לדלג לתוכן

איגור זייגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איגור זייגר
לידה 16 באפריל 1977 (בן 47)
טשקנט, אוזבקיסטן
לאום ישראלי
תחום יצירה צילום

איגור זייגר (נולד ב-16 באפריל 1977) הוא צלם ישראלי.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

איגור זייגר נולדבטשקנט, אוזבקיסטן למארק זייגר, מהנדס ולריסה יעבץ, מורה בבית ספר. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת טשקנט לטכנולוגיות מידע עם תואר שני בתקשורת. זייגר עלה לישראל בשנת 2000, התגורר תחילה בקיבוץ רמת השופט, לאחר מכן ברחובות. בשנת 2011 עבר לתל אביב-יפו.[1] איגור זייגר מבלה את זמנו לסירוגין ועובד באיטליה וביפו.

קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זייגר התחיל בצילום דוקומנטרי כאוטודידקט. למד בבית הספר לצילום סטודיו גברא בכיתתה של שגית זלוף נמיר, וסיים את לימודיו ב-2012. בין מדריכיו דוד עדיקא, גסטון צבי איצקוביץ וניסן פרז. באפריל 2015 הוצגה תמונתו של זייגר על שער מגזין "עדשה ישראלית", קודמו של "מגזין עדשה" הבינלאומי.[2] בשנת 2016, התצלום של איגור נבחר כתמונת פוסטר לסרט התיעודי של פאקו אנסלמי "Karam: A Matter Of Karma", שהוקרן ב-TLVFest.[3] זייגר הוא עמית באגודה המלכותית לאמנויות. הוא גם חבר באיגוד הישראלי לאמנים חזותיים ובאגודה המלכותית לצילום. זייגר הקים את הקואופרטיב האמנותי Beam Collective יחד עם שתי אמניות עמיתות מריה רוזנבלט ואריקה טל-שיר בשנת 2018.[4]

עבודות של זייגר פורסמו במספר מגזינים ועיתונים ברחבי העולם, ביניהם הארץ, כלכליסט, Sky Arte Italia, Devour Madrid, Israeli Lens, Lens Magazine, Noviny Kraje ו-The North American Post, Lidové noviny, Queer.de.

מריה רוזנבלט (משמאל), אלק סות' (במרכז) וזיגר במהלך פתיחת פסטיבל הצילום הבינלאומי 2019 בישראל

תערוכות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2015 "אותו כמוך". הגלריה העירונית מזא"ה 9. תל אביב.[5]
  • 2017 "צילום מבהיר מקום". אוצרים דוד עדיקא וגסטון צבי איצקוביץ. פסטיבל הצילום הבינלאומי 2017, תל אביב.[6]
  • 2021 "חודש הצילום דנבר", הביאנלה. המרכז לאמנויות הצילום של קולורדו, דנוור, קולורדו, ארצות הברית
  • 2021 "רנסאנס מודרני". צילום:ישראל 2021. אוצר איבר ואן אמדן. תל אביב.[7]
  • 2023 "הארלם מלאכים". גלריית אור לא רציונלית. קטניה, איטליה

תערוכות קבוצתיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

2014

[עריכת קוד מקור | עריכה]

2015

[עריכת קוד מקור | עריכה]

2016

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "נדרש דמי משלוח". מרכז ורמונט לצילום. ברטלבורו. VT. ארצות הברית[12]
  • "אמנות סודית". "בית מני" - מוזיאון בנק לאומי. תל אביב.[13]
  • "ספרים, רבותי... ספרים". אצרה חניתה אליצור. גלריה "הבית הירוק", אוניברסיטת תל אביב, תל אביב.
  • "מרווחים". גלריה לאמנות מינשר. תל אביב[14]
  • "מעבד מזון - מזון ככלי להעברת מסר". אצרה דלית מרחב, גלריה "שרונה אמנות". תל אביב.[15]
  • "גוונים של אפור: פרספקטיבה של זקנה". אצרה חניתה אליצור. הגלריה החדשה. מכון לאמנות בת ים. בת ים. ישראל
  • "דמיון 2016". תערוכת אמנות ישראלית עכשווית, מרכז אמנות בנק הפועלים, תל אביב.
  • "עקבות של אמיתי". אוצר דורון פורמן. גלריה "מרכזית". תל אביב[16]

