אילי קראצ'וני
 | |
| לידה |
28 במאי 1900 שיופוק, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
15 במאי 1944 (בגיל 43) |
| שם לידה |
Kardos Ilona |
  | |
אילי קַרַאצ'וני (במקור אילונה קרדוש, בהונגרית: Karácsonyi Illy; שיופוק, 28 במאי 1894 – 15 במאי 1944)[1][2] הייתה שחקנית יהודייה-הונגרייה, זמרת אופרטה וזמרת אופרה עם הצלחה גדולה והופעות בינלאומיות ברחבי אירופה ובאמריקה הדרומית שנספתה בשואה.
קורות חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אילונה קרדוש נולדה במשפחה יהודית כבתם של קארוי קרדוש ושל אסתר שוורץ. היא סיימה את לימודיה בבודפשט, ובשנת 1914 התקבלה לבית הספר למשחק של סידי ראקושי, שם בלטה מיד בקול השירה הנעים שלו ועד מהרה שייכה אותה סידי ראקושי לתפקידים יוקרתיים. כך המבחן הראשון שלה היה רוזלינדה בעטלף, על במת תיאטרון קיראי. באותה תקופה, אאורל קרן, המלחין ומבקר המוזיקה דיווח על יכולותיה הגדולות של האמנית בביקורת מרשימה ב"ידיעות בודפשט". לאחר מכן עברה אימוני פיתוח קול אצל מרגיט ויין, כמו גם אצל הזמר הקאמרי פרנץ שטיינר בווינה ואצל פ. סן מרקו במילאנו.
ב-18 בנובמבר 1915, בטרזווארוש, בודפשט, היא נישאה למהנדס המכונות דיולה שפיגל, שהיה מבוגר ממנה בתשע שנים,[3][4] ממנו התגרשה ב-1918.[5]
היא עלתה לראשונה על הבמה ביוני 1918. התחילה את הקריירה שלה בסגד, בלהקת אנדרה אלמאשי, שם העיתונים המקומיים תמיד דיווחו על הופעותיה בשבחים כנים. עד מהרה שרה שם גם תפקידי אופרה (כרמן, טוסקה, סנטוצה באבירות כפרית, נֶדָה בליצנים וכו'). ב-1919 היא הפכה לאמנית בתיאטרון קיראי, לאחר שהופיעה קודם לכן בהצלחה ברוזן של לוקסמבורג (בתפקיד אנגלה) בתיאטרון בלהה לואיזה למטרות קבלת חוזה. אחר כך חתם איתה לאסלו באוטי על חוזה לשנתיים, ואז שוב לשנתיים. היא התארחה בתיאטרון העירוני (בניהולו של המלחין אמיל אבראני), שם שרה את כרמן וטוסקה על אף היותה זמרת אופרטה.
ב-1925 הוזמנה לקלוז', שם עבדה עד 1933. בינתיים, ערכה הופעות אורח בווינה, קרלסבאד, אוסטנדה, האג ובוקרשט.
באוגוסט 1926 הייתה בחופשה בפורטורוש, כאשר לילה אחד, קצת אחרי חצות, הבחינה במישהו שמנסה לפתוח את מנעול חדר המלון שלה. השחקנית ניסתה לדחוף לאחור את הפגיון שחדר מבעד למרווח הדלת בעזרת צעיף משי מקופל ותוך כדי קריאה לעזרה, התוקף נמלט. כפי שהתברר, הוא היה צעיר איטלקי עשיר מטריאסטה, שכבר הוצג לאילי קראצ'וני, שלא החזירה לו תשומת לב או חיבה, לכן החליט האיטלקי לסיים עם שניהם. לבסוף, התנצל בפני האמנית עם זר ורדים לבנים.[6]
ב-1935 חתמה על חוזה עם להקת רוויו אוסטרית, עמה הופיעה בווינה, ומשם המשיכה לערי אירופה. היא הופיעה מחוץ להונגריה תחת השם אילי נואל. (קראצ'ון בהונגרית זה חג מולד כמו נואל בצרפתית)[7] ב-1936 הייתה חברה ב"תיאטרון העירוני של וינה" (Wiener Stadttheater).[8]
בינואר 1939, עברה מקלוז' לריו דה ז'ניירו, חתמה על חוזה עם קרן תיאטראות דרום אמריקאית, שהיו לה שלושים ושבעה תיאטראות ותחנת רדיו משלה. בחוזה צוין שאילי קראצ'וני אמורה לקחת על עצמה רק תפקידי פרימדונה באופרטות שהיא מסכימה להציגן. עם זאת, היא הייתה חייבת להיות זמינה לרשות קרן התיאטראות בכל מקום ובכל זמן. לבקשת הקרן הייתה אמורה להופיע בכל אחד משלושים ושבעה התיאטראות של החברה וכן מול המיקרופון של תחנת הרדיו של החברה. במקביל חתמה על חוזה עם מגזין שווייצרי, לפיו סיפקה לכתב העת השווייצרי תמונות ודיווחים מדרום אמריקה.[9] ב-15 במאי 1940 הופיעה בערב הספרותי של מיעוטים שהתקיים באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט.[10][11]
