אימן

אימן
שורשים, סיווג והנהגה
מקום ייסוד	לונדון
תאריך ייסוד	1971
מייסד	ריימון ארמין

ערך זה עוסק בתנועה הרוחנית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אימן (פירושונים).

האימן (Emin) היא תנועה רוחנית בסגנון העידן החדש ("ניו אייג'"), המבוססת ברובה על עבודתו של ריימון ארמין (שהיה מוכר גם כ"ליאו"), שקמה בלונדון בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20. לתנועה הייתה פעילות משמעותית בישראל, שבשיאה כללה מאות חברים, וחבריה אף הקימו יישוב - מעלה צביה.

היסטוריה

התנועה החלה את דרכה בלונדון בשנת 1971 שקבוצה של צעירים שהיו במסע של חיפוש רוחני פגשו בריימונד ארמין (1924–2002), המכונה "ליאו", וביקשו ממנו להיות להם מורה. קבוצת הלימוד צמחה לתנועה רוחנית שנקראה תחילה "הדרך" (The Way) או The Eminent Way^[1]. בשלב מאוחר יותר שונה השם ל-Emin.

ריימונד ארמין, יליד שכונת קמדן בלונדון, היה בעל עסק למכירת אינצקלופדיות שב-1964 פשט את הרגל ולאחר מכן החל במסע חיפוש רוחני. תורתו התבססה בין השאר על אמונות מצרים העתיקה, שבמרכזן: יכולתו של האדם להתקשר אל כוחות מאגיים עליונים ולשעבדם לצרכיו. בהמשך שילב סממנים של מיסטיקה ופרפסיכולוגיה ממקורות שונים, כגון: אסטרולוגיה, השפעת מתכות וצבעים על אופי האדם, היסטוריה אלטרנטיבית של האנושות כולל קיומם של חוצנים, רפואה אלטרנטיבית ועוד. תפיסתו שמה דגש על שיפור התקשורת בין בני האדם ועל עבודה עצמית של כל אחד מהחברים ביחס לשיפור אישיותו^[2].

ב-1974 מנתה הקבוצה כבר כ-80 חברים; וריימונד ארמין הועסק על ידה במשרה מלאה במורה רוחני. ב-1976 הוקם מרכז של התנועה בשכונת פוטני בדרום לונדון והיו לה כמה מאות חברים. בהמשך התרחבה פעילות הקבוצה למספר מדינות ברחבי בעולם. את התנועה ניהל ארמין בסיוע בנו ג'ון, ושתי נשותיו, אשתו החוקית רות ואישה נוספת איתה היה ביחסים בשם אתרה. חברי התנועה התבקשו לשלם דמי חבר ולתרום לה; ארמין צבר הון ועבר לפלורידה בארצות הברית, שם נפטר ב-2002^[3].

בשנות ה-90 של המאה ה-20 ניתק ארמין באופן כללי קשר עם הארגון שהקים ומאמיניו^[4]. התנועה חדלה לפעול עם ארגון מרכזי, אלא כרשת של קבוצות שונות שחבריהן מקיימים קשרים אישיים ופעילות בינלאומית משותפת על רקע רעיוני דומה, בהמשך תחת השם "Template network" (אנ'), כולל קבוצה בארצות הברית, בלונדון וקבוצה שהקימה "מרכז רוחני" בשם "Waunifor Centre " באחוזה כפרית בויילס^[5]. לאחר מותו של ארמין בת זוגו המשיכה בקשר עם הפעילים המרכזיים בראשם דני דוידי שעמד בראש היישוב מעלה צביה בישראל^[3]. אך באופן כללי פעילותה של התנועה דעכה במאה ה-21.

מקור השם

למקור שם התנועה מספר גרסאות. הראשונה היא שהשם הוא פשוט קיצור של השם המקורי The Eminent Way. אחר כך טענו חברי הקבוצה שהמקור הוא מהמילה הערבית "אמין", כלומר נאמן. ואחר כך כי השם הוא היפוך האותיות הלועזיות - "Emin - In Me", המרמז על התפישה שהתשובות לחידות האנושיות נמצאות בתוך האדם ובתוך האדם מתחיל החיפוש האמיתי.