2017

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "אמנות מרושעת". אוצר דורון פורמן. גלריה מרכזית. תל אביב[17]
  • פרויקט "גלויה סודית". יריד האמנות Fresh Paint 7. תל אביב
  • "ספרים, רבותי... ספרים". אצרה חניתה אליצור. ספריה וגלריה של הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב.

2018

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "הופעה קווירית: מגילברט וג'ורג' ועד היום". כחלק מקבץ תערוכות "אמנות מסוכנת" שאצרה סבטלנה ריינגולד. מוזיאון חיפה לאמנות[18]
  • "יריד עולמי", מוזיאון קנטון לאמנות, קנטון, אוהיו, ארצות הברית
  • פרויקט "גלויה סודית". יריד האמנות Fresh Paint 8. תל אביב[19]
  • "מתשע עד חמש". אצרה חניתה אליצור. גלריית בית האמן. ראשון לציון, ישראל
  • "לא, עדיין לא רואים שום הבדל". אצרה אולגה ירושלמי-סורוקין. גלריה אברהמס. תל אביב.[20][21]

2019

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "ברברים: ארכיון צנזורה". המרכז לחקר האמנות ממוטה בבית הנסן. ירושלים[22][23]
  • "מתשע עד חמש". אצרה חניתה אליצור. ספריה וגלריה של הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב.[24]
  • "מראית עין". אוצר דורון פורמן. גלריה מרכזית. תל אביב[25]
  • "התחזות". אוצר דורון פורמן. גלריה מרכזית. תל אביב
  • "קיץ סקסי בקטן תל אביב". אוצר יוחנן צ'רסון. גלריה בן עמי. תל אביב[26]
  • "בין ארוס לעירום". אוצרות אולגה ירושלמי-סורוקין וקסניה נזרוב. גלריה אברהמס. תל אביב.
  • "סטיית תקן". אוצרת שגית צלוף נמיר. פסטיבל הצילום הבינלאומי 2019, תל אביב.[27]

2020

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "אמנות בהסגר". אוצר על ידי דיוגו מרקס. פרויקט "Wr3ad1ng d1g1t5". ליסבון. פורטוגל[28]
  • "אמנות בבידוד". מוזיאון צפון דקוטה לאמנות. גרנד פורקס, צפון דקוטה. ארצות הברית
  • "אֶקדָח תוּפִּי". אוצר על ידי לואיזה מרקולינו. גלריה לאמנות יפה. האוניברסיטה הפדרלית של מינאס ג'ראיס. בלו הוריזונטה. בְּרָזִיל
  • "PO-MO II". אוצר על ידי Hikmet Şahin. גלריה לאמנות. הפקולטה לאמנויות יפות. אוניברסיטת סלצ'וק. קוניה. טורקיה.
  • "לְשַׁחְזֵר". אוצר על ידי לארס דייקה וריצ'רד שמרר. גלריית "אטלייה לאמנות גאווה". ברלין. גֶרמָנִיָה.[29]
  • "אמנות דרך העדשה". מרכז ייזר לאמנות. Paducah, קנטקי, ארצות הברית
  • eSSeRCi SeNZa eSSeRCi 2020 (מהדורה XIII). מרכז "דאדא בום" לאמנות וצילום עכשוויים. ויארג'יו, לוקה, איטליה