במהלך מלחמת העולם השנייה, אב הבית הפולקסבונדיסט השוואבי[12] (הגרמנים של הונגריה) בבניין ליד הדנובה מסר אותה לידי הגסטפו יחד עם שבעה אנשים נוספים.[13]
בנוסף להונגרית היא דיברה גרמנית, צרפתית, אנגלית ואיטלקית.[14]
תפקידיה החשובים יותר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רוזלינדה (יוהאן שטראוס הבן: העטלף)
- סאנטוצה (פייטרו מסקאני: אבירות כפרית)
- נֵדָה (רוג'רו לאונקוואלו: ליצנים)
- כרמן (ז'ורז' ביזה: כרמן)
- טוסקה (ג'אקומו פוצ'יני: טוסקה)
- לוסי (ויקטור יעקובי: יריד עלמות)
- סוניה (פרנץ להאר: הצארביץ')
- סילביה (אימרה קלמן: נסיכת הצ'רדש)
- נאן-קיפו (ארתור סאליבן – ויליאם שוונק גילברט: Mikado)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Magyar színházművészeti lexikon. Főszerk. Székely György. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6635-4 (לקסיקון אמנות התיאטרון ההונגרי. עורך ראשי. ג'רג' סקיי. בודפשט: אקדמית)
- (Karácsonyi Illy címszó) és (Kardos Ilona címszó) Magyar Színművészeti Lexikon. Szerk. Erődi Jenő és Kürthy Emil összegyűjtött anyagának felhasználásával... Schöpflin Aladár. [Bp.], Országos Színészegyesület és Nyugdíjintézete, [1929]. (לקסיקון התיאטרון ההונגרי. עורך אגודת השחקנים הלאומית ומכון הפנסיה)
- Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (1) (Karácsonyi Illy) (נתוניה במאגרי המוזיאון הספרותי פטפי - אילי קראצ'וני)
- Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (2) (Kardos Ilona) (נתוניה במאגרי המוזיאון הספרותי פטפי - אילונה קרדוש)
- Magyar asszonyok lexikona. Összeállított, előszóval és történelmi résszel ellátta Bozzay Margit. Budapest, 1931. elektronikus elérhetőség: Magyar Elektronikus Könyvtár (לקסיקון של נשים הונגריות. ערוך עם הקדמה וקטע היסטורי מאת מרגיט בוזאי. בודפשט, 1931. זמינות אלקטרונית: Magyar Elektronikus Könyvtár)
- Kötő József: Közhasznú esmeretek tára. Színjátszó személyek Erdélyben (1919-1940). Kolozsvár, Polis, 2009. (יוז'ף קטה: ספריית ידע לשימוש הציבור. שחקנים בטרנסילבניה (1940-1919). קלוז', פוליס, 2009)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Halálesete bejegyezve a Bp. V. ker. állami halotti akv. 112/1950. folyószáma alatt.
- ^ A budapesti központi járásbíróság Pk. I. 581.761/1949.6. sz.
- ^ A házasságkötés bejegyezve a Bp. VI. ker. állami házassági akv. 1204/1915. folyószáma alatt.
- ^ Pesti Hírlap, 1915. november 21.
- ^ Bpesti tvszék 2.P.37392/1918-3. sz. ill. 37649/1919-2. sz. ítélete.
- ^ Karácsonyi Ili volt pesti primadonnát tőrrel akarta leszúrni Portoroseban egy előkelő olasz fiatalember. Esti Kurir, 1926. augusztus 28., 11. old.
- ^ Esti Kurir, 1935. október 4., 8. old.
- ^ Pesti Napló, 1936. december 3.
- ^ Esti Kurir, 1939. január 5.
- ^ Magyar Országos Tudósító, 1940. május 4.
- ^ Magyar Országos Tudósító, 1940. május 15.
- ^ Paár Ferenc
- ^ Szabad Szó, 1947. szeptember 2.
- ^ Színházi Élet - 1923/43. szám, 44. old.