בישראל

היסטוריה בישראל

פעילות התנועה בישראל נוסדה בשנת 1977, על ידי ארז וחנה גרינבוים ורפי ודפנה אייל, שני זוגות ששהו בלונדון מספר שנים, והשתתפו בשיעורים במרכז ה"אימן" בלונדון^[6]. לאחר שחזרו לישראל הם החלו לכנס בביתם קבוצת חברים, והעבירו להם את עיקרי האמונה. כשהקבוצה גדלה לארבעים משתתפים שלח המייסד ריימונד ארמין לישראל את אחד מתלמידיו בשם מתיו, כדי שיעזור בהדרכת "אשרים" (מאנגלית: usher) - מורים שהותר להם להדריך אחרים. הקבוצה גדלה במהירות, בעיקר באזור השרון ובירושלים^[6]. חברי התנועה פנו לאנשים הזמינו אותם למפגש וניסו לצרף אותם בשיטת "חבר מביא חבר"^[7]. אחד המייסדים, ארז גרינבוים, שירת בסיירת מטכ"ל ודרכו הצטרפו עוד מספר יוצאי סיירת, שייטת וטייסים^[8]^[9]. גם מספר ידוענים הצטרפו לתנועה, בהם: כדורסלן הפועל ירושלים, עדי בן-ארי, שפרש מפעילות למשך שנה לטובת התנועה^[10]. והזמר רפי גרנות^[11], שאחר כך עזב, חזר בתשובה והפך ל"מרפא רוחני"^[12].

בהמשך נבנה "מרכז האימן הישראלי", במבנה בית קולנוע נטוש בשכונת מורשה ברמת השרון, ששופץ על־ידי חברי התנועה, הוא הפך מרכז האימן ורבים עברו לגור בסמוך לו עם משפחותיהם^[6]. המבנה ברמת השרון הפך גם למרכז לכינוסים בינלאומיים של התנועה^[13].

בשנת 1982 הוערך מספר חברי התנועה בישראל בין 600 ל-800, שחלקם היו פעילים מלאים וחלקם הוגדרו כ"מועמדים", והיו לה יותר חברים בישראל מאשר באנגליה בה נוסדה^[14]. באותה שנה החלה לפעול "הוועדה הבין משרדית לבדיקת נושא ה'כתות' ('קבוצות חדשות') בישראל" בראשות חברת הכנסת וסגנית שר החינוך מרים גלזר-תעסה, ותנועות "אימן" נכללה ברשימה של 10 כתות בישראל שאותם הוחלט לבדוק^[15]^[16]. הוועדה הוקמה בלחץ של גורמים שונים, בהם "ועד הורים מודאגים נגד הכיתות" והארגון החרדי "יד לאחים". בשלב זה שררו בקרב חברי הוועדה חילוקי דעות לגבי ממדיה וחריפותה של הבעיה וצורת ההתייחסות הרצויה כלפיה. חלק רואה בכתות תופעה חמורה שיש להילחם בה, ומן הצד השני היו דעות שדורשו לגלות סובלנות מרבית כלפי התופעה, כחלק מעקרון חופש הפרט^[15].

