקיבוץ המאוחד - ספרי סימן קריאה, 2007
La frantumaglia	2003	מסות
La figlia oscura	2006	רומן	הבת האפלה, מאיטלקית: מירון רפופורט, הספריה החדשה, הקיבוץ המאוחד - ספרי סימן קריאה, 2011
La spiaggia di notte	2007	סיפורי ילדים
L'amica geniale	2011	רומן, חלק ראשון בסדרת "הרומאנים הנפוליטניים"	החברה הגאונה: ילדות, נערות, מאיטלקית: אלון אלטרס, הספריה החדשה, הקיבוץ המאוחד - ספרי סימן קריאה, 2015
Storia del nuovo cognome	2012	רומן, חלק שני בסדרת "הרומאנים הנפוליטניים"	הסיפור של שם-המשפחה החדש, מאיטלקית: אלון אלטרס, הספריה החדשה, הקיבוץ המאוחד - ספרי סימן קריאה, יוני 2016
Storia di chi fugge e di chi resta	2013	רומן, חלק שלישי בסדרת "הרומאנים הנפוליטניים"	הסיפור של מי שברחו ומי שנשארו, מאיטלקית: אלון אלטרס, הספריה החדשה, הקיבוץ המאוחד - ספרי סימן קריאה, 2017
Storia della bambina perduta	2014	רומן, חלק רביעי בסדרת "הרומאנים הנפוליטניים"	הסיפור של הילדה האבודה, מאיטלקית: אלון אלטרס, הספריה החדשה, הקיבוץ המאוחד - ספרי סימן קריאה, 2018
L'invenzione occasionale	2019	מסות	המצאות מזדמנות, מאיטלקית: רמה איילון, הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרי סימן קריאה, 2020
La vita bugiarda degli adulti	2019	רומן	חיי השקר של המבוגרים, מאיטלקית: אלון אלטרס, הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרי סימן קריאה, 2020