וולו (סרט)
 | |
| כרזת הסרט | |
| בימוי | דאודה קוליבאלי |
|---|---|
| הופק בידי | אריק נווה (אנ'), עומר סיי |
| תסריט | דאודה קוליבאלי |
| עריכה | ז'וליין ללופ |
| שחקנים ראשיים | איברהים קומה, אינה מודג'ה, אוליוויה רבורדן, חביב דמבלה |
| מוזיקה | אריק נוויו |
| צילום | פייר מילון |
| מדינה |
 צרפת  סנגל |
| חברת הפקה | לה שוב סוריס, סרטי אסטרו, אולפני אורנג', סרטי אפלוזה |
| חברה מפיצה | אינדי סיילס[2] |
| הקרנת בכורה |
סנגל 2016  ישראל 2018 |
| משך הקרנה | 95 דקות |
| שפת הסרט | צרפתית, במברה |
| סוגה | מותחן |
| מקום התרחשות |
מאלי  |
| תקציב | 2.5 מיליון אירו |
| הכנסות | 37,657 דולר[1] (25 ביוני 2017) |
| פרסים |
FESPACO 2017 – השחקן הטוב ביותר לאיברהים קומה |
|
indiesales | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
.jpg)
וולו (בצרפתית: Wùlu) הוא סרט צרפתי-סנגלי משנת 2016 בבימויו של הבמאי הצרפתי-מאלי, דאודה קוליבאלי. הסרט, שהוא מותחן וסרט פשע, מתאר את כניסתו של צעיר ממאלי לעולם הסחר בסמים במערב אפריקה.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השנה היא 2007. לאדג'י, הוא צעיר בן 20, מופנם אך שאפתן, מבירת מאלי, במקו. הוא מועסק כבר חמש שנים כעוזר נהג מיניבוס של חברת הסעות בעירו. תקוותיו לקידום נכזבות כאשר אחיינו של המנהל מתקבל לעבודה ומועדף על פניו. הוא נוטש את עבודתו ופונה לטריס - סוחר סמים החייב לו טובה בבקשה שיעסיק אותו. בכך הוא רוצה גם לסייע לאחותו, אמינטה, לצאת ממעגל הזנות בה היא עוסקת ככורח ממצבם הכלכלי הקשה. סוחר הסמים מצרף אותו לשני צעירים נוספים והשלושה מתחילים להבריח סמים המוסלקים במשאית קטנה בתוך מאלי ואל סנגל השכנה. הם לוקחים חשיש ומחזירים לבמקו קוקאין. בהמשך הם מרחיבים את פעולתם גם לגינאה ולעיר טימבוקטו שעל גבול מדבר סהרה. בזמן שהוא נהנה מהחיים הטובים שמקנה לו הכסף שהרוויח מהברחת הסמים, ואחותו חיה חיי מותרות בזבזניים כמארגנת מסיבות הוללות, מעורבותו של לאדג'י בארגון הולכת ומעמיקה: מסעות ההברחה הולכים ונעשים מסוכנים יותר. הם עוברים במדבר סהרה בשטח הנשלט על ידי קבוצות חמושות של קנאים מוסלמים, המשויכות לארגון הטרור אל-קאעידה ולמורדים הטוארגים וכוללים בחובם מתן שוחד לאנשי צבא וחיסול חברים בתוך רשת הסמים. הוא מתחיל להבין כי כספו לא יביא לו את המכובדות הנדרשת לפגישות נוספות עם אסיטן האינטליגנטית, שאביה מקושר לדרגים בעלי כוח וכי אורח חיים בזבזני זה לא יוכל להמשך לעד.