במרץ 1983 כמה עשרות מחברי ה״אימן" ניסו למנוע הרצאה, שעסקה בכתבי ה"אימן" באוניברסיטה העברית. ההרצאה הייתה במסגרת כינוס האנתרופולוגים השנתי של האוניברסיטה. אנשי ה"אימן" דרשו להפסיק את דברי המרצה, נורית רמון, מהחוג לסוציולוגיה, בטענה שהיא משקרת ומעוותת את תורתם. בהרצאתה ציטטה מתוך טקסטים של התנועה ומתוך כתביו הסודיים של המייסד "ליאו"^[17]. נורית רמון הייתה מעורבת אחר כך בכתיבת דו"ח "הוועדה הבינמשרדית לבדיקת נושא ה'כתות'"^[18]. בספטמבר 1983 חשף השבועון "העולם הזה" כי שר הפנים יוסף בורג יזם פנייה למשטרה בעניין ה"כתות", ואף על פי שלא הוגשה תלונה על עבירה פלילית הכינה המשטרה דו"ח סודי, בו דווקא ה"אימן" קיבלה סקירה חיובית, בה נכתב:”לא נמצא כל מידע פלילי ביחס לכת זו. למעשה, מעודדת הכת את חבריה לעבוד קשה, לשמור על החוק ולתרום למדינה”^[2].

בספטמבר 1986 עלה גרעין "עתיד" של פעילי תנועת "אימן" ליישב את מעלה צביה, יישוב שהוקם במקור במסגרת תוכנית המצפים בגליל, בחסות התק"ם - התנועה הקיבוצית המאוחדת^[19], אך ננטש על ידיה כמה שבועות קודם לכן^[20]. גרעין "עתיד" זכה לתמיכת הסוכנות היהודית ומועצה אזורית משגב, לאחר שחבריו עמדו בכל הקריטריונים הדרושים, כולל שירות צבאי^[20].

בפברואר 1987 פורסם הדו"ח הסופי של "הוועדה הבינמשרדית לבדיקת נושא ה'כתות'", לאחר כחמש שנות עבודה. הדו"ח כלל מידע נרחב על תנועת "אימן" ודרך פעולתה^[21]. הטענות העיקריות שעלו בו היו על כך שהתנועה מפעילה מניפולציה רגשית (כולל חינוך לניתוק ולהיבדלות מהחברה הסובבת ומבני המשפחה), דרישת ציות טוטאלי, טיפוח תפישת עליונות, תפיסתה מבוססת על פסאודו-מדע ואמונה בכוחות על-טבעיים והיא פועלת בסודיות^[21]. בעקבות הדו"ח החל לחץ של ארגון יד לאחים לפנות את חברי גרעין "עתיד" ממעלה צביה, ועוד שלושה יישובים דומים שהוקמו במסגרת תוכנית המצפים^[22]. למרות הלחצים הותר לחברי גרעין "עתיד" להישאר במקום והיישוב הפך למרכז של תנועת "אימן"^[6]. באפריל 1987 פרסמה התנועה חוברת בשם "הבזק" שנשלחה למערכות עיתונים בישראל, בעקבות דו"ח הוועדה הבינמשרדית, במטרה לתקן את "התמונה המסולפת והשקרית שהציגה על אגודת האימן". החוברת כללה לטענתה "חלק מעיקרי הנושאים הערכיים שהאגודה עוסקת בהם"^[23].

בפברואר 1989 אסרה מדינת ישראל, בהוראת שר הפנים אריה דרעי, את כניסתו של ריימון ארמין לישראל. שהגיע במטרה להשתתף בכנס ביישוב מעלה צביה^[6]. זאת אף על פי שהותר לו לבקר בישראל פעמים רבות קודם לכן^[24]. נעשתה פנייה לבג"ץ במטרה להתיר לו להיכנס, אך הוא החליט לעזוב לאחר שהוחזק בתא מעצר בשדה התעופה בן-גוריון כל הלילה^[25]. בדיון בבג"ץ הודה נציג משרד הפנים כי השר אריה דרעי מימש את סמכותו על פי חוק הכניסה לישראל באופן שרירותי (החוק מעניק לשר סמכות לאסור כניסה ללא נימוק)^[25]. השימוש שעשה השר דרעי בסמכויותיו לאסור את כניסתו של ארמין לישראל גרר ביקורת חריפה, כולל מאנשים שטענו שהם סולדים מפעילות הכת אך ראו בדבר פגיעה בחופש המצפון, חופש הדת וחופש התנועה^[26].

