אלברט סירמאי
 | |
| לידה |
2 ביולי 1880 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
15 בינואר 1967 (בגיל 86) ניו יורק, ארצות הברית |
| שם לידה |
Schönberger Albert |
| מוקד פעילות |
הונגריה, ארצות הברית |
| מקום לימודים |
האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט |
| סוגה |
אופרה, אופרטה |
| שפה מועדפת |
הונגרית |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
אלברט סירמאי (במקור שנברגר,[1] בהונגרית: Szirmai Albert; בודפשט, 2 ביולי 1880 – ניו יורק, 15 בינואר 1967) היה מלחין, מנצח יהודי-הונגרי.
ביוגרפיה וקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סירמאי נולד בפשט בשם אלברט אדולף שנברגר במשפחה יהודית, כילדם השביעי והצעיר ביותר של אנה (נטי) ארנסטינה רוזנצוויג (1845–1909) ומקס מיקשה (מקסימיליאן) שנברגר (1842–1905). הזוג התחתן ב-2 במרץ 1869.
סירמאי היה מלחין אופרטה מפורסם, שהיה גם מחברם של שירי הקברט ההונגריים הראשונים. המוזיקה הפיוטית ופורצת הדרך שלו העידה על אמן מוזיקלי אמיתי. הוא גם כתב יותר מ-200 שירי קברט, אך הלחין גם מוזיקה קלאסית. המוזיקליות שלו באה לביטוי כבר בגיל צעיר. לעיתים קרובות מצאו אותו כורע מתחת לפסנתר, משם צפה והקשיב לשיעורי המוזיקה של אחיו הגדולים. הוא היה תלמידם של ארפאד סנדי (פסנתר) ושל יאנוש קוסלר (קומפוזיציה) באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט. הוא למד באותה כיתה עם זולטאן קודאי, לאו ויינר, ויקטור יעקובי.
לאחר שסיים את לימודיו בשנת 1906, הוא הפך למבקר המוזיקלי של העיתונים פסטר לויד ו"פולגר" (Polgár). בתחילת דרכו התנסה במוזיקה קלאסית, כתב סוויטת בלט, פתיחה, רביעיית כלי-מיתר וכמה יצירות לפסנתר בהשראה צרפתית. שישה קטעי הפסנתר היו חדשים על "לוח המוזיקה" ההונגרי.
משנת 1907 היה פסנתרן החזרות (קורפטיטור) של "תיאטרון העם" ((Népszínház (Budapest, 1875–1908)). בתקופה זו הציגו את עבודתו הבימתית הראשונה, "הדומינו הצהוב", שעלה 200 פעמים. מאותה שנה ואילך הוא היה מנצח ב"קברט התיאטרון המודרני" (Modern Színház Cabaret) ולאחר מכן ב"תיאטרון שדרת אנדראשי". הצלחתו הגדולה הראשונה הגיעה שנתיים לאחר מכן עם "ההוסרים הרוקדים" שנכתב לטקסט של פרנץ ריינה (קודם: ריינר) ואז סירמאי פנה לאופרטות. בשנת 1916 הושלמה מאגנאש מישקה, האופרטה שנכתבה כמוזיקה קליטה לאוזן וכקומדיה גרוטסקית. תוך זמן קצר הוצגה גם בווינה, בברלין ובמילאנו. אופרטה זו סימנה את הפיסגה בקריירה של סירמאי. בהמשך חיבר שתי אופרטות נוספות, הרוזן רינאלדו ועוגת דבש.
האופרטות שלו הועלו על ידי תיאטרון קיראי עד שנת 1928. רוב יצירותיו הוצגו גם בווינה, בברלין ובלונדון. הוא כתב מוזיקה לשיריהם של ינה הלטאי, אנדור גאבור, מיהאי באביץ' וארנה ספ. משנת 1928 ועד מותו התגורר בניו יורק. הוא הפך שם תחילה ליועץ המוזיקלי ואחר כך למנהל האמנותי של חברת הוצאת המוזיקה שאפל (Chappel). כמלחין, כבר לא היה פעיל כמו במולדתו, בין השאר בגלל חוסר יכולתו להסתגל לסגנון ברודוויי. זמן מה הוא עוד שלח את עבודותיו להונגריה בדואר, אך לאחר מכן עסק בעיקר בעבודתם של אחרים. באמריקה הוא עזר למוזיקאים שהתפרסמו מאוד לאחר מכן כמו ליאונרד ברנשטיין וג'ורג' גרשווין. יצירותיו היו אסורות בהונגריה בין השנים 1939–1945 בגלל מוצאו היהודי. לאחר מלחמת העולם השנייה הוא ביקר כמה פעמים בהונגריה, אך מעולם לא חזר להתגורר בה. הוא נפטר בגיל 86 בניו יורק.
יצירותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבימתיות
מספר הופעות הבכורה של יצירותיו כפי שנרשמו ב"מאגר התיאטרון" מאז 1946: 83.[2]
- הדומינו הצהוב (בודפשט, 1907)
- מלכת הנשף (אופרה קומית, 1908)
- הוסרים רוקדים (בודפשט, 1909)
- המלאך של פרנתווארוש (1911)
- נערה מקסיקנית (1912)
- מלך בתי הקולנוע (בכורה: בודפשט, 20 בספטמבר 1913)
- משרוקית כסף (מחזמר, בודפשט, 9 במאי 1914, תיאטרון הקומדיה של בודפשט)
- מאגנאש מישקה (בודפשט, 12 בפברואר 1916)
- הלילך הכחול (1918)
- הרוזן רינאלדו (בודפשט, 1918)
- פרח הפעמון (בודפשט, 1918)
- עוגת דבש (בודפשט, 15 בדצמבר 1923)
- אלכסנדרה (בודפשט, 1925)
- הרוזנת אווה (בודפשט, 1928)
- הבלרינה (בודפשט, 1931)
- הפיראט (1933)
- האגדה של טבאן (1957)
- הבנות של טינדרלק (בודפשט, 29 בינואר 1964, תיאטרון האופרטה של בודפשט)
בקולנוע
- מאגנאש מישקה היה סרט מצליח מאוד בבימויו של מארטון קלטי בשנת 1948, את התפקידים הראשיים מילאו קלמן לטאבאר, ארפאד לטאבאר, מיקלוש גאבור, אגי מסרוש, מריקה נמט ויאנוש שארדי.
ספרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'רג' שאנדור גאל – וילמוש שומודי: ספר האופרטות. בודפשט, 1976.ISBN 9633301378
- אמאדה נמט: תולדות האופרטה ההונגרית 2002.ISBN 9633750806
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלברט סירמאי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אלברט סירמאי, באתר AllMusic (באנגלית)
אלברט סירמאי, באתר MusicBrainz (באנגלית)- אלברט סירמאי, בלקסיקון תיאטרון הונגרי
- אלברט סירמאי, בלקסיקון הביוגרפי ההונגרי
- מאגר התיאטרון. המוזיאון הלאומי והמכון להיסטוריה של התיאטרון
- ביוגרפיה של אלברט סירמאי הכיוון בניו יורק (בהונגרית)
- אלברט סירמאי, באתר Port.hu (בהונגרית)
- לקסיקון יהודי הונגרי. בודפשט. 1929 אלברט סירמאי
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Archivált másolat". אורכב מ-המקור ב-2008-12-02.
- ^ שאילתא מ-30 במאי 2013