לדלג לתוכן

איש האלוהים מיהודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אִישׁ האֱלֹהִים מִיהוּדָה הוא נביא, אשר ניבא לירבעם בן נבט על הרס המזבח אשר בנה ירבעם בבית אל. סיפורו מופיע בספר מלכים א.[1]

מעשי איש האלהים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתנבאות והמופת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר עליית ירבעם בן נבט לשלטון בממלכת ישראל והקמת המזבחות בדן ובבית אל, הגיע איש האלהים מיהודה והתנבא בזמן שירבעם עומד על המזבח. איש האלהים הודיע שעתיד לבוא מלך מבית דוד בשם יאשיהו והוא יזבח על המזבח "אֶת כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת הַמַּקְטִרִים עָלֶיךָ וְעַצְמוֹת אָדָם יִשְׁרְפוּ עָלֶיךָ".[2] על מנת להוכיח את דבריו גם עשה איש האלהים מופת שבו נקרע המזבח והדשן נשפך.

ירבעם שרצה לעצור את איש האלהים הושיט את ידו מעבר למזבח אך ידו "יבשה". לאחר שביקש מאיש האלהים להתפלל בעדו, ותפילתו התקבלה הזמין ירבעם את האיש לבוא אל ביתו ולסעוד איתו אך האיש סירב בטענה שאלוהים אסר עליו לאכול לחם ולשתות מים בבית אל, וכן אסר עליו לשוב למקומו באותה הדרך שהלך בה.

הנביא מבית אל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – איש האלוהים מיהודה והנביא מבית אל

הנביא מבית אל שכנע את איש האלהים לעבור על דברי אלהים בטענה שגם אליו הוא דיבר. הנביא הזקן גורם לאיש האלהים לשוב מן הדרך שהלך בה בניגוד למצוות ה' עליו, וכן לאכול לחם ולשתות מים בבית אל. לאחר שסיימו את הסעודה, התנבא איש האלהים שבגלל הפרת הציווי האלוהי "לא תבא נבלתך אל קבר אבותיך".

איש האלהים נהרג בידי אריה ש"שבר" אותו אבל לא אכלו. והנביא הזקן מבית אל ששמע שיש הרוג שלידו עומד אריה שלא נוגע בגופה ובחמור שלידה הבין שמדובר שאיש האלהים וקבר אותו בקברו הפרטי וציווה על בניו, שבמותו יניחו את עצמותיו בסמוך לעצמות איש האלהים.

על פי סדר עולם (פרק כ) הוא עדו הנביא.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.