הקבוצה שהקימה את מעלה צביה, רצתה ליישם את עקרונות התנועה באופן מעשי, ותחילה לא זכתה לתמיכתו של ריימון ארמין. החל משנת 1994 החל ארמין בקשר אינטנסיבי עם היישוב, דרך מזכיר היישוב דני דוידי, ולאור עצותיו אורגן היישוב כלל עיצוב הבתים, מינהל, חינוך וסביבה^[4]. ב-1997 הוקם מבנה המכונה "הבאר" בו נערכים טקסים והוא כולל "קודש קודשים" אליו הורשה להיכנס רק קבוצה מובחרת בראשת דוידי ושם נשמרים "כתבים סודיים" ותכתובות עם ארמין. ב-1999 דני דוידי סבר שתקלה פוטנציאלית בתוכנות מחשב שכונתה באג 2000 תביא לאירוע אפוקליפטי, על בסיס נבואות של ריימון ארמין על סוף העולם. על פי הוראתו היישוב התארגן לאירוע נאגרו מזון, מים ודלק, נרכש ציוד רב וגויסו כספים מהתושבים וחברי התנועה ברחבי העולם (שהובטח להם שהיישוב יהיה מקום מקלט עבורם) אך האסון המצופה לא הגיע. בעקבות הנבואה שלא התגשמה נוצר קרע ביישוב וחלק מהתושבים עזבו אותו ואת התנועה^[4].

בשנת 2018 זאב בן אריה שהיה פעיל ב"אימן" ותושב מעלה צביה וכתב דוקטורט במדע הדתות באוניברסיטת חיפה, ספר מקיף על תולדות תנועת האימן, ההיסטוריה שלה ושל מייסדה, הפרסומים העיקריים שלה והתפישה הדתית והערכית שלה. הספר גם מתעד את ההיסטוריה האישית של בן אריה בתנועה ושל היישוב מעלה צביה^[27].

פעילות בישראל

במשך השנים, כ-15,000 אנשים השתתפו במפגשים של התנועה בישראל והיו לה כמה מאות פעילים קבועים^[3]. התנועה פעלה באמצעות עמותות שונות שהוקמו במשך השנים שהאחרונה בהם היא עמותת "נתיבים לעתיד", שהוקמה ב-2006. במסגרת העמותה לטענת פעיליה, "מקיימים חבריה פעילויות שמטרתן המרכזית היא חיפוש ומחקר בנושאי משמעות הקיום האנושי בבריאה, ויחסי הגומלין בין האדם וכל אותם דברים שאיתם הוא חולק את קיומו. בנוסף, חברי העמותה חוקרים, בקבוצות לימוד ובאופן פרטני, את המציאות העכשווית, ומה הן המסקנות שניתן להקיש ממחקר זה על מגמות חדשות אשר יתפתחו בעתיד. מעבר לפעילות בתוך העמותה, נערכות פגישות פתוחות לקהל הרחב במספר מרכזים ברחבי הארץ".

בשנת 2002 הוקמה ביישוב מעלה צביה מכינה קדם-צבאית, לאחר קבלת אישור בעקבות בדיקות קפדניות, הוכנה תוכנית הלימודים ונקלטו חניכים. אלא שאז החליטו במשרד הביטחון לבטל את האישור, לאחר התייעצות עם משרד החינוך, מחשש "השפעה" של תנועת "האימן" על התלמידים^[28]. העיתון החרדי "יתד נאמן" ייחס לפעילים חרדים בארגון "לב לאחים" את טרפוד האישור^[29]. עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה נדחתה, לאחר שהוסכם לאשר את סיום שנת הלימודים הראשונה^[30]. אך אחר כך נסגרה המכינה.

בעקבות הפסקת פעילות המכינה הקדם צבאית, הוקמה תוכנית פריזמה 21, שנת לימודים אשר משלבת רבדים רוחניים, מעשיים והתנסותיים, המיועדת לעשות את השנים שאחריה לאפקטיביות ומשמעותיות יותר^[31]. התוכנית מיועדת לבוגרים אחרי צבא ואינה ממומנת על ידי גופים ממשלתיים.

