איתן רון
.jpg) | |||||||
| איתן רון ,1966 | |||||||
| לידה |
11 בספטמבר 1920 הונגריה  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
21 בדצמבר 2008 (בגיל 88) ישראל  | ||||||
| מדינה |
ישראל  | ||||||
| תאריך עלייה | 1939 | ||||||
| מקום קבורה |
הר המנוחות | ||||||
| עיסוק | דיפלומט | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
  | |||||||
איתן (אוטו) רון (11 בספטמבר 1920, כ"ח באלול ה'תר"ף – 21 בדצמבר 2008, כ"ד בכסלו ה'תשס"ט)[1] היה דיפלומט, ושגריר ישראל ביפן, הולנד, איטליה ובחוף השנהב.[2]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]איתן (אוטו) רון נולד בהונגריה לדוד ויוליה רייניץ[1] ב-11 בספטמבר 1920. בשנת 1939 עלה לארץ ישראל. למשרד החוץ התקבל רון ב-1 בנובמבר 1961.[2] תפקידו הראשון היה יועץ ראשון בשגרירות ישראל ברומא, איטליה. אל תפקיד זה נכנס בשנת 1961 ובמסגרתו היה נציגה הדיפלומטי של מדינת ישראל בוועידת המפלגה הסוציאליסטית האיטלקית שבראשה עמד הפוליטיקאי האיטלקי פייטרו נני.[3][4] אליו הצטרפו ראובן ארזי ממפ"ם ומשה כרמל מאחדות העבודה.[5][6] בשנת 1963 מונה לממונה זמני על שגרירות ישראל בהוואנה, קובה.[2] באותה השנה זומן גם להיות מחליפו בפועל של השגריר מוריס פישר, שהיה חולה (נפטר ב-1965) ומונה לממונה זמני על שגרירות ישראל ברומא.[2] לפני ביקורו בישראל של האפיפיור פאולוס השישי היה נציגה של ישראל בטקס הפרידה מהאפיפיור בנמל התעופה לאונרדו דה וינצ'י-פיומיצ'ינו ברומא לצד שגריר ירדן ושגריר איטליה בוותיקן.[7]
שגריר באפריקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1964 מונה לשגריר ישראל באבידג'אן, חוף השנהב. בין היתר היה גם מואמן אצל שלוש "ארצות ההסכמה" המערב אפריקניות : דהומיי, וולטה עילית וניז'ר ובכך החליף את השגריר חגי דיקן שנשלח לניו יורק במסגרת משלחת ישראל לאו"ם כיועץ לענייני אפריקה.[8] בנאום הגשת כתב האמנה לנשיא חוף השנהב, פליקס הופואה-בואני הביע רון את רצונו "לפעול כמיטב יכולתו למען הידוק קשרי הידידות והאחווה בין שתי המדינות". בתגובה לנאומו של השגריר רון הנשיא הופואה-בואני העלה על נס את עבודת הטכנאים הישראלים בחוף השנהב ואמר: "כי ישראל וחוף השנהב חותרות למטרות זהות - שלום, ידידות ושיתוף פעולה המושתת על אמון ואחווה." בסיום דבריו הביע רגשות הערכה לנשיא שזר ושלח איחולי שגשוג למדינת ישראל.[9][10] במרץ 1965 זכה לביקור של יו"ר הכנסת בזמנו, קדיש לוז שערך מספר ביקורים במדינות אפריקה.[11] בספטמבר היה נציג משנה וחבר במשלחת ישראל לעצרת ה-20 של האו"ם יחד דיפלומטים ומשפטנים כגון: שלמה הלל, תיאודור מירון, שבתאי רוזן, גדעון רפאל, הדסה בן-עתו ועוד, ובראשות הדיפלומט מיכאל קומיי.[12]
בשנת 1965 הצליח להגיע לסיכומים עם ממשלת חוף השנהב בנוגע להסכם כלכלי שנחתם מאוחר יותר בין ישראל לחוף השנהב שהיווה כניסה לשוק האפריקאי הכלכלי הסגור עד אז. הרוח החיה של ההסכם היה היועץ הכלכלי בשגרירות ישראל באבידג'אן, יורם וינר שביחד עם מקביליו ניהל שנה של דיונים על ההסכם. השלב המכריע של ההסכם הגיע כאשר ביקר בישראל במאי 1964 שר הכלכלה, האוצר והפיתוח של חוף השנהב. לאחר סיכומים עקרוניים הגיעו נציגי חוף השנהב (משרד כלכלי צרפתי) ונציגי ישראל, איתן אזרחי ממשרד המסחר והתעשייה והשגריר רון להסכמות סופיות. לאחר ההסכמות שהשיג בין היתר השגריר רון, נחתם ההסכם באבידג'אן על ידי שר האוצר פנחס ספיר ונציג ממשלת חוף השנהב. ההסכם מורכב מארבעה פרוטוקולים העוסקים כל אחד בהיבט שונה של הסיכומים, ארבעת הפרוטוקולים עוסקים בקשרי מסחר, בהנחות במכס, בתשלומים בעד הסחורות בין שתי המדינות ובשיתוף פעולה תעשייתי.[13] בשנת 1966 הוענק לו ולסגן שר הביטחון שביקר במדינה בזמנו, צבי דינשטיין אות לגיון הכבוד של חוף השנהב, שהוא העיטור הגבוה ביותר.[14]
