לדלג לתוכן

אינה מודג'ה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אינה מודג'ה
Inna Modja
אינה מודג'ה, 2017
אינה מודג'ה, 2017
לידה 19 במאי 1984 (בת 40)
במקו, מאלי מאלימאלי
שם לידה אינה בוקום
מוקד פעילות צרפתצרפת צרפת
תקופת הפעילות מ-2009
עיסוק זמרת, דוגמנית, שחקנית
סוגה פופ, דאנס-פופ, ראפ
סוג קול קונטרה אלט עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה שירה
חברת תקליטים וורנר מיוזיק גרופ
פרסים והוקרה 100 נשים (BBC) (2024) עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.innamodja.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אינה בוקום, הידועה בשם הבמה אינה מודג'הצרפתית: Inna Modja; נולדה ב-19 במאי 1984) היא זמרת מאלית-צרפתייה. מודג'ה עסקה בעבר בדוגמנות ועוסקת כיום גם במשחק בקולנוע וטלוויזיה.

ילדות ונעורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בבמקו בירת מאלי למשפחה מהקבוצה האתנית פולה כילדה השישית במשפחה בת שבעה ילדים. פירוש שם הבמה שלה, "מודג'ה", בשפת הפולה (אנ') הוא: "רעה", "לא טובה" והוא הכינוי שקיבלה מאמה בילדותה. כשהייתה בת שש רשמו אותה הוריה למקהלה. בילדותה ובנעוריה נחשפה בביתה למוזיקה של ריי צ'ארלס, אלה פיצג'רלד, אוטיס רדינג ושרה ווהן ובהמשך לסוגות כמו פאנק רוק, ראפ של שנות ה-80 וה-90 והבי מטאל, בנוסף לבלוז, מוזיקת נשמה ודיסקו ונעה באהדתה בין הארד רוק ושירי אהבה. מדי פעם ביקרה אצל שכנה, המוזיקאי הנודע, סאליף קייטה שהזמין אותה להיות זמרת ליווי ברייל באנד (אנ') - תזמורת שניגנה בסגנונות הבוסה נובה וג'אז שבה החל קייטה את דרכו.

בעקבות עבודת הוריה כדיפלומטים, היא גרה בילדותה ובנעוריה גם בניגריה, טוגו וארצות הברית עד שהגיעה בגיל 18 לפריז. היא החלה ללמוד בפקולטה לשפות שבבית ספר למנהל עסקים ולעסוק במקביל בדוגמנות.[1]

קריירה מוזיקלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכל ניסיונותיה המוזיקליים המוקדמים אימצה לבסוף צליל פופ-סול. אחרי שהשתתפה בהופעה טלוויזיונית במסגרת חג המוזיקה בערוץ France 2, בצמד יחד עם ג'ייסון מראז, בביצוע שירו "Lucky" (אנ'), היא החלה להופיע כמופע חימום של הזמר Sliimy (אנ'). היא הוציאה את הסינגל הראשון שלה, "Mister H", שנכלל בהמשך באלבום הבכורה שלה, "Everyday is a New World" (צר'), שיצא לאור באוקטובר 2009. עטיפת האלבום צולמה על ידי הצלם המאלי מאליק סידיבה (אנ'). היא סייעה להפצת האלבום במספר הופעות טלוויזיוניות שהיו לה, כולל בתוכניות הפופולריות "Vivement Dimanche" (צר') ו-"Taratata" (אנ').

בנובמבר 2011 הוציאה את אלבומה השני, "Love Revolution" (צר') שכלל את הלהיט "French Cancan (Monsieur Sainte Nitouche)" (שיצא כסינגל מוביל ביוני 2011), שהגיע למקום הרביעי במצעד הסינגלים הצרפתי ואת הסינגל "La Fille du Lido".

באלבומה השלישי, שיצא ב-2015, "Motel Bamako" (צר'), שרה מודג'ה בעיקר בשפה במברה (הנפוצה במאלי) אך גם באנגלית ובצרפתית. האלבום עוסקת בנושאים אהבה, פצעי המלחמה ודימוי האישה. האלבום מסמן שינוי גישה מוזיקלי - נטישת המלודיות המתוקות וחזרה לשירה קצבית ולראפ בבמברה (כמו בקליפ "Tombouctou" שצולם בסטודיו של מאליק סידיבה בבמקו). באלבום זה, אף יותר מבאלבומים הקודמים, היא מזמינה את הנשים המאליות להישמע ו"להסיר את הצעיף מפיהן".

בדצמבר 2017 החלו הופעותיה של רביעיית בנות "Le Parisien" ("הפריזאיות") בה משתתפת מודג'ה יחד עם אריאל דומבסל (אנ'), מרווה גלנטר (אנ') והלנה נוגוארה (אנ'). זהו חידוש של המוזיקאי לורן רוקיה (אנ') לרביעייה בעלת שם דומה שיצר המוזיקאי קלוד בולינג בשנות ה-60 כחלק מזרם ה-Yé-yé (אנ'). הרביעייה הוציאה אלבום באפריל 2018 והופעותיה התקיימו ממאי 2018 ועד דצמבר 2018.

קריירת משחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2013 היא השתתפה בפינה הומוריסטית בתוכנית הטלוויזיה "Le Grand Journal" שבערוץ Canal+ (צר').

ב-2016 שיחקה בסרט הצרפתי-סנגלי, "וולו", בבימויו של דאודה קוליבאלי, העוסק בסחר הסמים במאלי וגילמה את אחותו של גיבור הסרט. ב-2019 שיחקה בסרטו של הבמאי, לואי-דו דה לנקסאן (צר'), "La Sainte Famille" (צר')

החל בספטמבר 2016 היא מנחה את "Catwalk" תצוגת אופנה המשודרת בערוץ האופנה הצרפתי "Elle Girl" (צר') הקשור למגזין Elle.

חיים פרטיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיותה בת ארבע עברה מודג'ה (כמו ארבע אחיותיה) השחתת איבר המין הנשי, על ידי קרוביה, ללא אישור הוריה.[1] אירוע זה מוזכר באחד משיריה. מאוחר יותר, בגיל 22, עברה ניתוח לשיקום. מודג'ה מתבטאת בקביעות כנגד השחתת איבר המין הנשי. היא התבטאה גם בצורה גלויה כנגד אלימות נגד נשים שאותה תיארה בסרטון הווידאו לשירה, "La Valse de Marylore".

מ-2009 היא מנהלת מערכת חיים זוגית עם האדריכל-אמן האיטלקי-קרואטי, מרקו קונטי סיקיץ'. מודג'ה היא טבעונית

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אינה מודג'ה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 INNA MODJA : LA VIE EST JOIE, בבלוג Le Cas Stelda, ‏21 ביוני 2013