רעיונות מרכזיים בתפישה של האימן

בבסיס הפילוסופיה של האימן נמצאים הערך והחשיבות לכך שכל פרט הוא יחיד ומיוחד, ושישנה מטרה ומשמעות לחיים של כל אדם כחלק מהתמונה הגדולה יותר. על פי תפישה זו, כאשר אדם מתפתח, ומממש את הפוטנציאל הטמון בו באופן מלא יותר, יכולה להבשיל בו היכולת לתרום מעצמו לסביבתו ואף לעזור לאחרים^[32].

אחד העקרונות המובהקים של התפישה הפילוסופית באימן הוא החופש המוחלט שישנו לכל אדם לנהל את חייו על פי ראות עיניו^[33].

מצטרף לאימן יכול לבחור לעצמו כינוי ומקובל ששאר חברי הקהילה יפנו אליו בכינויו זה. אדם רשאי להחליף לעצמו את הכינוי בהתאם לשיקוליו ורצונו. פעמים רבות אדם מחליף את שמו לתכונה שהוא רוצה להביא לחייו כגון: אור, אהבה, אומץ, תעוזה או סמל כלשהו שמייצג תכונה כגון: ים (עומק), לביא (אומץ), נשר (מיקוד), על מנת לחזק תכונה זו.

לקריאה נוספת

זאב בן אריה, חיפוש אחר האמת - מסע באימן, הוצאת פראג, 288 עמודים, 2018.

קישורים חיצוניים

האתר הרשמי של היישוב מעלה צביה - ישוב של חברי אימן
אתר אימן העולמי
אתר פריזמה 21
כתבה של שרי רז, לאימן יש כפר - מעלה צביה, סרטון באתר יוטיוב
ד"ר זאב בן אריה מרצה על ספרו - חיפוש אחר האמת מסע באימן, סרטון באתר יוטיוב