שם הסרט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת ההפקה נקרא הסרט Ladji Nyè,[3] שתרגומו הוא "בעין של לאדג'י"[4] בהמשך הוא הוחלף לוולו (Wùlu) שפירושו בשפת במברה (שפה מקומית במאלי) הוא כלב ומשמש לציון השלב האחרון והגבוה מבין חמישה שלבים בטקס החניכה הנקרא נ'טומו (צר') ומקובל במאלי.[5][6] שלב זה עוסק במקומו של האדם בחברה ומתייחס לחיברות. השלמתו מהווה את סיום תהליך ההתקבלות לחברה.[7]
כתיבה ליהוק והפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סרט הבכורה באורך מלא של הבמאי יליד מרסיי (משפחתו ממאלי), דאודה קוליבאלי, מתרחש כשברקע האירועים שהביאו לניסיון ההפיכה במאלי ב-2012, כשהמסחר בסמים הביא להתמוטטות המשטר ולחוסר יציבות פוליטית שהסתיימה במבצע סרוואל של צבא מאלי בשיתוף צבא צרפת. לדברי קוליבאלי, הרעיון הבסיסי לסרט החל אצלו לאחר "פרשת אייר קוקאין" שהתרחשה ב-2009.[3] פרשה זו החלה כשהתגלה במדבר סהרה, באזור גאו שבמזרח מאלי, מטוס בואינג 727 שננטש על ידי צוותו וכנראה הוביל כ-10 טון סמים מוונצואלה. הפרשה עוררה סערה בצרפת. שנה לאחר מכן הורשע מפקד בכיר במשטרת במאלי במעורבות בסלילת מסלול נחיתה במדבר למטוסים דומים.[8] לדברי קוליבאלי, כשלמד לדעת שקיימת במאלי הברחת סמים בהיקף כה גדול, דמיין לעצמו "חזון קטסטרופלי" שבו מלחמה תפרוץ בעקבות תופעה זו, כפי שקרה במקסיקו כשקרטלי סמים קנו אחיזה בצבא מקסיקו. הוא מעיד שכוונתו ביצירת הסרט הייתה להתריע על התופעה ולהיות Whistle Blower (פירוש מילולי: שורק במשרוקית לאזהרה) ולעורר את המודעות למצב. באותה עת החל לכתוב את התסריט לסרט.[9] כמו כן, חפץ קוליבאלי להראות את המשיכה הגדולה שיש לעיסוק בסחר בסמים עבור הדור הצעיר במאלי.[4] קוליבאלי מציין כי אז הגיע 22 במרץ 2012, שבו השתלטו חיילים זוטרים זועמים מצבא מאלי על הבירה במקו במה שהחל את ניסיון ההפיכה (אנ'):
מעכשיו הסרט כבר לא יכול היה להיות סרט הצופה מגמות חברתיות כפי שחשבתי שיהיה עד לפני זמן קצר. במקום, הוא הפך לסרט שבו אני מתעד את המצב הקיים במאלי ושבו אני מנסה לעבד את היצירה לגרסה שתראה "איך בכלל נכנסו לבלגן הזה?"
— [4]
הליהוק נעשה על ידי המלהקת מתילד סנודגראס (Mathilde Snodgrass) שליהקה לתפקיד הראשי את השחקן הצרפתי, איברהים קומה, ששיחק במספר סרטים לפני כן. האחרון שבהם, בתפקיד קומי בקומדיה הצרפתית מ-2014, "הקרוקודיל מבוטסוואנה" (צר'). ליהוק מפתיע היה זה של הזמרת והדוגמנית המאלית-צרפתית, אינה מודג'ה שלה זהו תפקידה הקולנועי הראשון.[3]
קוליבאלי ביים שני סרטים קצרים בעשור שקדם ל"וולו". את סרטו הקצר הראשון יצר במאלי ב-2008 (יצא לאור ב-2009),[3] ולטענתו, התאהב במדינה, וזו אחת הסיבות שסרטו עוסק במאלי ושחלק מהסצינות צולמו בה. בשנתיים שלפני תחילת הצילומים סייר קוליבאלי ברחבי מאלי ובחר את כל אתרי הצילומים.[10] חודשיים לפני תחילת הצילומים תקפו חמושים מוסלמים מסעדה בבמקו ורצחו חמישה אנשים. קוליבאלי ומפיקי הסרט חששו לביטחון השחקנים וצוות הצילומים והחליטו להעתיק את רוב הצילומים לסנגל.[10] חלק מהסצינות צולמו בכל זאת בבמקו וסצינות אחרות צולמו בדקר ובתיס (אנ') שבסנגל. צילומי הסרט סבלו משינויים תכופים בלוח הזמנים ומאילוצים לא מתוכננים שונים שהיקשו מאוד על יוצרי הסרט,[3] וכמעט גרמו לקוליבאלי לנטוש את ההפקה.[10]
שחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- איברהים קומה - לאדג'י
- אינה מודג'ה - אמינטה - אחותו הגדולה של לאדג'י
- ז'אן-מארי טרור - אופואה - שותפו של לאדג'י להברחת הסמים
- איסמעיל נדיאייה - זול - שותפו של לאדג'י להברחת הסמים
- מרים נדיאייה - אסיטן - צעירה עמה יש ללאדג'י רומן
- אוליוויה רבורדן (אנ') - ז'אן-פרנסואה - צרפתי, ראש רשת הסמים
- קים גוטיירס (אנ') - רפאל - "הקולומביאני"
- חביב דמבלה - (אנ') איזיאקה
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלק מאנשי הקולנוע האפריקאים שבחו את הסרט. המבקר ג'ון פרסון מטוגו סבר שמדובר בסרט המבוים יפה ומצולם היטב, וכולל ״דמות ראשית טובה ובימוי שחקנים איכותי".[9] אלפרד אוהוזו, במאי מבנין, גרס כי הסרט עוסק בנושא עולמי אקטואלי, שמעבר לבדיון בו חושף את התשתיות החברתיות של המאפיה שעשויות להיווצר, במעגל קסמים, בין האזרח הפשוט לבין ברוני הסמים הגדולים.[9]
מפיצי הסרט כינו אותו בפרסומים "פני צלקת של מאלי". תומא סוטינל (צר'), מבקר הסרטים של היומון הצרפתי "לה מונד" טוען שבהשוואה ל"פני צלקת" מ-1983, בכיכובו של אל פצ'ינו ובבימויו של בריאן דה פלמה, קיים הבדל יסודי ביניהם, בכך שטוני מונטנה, הפליט הקובני, הדמות הראשית ב"פני צלקת", שואף כמו כל הפליטים לאושר. בעוד שב"וולו", לאדג'י, כמו מאות מיליונים צעירים אחרים מדרום לסהרה, שואף למקומו הצודק בחברה האנושית. המבקר ציין לטובה את עלילת הסרט ואת התסריט, אך מצא פגמים בגיבוש הדמויות. הוא ציין את כך שבכל שלב של עלייתו, לאדג'י חייב לוותר על חלק אחר של האנושיות שלו. מבחינה זו, טען, אם רוצים להשוות את וולו ל"פני צלקת", הרי שההשוואה הנכונה היא ל"פני צלקת" מ-1932 בבימויו של הווארד הוקס ובגילומו של פול מוני שבו, כמו ב"וולו" מתואר "אדם ללא רחמים בעולם ללא רחמים".[11]
מבקרת הסרטים של המגזין האמריקאי, "וראייטי", פמלה פיאנצה, טוענת שהסרט לוקה בשאפתנות יתר, אך ברוב הזמן הוא מותחן כובש ורואה את מעלתו המרכזית ב"דופק הגבוה" של הסרט, העומד בניגוד למקובל בקולנוע האפריקאי העכשווי. נקודה נוספת המבדילה את הסרט, לדעתה, מסרטים אפריקאים אחרים, היא בדמות הגיבור המנסה לשפר את חייו במולדתו, בניגוד לסרטים אפריקאים רבים העוקבים אחרי גיבור המנסה לשפר את מצבו על ידי הגירה. היא רואה בכך שיקוף של עמדת הבמאי שמטרתו היא בחינה ביקורתית של ההיסטוריה המערב אפריקאית העכשווית מנקודת מבט מקומית. כשהיא מנסה להשוות את וולו ל"פני צלקת" של דה פלמה, היא מציינת שההבדל המרכזי הוא בדמות ה"אנטי-גיבור" העצור שמגלם איברהים קומה (לעומת טוני מונטנה המוחצן של אל פצ'ינו).[6]
לעומתם, משווה קלייטון דילארד, מבקר הסרטים של מגזין המרשתת "סלאנט" (אנ'), את סרט לא רק ל"פני צלקת", אלא גם ל"טראפיק" ו"סיקאריו" (אנ') ומוצא כי "וולו" נשאר ברמה הפשטנית של סרט רגיל על עלייתו של סוחר סמים, כפי שעשו קודמיו ומנסה להתחרות בהם בעיקר במספר היריות והגופות. הוא מוצא כי ההשראה הרבה ביותר לסרט מגיעה מהסרט הסנגלי מ-1973, "טוקי בוקי" (אנ') של הבמאי ג'יבריל דיופ ממבטי (אנ'). בהעניקו לסרט שני כוכבים מתוך ארבעה אפשריים, הוא מסכם ואומר: "בסופו של דבר, חסרות ב"וולו" מספיק נגיעות ברורות ומובחנות שיאפשרו לו לפרוץ את המסגרת של קודמיו העדיפים עליו".[12]
