אכיפה בררנית

אכיפה בררנית (או אכיפה סלקטיבית) היא אכיפה של הרשויות, בהן המשטרה, הפרקליטות ורגולטורים, שנעשית באופן לא שוויוני ומבדילה בין בני אדם דומים או מצבים דומים בשל שיקול זר, השגת מטרה פסולה או שרירות גרידא. התפיסה המשתקפת מפסיקת בתי המשפט היא כי אכיפה בררנית אסורה, בנימוק שהיא "הרסנית לשלטון החוק, מקוממת מבחינת הצדק ומסכנת את מערכת המשפט".

מקרים של אכיפה חלקית או מדגמית, בהם גורמים ממשלתיים מבצעים אכיפת חוק רק במקרים מסוימים, אינם נחשבים לאכיפה בררנית, אך יכולים להיחשב ככאלה.

במקרים מסוימים, אכיפה סלקטיבית אכן רצויה. לדוגמה, אזהרה מילולית של בני נוער עשויה לשנות את התנהגותם ביעילות, מבלי להזדקק לענישה משפטית ולהימנע מהעלויות המשפטיות והממשלתיות. במקרים אחרים, אכיפה סלקטיבית עשויה להיות בלתי נמנעת. לדוגמה, הדבר עלול להיות בלתי מעשי עבור שוטרים אם ינפיקו דו"חות תנועה לכל מי שחורג מהמהירות המותרת, ולכן ייתכן שבלית ברירה יגבילו עצמם למקרים בוטים של נהיגה בפזיזות.

בישראל

אכיפה בררנית היא אחת משלוש סיבות לבקשת הגנה מן הצדק. נפסק שלא כל אכיפה בררנית היא פסולה, אלא רק כזו שנעשתה ממניעים פסולים, כלומר כאשר אחרים לא הועמדו לדין באותה עבירה מתוך שרירות, שיקול זר או מניעים פסולים. ביוני 1999 הרכב בית המשפט העליון בראשות השופט יצחק זמיר, קיבל עתירה של תושבי באר שבע כנגד ראש העירייה, ששלח עובדי עירייה להסיר מודעות שתלו התושבים בגנותו ופסק להם פיצויים

בית הדין האזורי לעבודה קיבל את הטענה של הגנה מן הצדק לגבי האכיפה של איסור העסקת עובדים בשבת לאור מספר ההיתרים הרב לעבודה בשבת והאכיפה הבררנית של החוק. על החלטה זו הוגש ערעור שבית הדין הארצי לעבודה קיבל, קבע שלא הוכחה כדבעי טענת אכיפה בררנית והתווה את המבחנים שעל בתי הדין האזוריים ליישם בסוגיה זו.

ניתן לטעון בבית המשפט נגד אכיפה בררנית, אשר יכולה להביא לכדי ביטול כתבי אישום. זאת בכפוף לתנאים שנקבעו בהלכת בורוביץ.

ב-2025 ביטלה שופטת בית משפט השלום בירושלים, אביטל מולד, כתבאישום נגד קטין חרדי ואף נזפה בפרקליטות המדינה על אכיפת יתר כלפי המגזר החרדי, וקבעה כי קיימת אכיפה בררנית נגד קטינים מהמגזר החרדי.

טענות לאכיפה בררנית

ב-2023 העיתונאי קלמן ליבסקינד פרסם תחקיר על האכיפה נגד המחאה נגד תוכנית ההתנתקות ב-2005 וכתב כי הייתה שם אכיפה בררנית ודרקונית נגד המוחים, בהובלת מערכת המשפט - פרקליטות המדינה, היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז ובית המשפט העליון לרבות בג"ץ. הוא השווה זאת לאכיפה נגד המחאה נגד הרפורמה המשפטית ב-2023, ובפרט לענישה נגד חסימת כבישים, וטען לאכיפה בררנית ועדויות שקר מטעם בכירי מערכת המשפט בנוגע להבדלים באכיפה.

בדיון שנערך בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בדצמבר 2024 עלתה טענה לאכיפה בררנית נגד ערבים בעבירות של הסתה לטרור באינטרנט, לאחר שהתברר ש-92% מהחשודים בנושא זה הם ערבים. במשטרה הגיבו כי אין להם כל יכולת חלוקה לפי מגזרים, וכל תלונה נידונת לגופו של דבר בשווה.

בארצות הברית

בארצות הברית, "תזכיר מורטון" משנת 2011 קבע סדרי עדיפויות לאכיפת ההגירה והמכס, ונועד להעביר משאבים לאכיפה במקרים שבהם מדובר בפושעים ועבריינים. הדבר התפרש כוויתור על העמדה לדין של שוהים בלתי חוקיים שאינם עבריינים פליליים, והתמקדות באלה המבצעים עבירות פליליות. סדרי העדיפויות הודגשו עוד יותר על ידי התוכנית הנדחית להגעת ילדות שהחלה בשנת 2012. התוכנית השתמשה בסמכות השיקול של הרשות המבצעת כדי להעניק לאנשים מסוימים שהוכנסו לארצות הברית באופן לא-חוקי בעוד היותם קטינים את האישור הזמני לחיות ולעבוד בארצות הברית.

מחקרים משפטיים

מחקרים בתחום המשפט בדקו טענות לאכיפה בררנית. נקודת המוצא היא שמוסדות רשאים להפעיל שיקול דעת באכיפת החוק, ולהחליט על אכיפה רק בנסיבות מסוימות. במחקר של ג'וזף טיגר הוא ציין כי אכיפה בררנית היא מרכיב אינהרנטי בכל סוג של אכיפה, כיוון שמבחינה טכנית לא ניתן לאכוף את כל החוקים על כלל האוכלוסייה באופן מלא.^{[דרוש מקור]} במחקר אחר, של מרגרט למוס ואלכס שטיין, נכתב כי אכיפה בררנית מועילה לחברה, מכיוון שהיא מתמקדת בהפרות החוק החמורות ביותר ובכך משמשת כגורם הרתעה למפירי חוק אחרים.^{[דרוש מקור]}

ראו גם

• הזכות לשוויון
• צדק שווה תחת החוק

לקריאה נוספת

• מיכל טמיר, "Public Law as a Whole and Normative Duality: Reclaiming Administrative Insights in Enforcement Review", כתב העת של טקסס בנושא חירויות אזרחיות וזכויות אזרח (2006)
• מיכל טמיר, אכיפה סלקטיבית, נבו, 2008

קישורים חיצוניים

• נטע משה, ‏סוגיית אכיפת עבירות סמים בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 10 ביולי 2016
• פנחס יחזקאלי, אכיפה בררנית. אכיפה שונה מול גורמים שונים, 28 במאי 2019