הערות שוליים

^ Despair and Deliverance: Private Salvation in Contemporary Israel. Benjamin Beit-Hallahmi, pp. 17- ; ISBN 0-7914-0999-6 (1992). On Google books
^ ¹ ² כתות על הכוונת, "העולם הזה", גיליון 2403 מ-20 בספטמבר 1983, עמוד 29
^ ¹ ² ³ יגאל מוסקו, ‏צפו: סיפורה המסתורי של כת האימן, באתר ‏מאקו‏, 9 במאי 2013
הכתבה המלאה של יגאל מוסקו על האימן, סרטון באתר יוטיוב
^ ¹ ² ³ זאב בן אריה, דיסוננס קוגנטיבי במעלה צביה, באתר תרבויות עולמי, ‏28 באוקטובר 2020
^ אתר Waunifor Centre
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ יורם הרפז, אם לא תאמין לא תהיה אימן, כל העיר, 10 בפברואר 1989
^ אבנר ברנהיימר, הקשר בין נחיריים רחבים ומנהיגות, באתר הארץ, 23 באפריל 2008
^ אביב הורביץ, כת דה בולשיט, באתר TheMarker‏, 11 במאי 2003
^ יניר אלפיה, דני בר הצטרף לאגודת האימן, והקיבוץ לא ידע כיצד לעכל את התופעה, חדשות, 10 בפברואר 1989
^ אוטו פריד, כדורסל- בן־ארי החלים ושב לשחק, כל העיר, 4 במרץ 1983
גדעון אברהם, ופרישת איש הכת, כל העיר, 19 באוגוסט 1983
^ נעמי רון, ציפי רום, גרנות שב אל אלוהיו, חדשות, 21 באפריל 1986
^ טלי חרותי-סובר, המגזר החרדי עמוס "מרפאים", אבל יש אחד שמאפיל על כולם, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2018
^ תמי גלבץ, קוקטייל דומם עם האימן, כל העיר, 20 במרץ 1987
^ ישראל לנדרס, קח את נפשי, דבר, 31 בדצמבר 1982
^ ¹ ² יזהר באר, מדינת ישראל נגד הכיתות - ועדת תעסה־גלזר לחקר הכיתות בישראל מגבשת את מסקנותיה. השבוע כבר ניסחו טיוטה, כל העיר, 10 בדצמבר 1982
^ הכתות העיקריות הפועלות בארץ, דבר, 31 בדצמבר 1982
^ יזהר באר, חברי ה" אימן" שונאים פרסומת, כל העיר, 18 במרץ 1983
^ מורן שריר, הצילו, הנוער בסכנה: בחזרה אל בהלת הכתות של האייטיז, באתר הארץ, 27 ביוני 2019
^ מאיר הראובני, המיצפה מעלה צביה. תקע ותד במרכז הגליל המערבי, מעריב, 28 בדצמבר 1979
^ ¹ ² נרי ליבנה, היי היי בגליל - מי מייהד את הארץ, כותרת ראשית, 2 ביוני 1987
^ ¹ ² אבי כצמן, מלחמת־תרבות / מעבר לגבולות הסובלנות - הכיתות המיסטיות בישראל: דוח ראשון - פירסום ראשון הסודות של כת האימן, כותרת ראשית, 11 בפברואר 1987
^ יגאל קוצר, יד לאחים: להוריד 4 מצפים המאוכלסים בכיתות מסטיוח, חדשות, 27 ביולי 1987
^ אבי כצמן, ונאמר אימן - הבזק; ספר למיקום מיידי; מאת: ריימונד ארמין; תרגום: א' ישראל ואחרים, כותרת ראשית, 8 באפריל 1987
^ הדס מנור, הברי "אימן" יקיימו עצרת מהאה נגד משרד הפנים שמנע כניסת מייסד התנועה לישראל, מעריב, 3 בפברואר 1989
^ ¹ ² רינת פרימו, כמו כל פילוסוף אחר, חדשות, 29 בינואר 1989
^ ראו: חיים ברעם, אות אזהרה, כל העיר, 3 בפברואר 1989
משה נגבי, יורשו של הנציב העליון, חדשות, 10 בפברואר 1989
^ זאב בן אריה, חיפוש אחר האמת - מסע באימן, הוצאת פראג, 2018
^ משה גורלי, רגע של מחלוקת, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2003
^ משה גורלי, לפקד בסיירת מותר להם, להכשיר נוער לשירות צבאי אסור, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2003
^ בג"ץ 8777/03 "טופז" מכינה קדם צבאית ע"ש ירמי ברדנוב נ' מדינת ישראל, ניתן ב־15 ביולי 2004
^ אתר פריזמה 21, תוכנית הלימודים
^ חוברת הסברה: מעלה צביה, יישוב קהילתי בגליל בדרך האימן
^ R. Armin. Cobwebs and Tears. World Copyright, D. Mckay © 1980-2003

[בנימיןבית-הלחמי-1] Despair and Deliverance: Private Salvation in Contemporary Israel. Benjamin Beit-Hallahmi, pp. 17- ; ISBN 0-7914-0999-6 (1992). On Google books

[העולםהזה-2] ¹ ² כתות על הכוונת, "העולם הזה", גיליון 2403 מ-20 בספטמבר 1983, עמוד 29

[כתבה-3] ¹ ² ³ יגאל מוסקו, ‏צפו: סיפורה המסתורי של כת האימן, באתר ‏מאקו‏, 9 במאי 2013
הכתבה המלאה של יגאל מוסקו על האימן, סרטון באתר יוטיוב

[בןאריה-4] ¹ ² ³ זאב בן אריה, דיסוננס קוגנטיבי במעלה צביה, באתר תרבויות עולמי, ‏28 באוקטובר 2020

[5] אתר Waunifor Centre

[הרפז-6] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ יורם הרפז, אם לא תאמין לא תהיה אימן, כל העיר, 10 בפברואר 1989