פסטיבלים והקרנות מסחריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכורת הסרט הייתה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו בספטמבר 2016 במסגרת "קטגוריית התגלית" המיועדת לסרט באורך מלא הראשון או השני של הבמאי.[13] בהמשך הוצג הסרט בפסטיבלים רבים ובהם: פסטיבל הסרטים של לונדון, פסטיבל מכון הסרטים האמריקאי (AFI Fest), פסטיבל הסרטים הבינלאומי של רייקיאוויק (אנ') ובפסטיבלים רבים נוספים ברחבי העולם.[14]
הסרט זכה בפרס "בחירת הקהל" בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של אמיין (צר') ב-2016. איברהים קומה זכה בפרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל הטלוויזיה והקולנוע הפאן-אפריקאי בוואגאדוגו (FESPACO) ב-2017.
הסרט יצא להקרנות מסחריות בצרפת ביוני 2017,[15][1] אך זכה להצלחה מועטה מאוד ולהכנסות של 37,765 דולר בלבד.[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הסרט
"וולו", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"וולו", באתר AllMovie (באנגלית)
"וולו", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- וולו | פסטיבל קולנוע אפריקאי, באתר סינמטק תל אביב, ינואר 2018
- Wùlu, באתר Shadow and Act, 10 במאי 2017 (באנגלית)
Inna MODJA, Ibrahim KOMA, et Daouda COULIBALY : "Les criminels détruisent le Mali", ראיון באתר יוטיוב (בצרפתית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 WÙLU, באתר jpbox-office
- ^ Elsa Keslassy, Indie Sales Acquires Malian Crime Thriller ‘Wulu, באתר וראייטי, 1 בספטמבר 2015
- ^ 1 2 3 4 5 על פי ריאיון עם קוליבאלי, Wùlu, באתר הרשמי של הסרט
- ^ 1 2 3 Wùlu, באתר nigercultures.net, יוני 2017
- ^ Daouda Coulibaly: «Le trafic de cocaïne a déstabilisé tout le Mali», באתר רדיו צרפת הבינלאומי (צר'), 27 באוגוסט 2016
- ^ 1 2 Pamela Pianezza, Film Review: ‘Wùlu’, באתר וראייטי, 24 בספטמבר 2016
- ^ Moussa Magassa, Wulu, le long métrage Malien en compétition au Fespaco 2017, באתר Journal du Mali, 17 בפברואר 2017
- ^ Afua Hirsch, Cocaine flows through Sahara as al-Qaida cashes in on lawlessness באתר הגרדיאן, 2 במאי 2013
- ^ 1 2 3 Amadou Sidibé, Mali : FESPACO 2017 : Quand Wùlu fait l’unanimité, ציטוט מאמר מהאתר המאלי "Les Echos", 1 במרץ 2017
- ^ 1 2 3 Christopher Vourlias, French-Malian Director Daouda Coulibaly on His ‘Scarface’-Like Thriller ‘Wùlu’, באתר וראייטי, 4 בנובמבר 2016
- ^ Thomas Sotinel, « Wulu » : lignes blanches dans le désert, באתר לה מונד, 14 ביוני 2017
- ^ Clayton Dillard, Wùlu, באתר מגזין "סלאנט", 8 במרץ 2017
- ^ Fabien Lemercier, TORONTO 2016|Wùlu: African gangster, באתר cineuropa.org, 12 בספטמבר 2016
- ^ Festivals & Awards, באתר הרשמי של הסרט
- ^ "וולו", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)