ציר בשגרירות ישראל בפריז
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1966 מונה למנהל המחלקה לשיתוף בינלאומי במשרד החוץ (מש"ב). כחלק מתפקידו נשלח יחד עם סמנכ"ל משרד החוץ, ארתור לוריא בשנת 1968 למסע במדינות אסיה שעמן קיימה ישראל יחסים דיפלומטיים במטרה להרחיב את שיתופי הפעולה עמן. במסגרת הביקור הורחבו שיתופי פעולה עם הפיליפינים, תאילנד, סינגפור, ציילון ונבדקו הצעות להרחבת שיתוף הפעולה עם גורמים הודיים בבומביי.[15] את התפקיד הזה הוא מילא עד מאי 1968, אז מונה לציר בשגרירות ישראל בפריז, צרפת במקומו של יוחנן מרוז.[16] בחגיגות יום העצמאות הצרפתי היה חבר הסגל הדיפלומטי שהוזמן על ידי הנשיא דה-גול וראש הממשלה החדש שלו קוב דה מירוויל לארמון האליזה, יחד עם השגריר בצרפת, ולטר איתן והנספח הצבאי אלוף-משנה יוסף גולן.[17] ליווה את שר החוץ אבא אבן יחד עם השגריר איתן בשיחתו עם שר החוץ הצרפתי, מישל דברה. הייתה זו השיחה הראשונה בין שר חוץ ישראלי לחבר ממשלת צרפת אחרי מלחמת ששת הימים.[18] הציר רון היה זה שלחץ על ממשלת צרפת להתערב בשחרור מטוס "אל על", צוותו ונוסעיו שנחטף לאלג'יריה.[19] בתחילת שנת 1969 הציר רון היה הנציג הישראלי הבכיר ביותר בשגרירות ישראל בצרפת בעת ההחלטה על הטלת האמברגו הצרפתי על ישראל על ידי דה-גול, משום שהשגריר שהה בחופשה לרגל יום הולדתו. בניגוד למקובל לא הוזמן למשרד החוץ הצרפתי למתן תגובת ממשלת ישראל בדומה למה שקרה בלונדון לדוגמה ולא עודכן בנושא למרות השמועות שהסתובבו בזמנו. כאשר חזר השגריר איתן לפריז, הוזמן הסגל הדיפלומטי לארמון האליזה שם הופתע מהכרזתו של דה-גול על האמברגו, שבא בעקבות מבצע תשורה בביירות שהרגיז במיוחד את הנשיא דה-גול.[20] בצל האמברגו הוברחו חמש ספינות טילים מנמל שרבורג לישראל והציר רון נדרש על ידי שר החוץ הצרפתי, מוריס שומאן לתת את תגובתו ואת תגובת ממשלת ישראל לפרשה שהכעיסה מאוד את הממשל בצרפת.[21]
שגריר ישראל ביפן
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1971 מונה לשגריר ישראל ביפן.[22] בשנת 1972 ביצע הטרוריסט היפני קוזו אוקמוטו את הטבח בנמל התעופה לוד, בעקבות הטבח הביע ממשלת יפן את תנחומיה למשפחות הנרצחים והעם בישראל דרך השגריר רון.[23][24] בנוסף העביר רון איגרת לממשלת יפן בה ביקש להבטיח את שלומם של הנוסעים והמטוסים הישראלים הפועלים ביפן, הממשלה היפנית הבטיחה לפעול לשלומם ואף דרשה יחד עם העיתונים במדינה מהליגה הערבית ביפן להביע את התנגדותה למעשי טרור ולרצח חפים מפשע.[25] ב-1973 נתקבלה ידיעה כי יש חשש שמחבלים ערבים ינסו לחטוף מטוס נוסעים תאילנדי שבו ישהה השגריר רון בהונג קונג. בעקבות כך הוקף המטוס במאה שוטרים מקומיים עד שנשלל החשש והמטוס המריאו בשלום לטוקיו.[26]