[7] אבנר ברנהיימר, הקשר בין נחיריים רחבים ומנהיגות, באתר הארץ, 23 באפריל 2008

[8] אביב הורביץ, כת דה בולשיט, באתר TheMarker‏, 11 במאי 2003

[9] יניר אלפיה, דני בר הצטרף לאגודת האימן, והקיבוץ לא ידע כיצד לעכל את התופעה, חדשות, 10 בפברואר 1989

[10] אוטו פריד, כדורסל- בן־ארי החלים ושב לשחק, כל העיר, 4 במרץ 1983
גדעון אברהם, ופרישת איש הכת, כל העיר, 19 באוגוסט 1983

[11] נעמי רון, ציפי רום, גרנות שב אל אלוהיו, חדשות, 21 באפריל 1986

[12] טלי חרותי-סובר, המגזר החרדי עמוס "מרפאים", אבל יש אחד שמאפיל על כולם, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2018

[13] תמי גלבץ, קוקטייל דומם עם האימן, כל העיר, 20 במרץ 1987

[14] ישראל לנדרס, קח את נפשי, דבר, 31 בדצמבר 1982

[באר-15] ¹ ² יזהר באר, מדינת ישראל נגד הכיתות - ועדת תעסה־גלזר לחקר הכיתות בישראל מגבשת את מסקנותיה. השבוע כבר ניסחו טיוטה, כל העיר, 10 בדצמבר 1982

[16] הכתות העיקריות הפועלות בארץ, דבר, 31 בדצמבר 1982

[17] יזהר באר, חברי ה" אימן" שונאים פרסומת, כל העיר, 18 במרץ 1983

[18] מורן שריר, הצילו, הנוער בסכנה: בחזרה אל בהלת הכתות של האייטיז, באתר הארץ, 27 ביוני 2019

[הראובני-19] מאיר הראובני, המיצפה מעלה צביה. תקע ותד במרכז הגליל המערבי, מעריב, 28 בדצמבר 1979

[נרי-20] ¹ ² נרי ליבנה, היי היי בגליל - מי מייהד את הארץ, כותרת ראשית, 2 ביוני 1987

[כצמן-21] ¹ ² אבי כצמן, מלחמת־תרבות / מעבר לגבולות הסובלנות - הכיתות המיסטיות בישראל: דוח ראשון - פירסום ראשון הסודות של כת האימן, כותרת ראשית, 11 בפברואר 1987

[22] יגאל קוצר, יד לאחים: להוריד 4 מצפים המאוכלסים בכיתות מסטיוח, חדשות, 27 ביולי 1987

[23] אבי כצמן, ונאמר אימן - הבזק; ספר למיקום מיידי; מאת: ריימונד ארמין; תרגום: א' ישראל ואחרים, כותרת ראשית, 8 באפריל 1987

[24] הדס מנור, הברי "אימן" יקיימו עצרת מהאה נגד משרד הפנים שמנע כניסת מייסד התנועה לישראל, מעריב, 3 בפברואר 1989

[פרימו-25] ¹ ² רינת פרימו, כמו כל פילוסוף אחר, חדשות, 29 בינואר 1989

[26] ראו: חיים ברעם, אות אזהרה, כל העיר, 3 בפברואר 1989
משה נגבי, יורשו של הנציב העליון, חדשות, 10 בפברואר 1989

[27] זאב בן אריה, חיפוש אחר האמת - מסע באימן, הוצאת פראג, 2018

[28] משה גורלי, רגע של מחלוקת, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2003

[29] משה גורלי, לפקד בסיירת מותר להם, להכשיר נוער לשירות צבאי אסור, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2003

[בגץ-30] בג"ץ 8777/03 "טופז" מכינה קדם צבאית ע"ש ירמי ברדנוב נ' מדינת ישראל, ניתן ב־15 ביולי 2004

[31] אתר פריזמה 21, תוכנית הלימודים

[32] חוברת הסברה: מעלה צביה, יישוב קהילתי בגליל בדרך האימן

[33] R. Armin. Cobwebs and Tears. World Copyright, D. Mckay © 1980-2003

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]