שגריר ישראל ליד מוסדות האו"ם בז'נבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1974 התמנה לשגריר ישראל (ראש נציגות הקבע) ליד מוסדות האו"ם והארגונים הבינלאומיים בז'נבה, שווייץ.[2] ב"וועידת זכויות האדם 1975" הטיח בנציג ברית המועצות, סגן שר החוץ הסובייטי ולריאן זורין כי ברית המועצות נוקטת "בפעולות הטרדה ומעשי עונשין בלתי חוקיים כדי לבלום את ההגירה היהודית". בתגובה השיב סגן השר זורין כי "אין כל מכשולים מנהליים בדרך ליציאת יהודים מברית המועצות" וכי "עשרה אחוזים מהיהודים הסובייטים שעלו לישראל עזבו את המדינה". השגריר רון התלונן כי הוועדה לזכויות אדם על כל 32 המדינות החברות בה "איננה להוטה לחקור טענות בדבר הפרת זכויות אדם בברית המועצות." בהמשך דבריו התייחס גם להפרת זכויות האדם של ארבעת אלפי יהודי סוריה, טענה שהוכחשה על ידי הנציג הסורי.[27] הייתה זו הועידה הראשונה בה שימש ארגון אש"ף כמשקיף, משלחת ישראל נטשה במחאה את אולם הדיונים והשגריר רון אמר כי "הזמנת אש"ף צריכה לשמש אות קלון לאנושות".[28] במאי 1975 היה חבר במשלחת ישראל לכינוס ארגון הבריאות העולמי בראשות מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' יעקב מנצ'ל.[29] שנה לאחר מכן נדחה פרסום דוח חיובי של ארגון הבריאות העולמי אודות מצב הבריאות בשטחי יהודה ושומרון בשל לחץ ערבי, החלטה אותה הגדיר השגריר "יום עצוב לארגון".[30]
שגריר בהולנד ואיטליה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1977 מונה לסמנכ"ל האחראי על מערך האו"ם במשרד החוץ. במרץ בעת ביקורו בישראל של שר החוץ הצרפתי לואי דה-גירנגו בישראל ביקש השר לקבוע פגישה אישית עם איתן רון. הידידות בין השניים נרקמה עוד כשהיה רון ציר בצרפת וגירנגו עובד במשרד החוץ הצרפתי והתחזקה כאשר השניים כיהנו כשגרירים ביפן וכשגרירים במוסדות האו"ם, שני התפקידים באותה תקופת זמן במקביל.[31] בספטמבר נשלח לניו-יורק כנציג של משרד החוץ במסגרת משלחת ישראל לאו"ם של שנת 1977 בראשות שר החוץ משה דיין ושגריר ישראל באו"ם, חיים הרצוג.[32] במסגרת תפקידו נשלח לבריטניה תחילה[33] ואז לאירלנד כדי להסביר לממשלת אירלנד את יחסי ישראל עם יוניפי"ל אשר יחידה אירית משתתפת בו.[34] בשנת 1979 מונה לשגריר ישראל בהולנד. מינויו התעכב עקב בקשת המפד"ל שמשרה זו תישמר לאחד מאנשיה. תחילה הוצע התפקיד לפרופ' אהרן הראל-פיש מאוניברסיטת בר-אילן אך הוא סירב והתפקיד עבר לרון.[34][35] בשל התערבות המפד"ל במינויי משרד החוץ, טענו עובדי המשרד כי: "המפד"ל חותרת לפוליטיזציה במשרדנו".[36] בשנת 1980 היה נציג ישראל בטקס ההכתרה של ביאטריקס למלכת הולנד.[37] בעקבות העברת "חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל" נפגש רון עם ראש ממשלת הולנד, דריס ואן אכט והסביר את עמדת ישראל בנוגע לירושלים.[38] בנוסף הביע את אכזבתו מהעברת שגרירות הולנד מירושלים לתל אביב בשל לחץ של עיראק ויתר מדינות ערב.[39]
בשנת 1982 מונה לשגריר ישראל באיטליה.[2] בשנת 1985 פעל לקיום הפגישה שבוטלה בין ראש ממשלת ישראל שמעון פרס לראש ממשלת איטליה בטינו קרקסי. הפגישה בוטלה בשל פעולת ישראל כנגד מפקדות אש"ף בתוניסיה.[40] רון נכח בביקורו ההיסטורי של האפיפיור יוחנן פאולוס השני בבית הכנסת ברומא באפריל 1986, הביקור הראשון של אפיפיור בבית כנסת מאז ומעולם.[41] לקראת סיום תפקידו נפגש לפגישה קצרה עם האפיפיור,יוחנן פאולוס השני שגילה התעניינות מיוחדת בגורל יהדות ברית המועצות ואיחל לרון הצלחה בהמשך עבודתו.[42]
הוא פרש לגמלאות ב-30 בספטמבר 1986 ונפטר בשנת 2008, בגיל 88. הוא הובא למנוחות בהר המנוחות בירושלים.[1][2]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]היה נשוי ואב לילדים.[43]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 איתן (אוטו) רון באתר GRAVEZ
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 אתר ההנצחה של משרד החוץ , איתן רון, באתר mfa.gov.il
- ^ נציגים מישראל - בוועידת מפלגת נני באיטליה, באתר jpress.org.il
- ^ מפלגת נני על סף הצטרפותה לממשלה, באתר jpress.org.il
- ^ ר. ארזי - לוועידת מפלגת נני, באתר jpress.org.il
- ^ - ,. תדיעוול אצי למיכ ינב תגלפמ ? _ _, jpress.org.il
- ^ האפיפיור מגיע היום לישראל, באתר jpress.org.il
- ^ איתן רון ־ שגריר ישראל באבוניאן, באתר jpress.org.il
- ^ נשיא חוף־השנהב משבח עבודת הישראלים בארצו, באתר jpress.org.il
- ^ הופואה-בואני משבח את עבודת הטכנאים הישראלים בארצו, באתר jpress.org.il
- ^ ד"ר ש.אגרנט - נשיא בית־המשפט העליון;ד"ר מ.זילברג - מ"מ קבוע, באתר jpress.org.il
- ^ נקבע הרכב משלחת ישראל לעצרת האו"ם, באתר jpress.org.il
- ^ ההסכם בין ישראל לחוף־השנהב - פריצה לשוק כלכלי סגור, באתר jpress.org.il
- ^ המיתון הכלכלי בישראל מדאיג את מנהיגי אפריקה, באתר jpress.org.il
- ^ חזרו משליחות להרחבת השיחות עם מדינות אסיה, באתר jpress.org.il
- ^ מינויים חדשים במשרד החוץ, באתר jpress.org.il
- ^ דה גול נהג כמלך מנצח בקבלו אנשי הסגל הדיפלומטי, באתר jpress.org.il
- ^ שיחת אבן-דברה הבהירה: נמשך הניגוד התהומי בין ישראל לצרפת, באתר jpress.org.il
- ^ אלג'יריה: איננו מעורבים בפרשת המטוס, באתר jpress.org.il
- ^ גנרל אמברגו -מאת אורי דן, באתר jpress.org.il
- ^ ממשלת צרפת תתכנס מחר לדון בצעדים כלפי ישראל, באתר jpress.org.il
- ^ מינויים במשרד החוץ, באתר jpress.org.il
- ^ יפן הביעה התנצלות פומבית, באתר jpress.org.il
- ^ כוננות גבוהה הוכרזה בלוד, באתר jpress.org.il
- ^ משטרת יפן, זיהתה המתנקש, באתר jpress.org.il
- ^ שוטרים בהונג קונג שמרו על מטוס שבו ישב שגריר ישראל, באתר jpress.org.il
- ^ התנגשות מילולית בין נציגי ישראל וברה"מ בוועדת זכויות האדם, באתר jpress.org.il
- ^ אש"ף מופיע כמשקיף בוועדה לזכויות האדם, באתר jpress.org.il
- ^ יצאה משלחת לדיוני ארגון הבריאות בז'נווה, באתר jpress.org.il
- ^ הדו"ח החיובי על ישראל נדחה באירגון הבריאות, באתר jpress.org.il
- ^ הקשר : אמנות יפן, באתר jpress.org.il
- ^ 21 חברים יהיו השנה במשלחת לעצרת האדם, באתר jpress.org.il
- ^ סמנכ"ל משרד החוץ בלווית קצין בכיר-למסע הסברה, באתר jpress.org.il
- ^ 1 2 .הנסיעה החשאית לרחובות"' ־ הושמטה, באתר jpress.org.il
- ^ דיין אינו מסכים שהמר והמפד'"ל ינהלו את משרד החוץ, באתר jpress.org.il
- ^ עובדי משרד החוץ:המפד"ל פועלת לפוליטיזציה במשרדנו, באתר jpress.org.il
- ^ על רקע קרבות-רחוב הוכתרה ביאטריקס למלכה, באתר jpress.org.il
- ^ במחנה קרטר מייחלים שרייגן יסתבך בפליטות־פה עד לבחירות, באתר jpress.org.il
- ^ חבר פרלמנט הולנדי התפטר מוועדת הדו-שיח האירופי-ערבי, באתר jpress.org.il
- ^ ראש ממשלת איטליה, באתר jpress.org.il
- ^ סט"א, סי"צ, מופע הפופ בבית-הכנסת, באתר חדשות, 11 באפריל 1986
- ^ דב שמעון, שגריר ישראל ברומא, איתן רון (מימין), לחץ את ידי האפיפיור יוחנן פאולוס השני במהלך פגישתם אתמול במשרדי הוואתיקן, באתר חדשות, 24 בספטמבר 1986
- ^ הסטודנטים לרפואה הפגינו נגד החוק הכופה שרות בכפר, באתר jpress.org.il