2021

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "עשרים מגפות ושדים אחרים", מוזיאון אגואדילה אי דל קאריבה לאמנות, פוארטו ריקו
  • "בכל אופן", אוצרות אולגה ירושלמי וקסניה נזרוב. גלריה מרכזית לאמנות עכשווית. תל אביב, ישראל
  • "דרך חיפה: 70 שנה למוזיאון חיפה לאמנות". מוזיאון חיפה לאמנות, ישראל.[30]
  • "אבן, נייר, מספריים ושאר משחקים לא ילדותיים". אוצרות אולגה ירושלמי-סורוקין וקסניה נזרוב. גלריה אברהמס. תל אביב[31]
  • "התייחסות". יוזמת לה תרבות. מרכז עמיעד. יפו. אוצר איתי בלאיש.[32][33]
  • "טבע: מורט?". גלריית Beam Collective. יפו. אצרה אריקה טל-שיר.[34]

2022

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "קלוסטר", אוצר ד"ר כריסטיאן סייפל, מוזיאון קלוסטרגלרי, זהדניק, גרמניה
  • "דרך העיניים שלי", אוצר יאנה גורליק. גלריה אברהמס. תל אביב
  • "הכל הולך...", "גלריית המבול", Black Mountain, צפון קרוליינה, ארצות הברית.
  • "Nudus", הגלריה, טורונטו, קנדה.
  • "דיוקן עצמי", Uppsala Konstnärsklubb, אופסלה, שוודיה.
  • "שתי אמיתות ושקר אחד", אוצרות קסניה נזרוב ואולגה ירושלמי. גלריה אברהמס. תל אביב
  • "גאוות הגוף", אוצר ארז ביאלר. גלריית פאן ארט.[35]
  • "קריאה לפעולה", אוצרות אייל לנדסמן ויערה רז חקלאי. צילום:ישראל 2022, תל אביב.[36]
  • "דמיון 2022". תערוכת אמנות ישראלית עכשווית, מרכז אמנות בנק הפועלים, תל אביב.[37]

2023

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "קריאה לפעולה", אוצרות אייל לנדסמן ויערה רז חקלאי. צילום:ישראל 2022, אילת, ישראל.[38]
  • "עולם קופרניקוס", אוצר על ידי זלטקו קרסטבסקי, מרכז VIZANT לאמנויות חזותיות, פרילפ, צפון מקדוניה
  • "זמני באמנות", אוצר על ידי Thanassis Raptis, מרכז הצילום של סלוניקי, סלוניקי, יוון
  • "ארכיון החלומות", אצרה על ידי ונסה טוזלוקוף, גלריית אמטרון, חאניה, יוון
  • "מה השתנה בעולם ומה השתנה בך", אוצר על ידי סרג'יו גריני עבור "ארתקה 32", Associazione Culturale di Arti Visive, Lido di Ostia, איטליה
  • "I Convocatoria", MIDECIANT, מרכז חדשנות באמנות וטכנולוגיות חדשות, המוזיאון הבינלאומי לאלקטרוגרפיה, אוניברסיטת קסטיליה-לה מנצ'ה, קואנקה, ספרד
  • "מלכה או מלך", אוצר על ידי רוברטו סקאלה, "Garage Gallery Scala", מילאנו, איטליה
  • "תכונות חדשות בצילום קווירי", אוצר על ידי אהרון ד. הולוואי, "גלריה לאמנות גאווה", ברלין, גרמניה[39]
  • "מומינטרול +שביט: החיים בגיל השביטים", אוצרות קסניה נזרוב ואולגה ירושלמי, "גלריית אברהם", תל אביב
  • "מכתבים מהשנה ה-100", "הגלריה לחינוך לאמנויות יפות", אוניברסיטת גאזי, אנקרה, טורקיה
  • "Parallax Art Fair", לונדון, בריטניה

2024

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "ציפורנים לחופש". 50 שנה לסיום הדיקטטורה בפורטוגל. גלריה ״מיגל בנזו״. קורדובה, ספרד
  • "דמיון 2024". תערוכת אמנות ישראלית עכשווית, מרכז אמנות בנק הפועלים, תל אביב.

אוצרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2015. "כמוך". גלריה עירונית "מזה 9". תל אביב.[40]
  • 2016. "פנים. דיוקן ישראלי בראייה קלאסית ומודרנית". גלריה בית אחוזה, תל אביב.
  • 2017. "לא מקום: ריקוד ותנועה". הגלריה המרכזית לאמנות עכשווית, תל אביב[41]
  • 2020. "ארוס ות'אנטוס". גלריית "Beam Collective". יפו.[42]
  • 2020. "אוצר על ידי רשתות חברתיות". גלריית "Beam Collective". יפו.[42]
  • 2021. "כמוך. קח שניים". גלריית "Beam Collective". יפו.[42]
  • 2022. " אנסל אדמס, תצלומים של כליאה יפנית-אמריקאית במנזנר ". גלריה "אור לא רציונלי", קטניה.
  • 2024. "מבט גמיש: האודיסאה של דורותיאה לאנג ". גלריה "אור לא רציונלי", קטניה.

אוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירות של איגור זייגר נמצאות באוספים קבועים של מוזיאון חיפה לאמנות, מוזיאון לאמנויות אוזבקיסטן, מוזיאון נוקוס לאמנות, מוזיאון לאמנות עכשווית של אוזבקיסטן באורגנץ', הספרייה העירונית של ירושלים, המרכז לאמנות ייסר, מוזיאון קלוסטרגאלרי, זהדניק ; מוזיאון האמנות הקריבי, פוארטו ריקו ואוסף האמנות של ממשלת בריטניה[43][44]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • The Edge. Beam Collective. 2015. ISBN 978-1320787741.
  • "UN//TITLED", An Anthology of Queer Contemporary Art (2016-2020). פורסם על ידי "Balaclava.q"
  • My Gay Eye: Sex Utopia. Rinaldo Hopf verlag. 2022. ISBN 978-3887699796.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איגור זייגר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Tischenko, Alexander (2015-05-04). "Наши в Израиле". lady.tut.by. נבדק ב-2018-10-23.
  2. ^ Navarro, Dafna (2015-04-05). "Israeli lens #7 - Portrait Photography". נבדק ב-2018-12-09.
  3. ^ "Karam: A Matter Of Karma". tlvfest.com. נבדק ב-2019-01-13.
  4. ^ "Beam Collective story". נבדק ב-2020-08-22.
  5. ^ Steiner, Kristof (2015-08-25). "Same as you". kvir.ru. נבדק ב-2018-08-07.
  6. ^ "Photography Clarifies A Place". photographyfestival.co.il. 2017-10-09. נבדק ב-2018-08-09.
  7. ^ "Igor Zeiger | Modern Renaissance". photoisrael.org. Photo Israel. נבדק ב-17 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ ""Picture Peace" – Artists for a Just Peace between Israel and Palestine". נבדק ב-2018-10-17.
  9. ^ "Picture Peace". haifahaifa.co.il. 2014-06-05. נבדק ב-2018-11-05.
  10. ^ Steiner, Kristof (2015-08-25). "Karam: "Another" exhibition in Gan Meir". kvir.ru. נבדק ב-2018-08-07.
  11. ^ "Beauty Where You Find It". lightbox-photographic.com. נבדק ב-2018-12-09.
  12. ^ "Past Exhibitions". 12 באוגוסט 2013. נבדק ב-2018-10-17. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Secret Art of Israeli Artists". 2009-12-08. נבדק ב-2018-10-17.
  14. ^ Matar, Haggai (21 באוגוסט 2013). "Anti-occupation activists aim to fund legal defence in art sale". 972mag.com. נבדק ב-2018-10-28. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Steinberg, Jessica. "With Passover in the air, freedom to enjoy a show, or two". The Times of Israel. נבדק ב-2018-10-28.
  16. ^ Cohen, Irit (2016-07-29). "לראות כדי להאמין: התחנה המרכזית בתל אביב רלוונטית מתמיד". AT Magazine. נבדק ב-2018-09-25.
  17. ^ "Abject Art exhibitions at Central Gallery in Tel Aviv". erev-rav.com. 2016-11-25. נבדק ב-2018-08-07.
  18. ^ אתר למנויים בלבד איתן בוגנים, הזכות להציג, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2017
  19. ^ "The Secret Postcard at FreshPaint". נבדק ב-2018-11-15.
  20. ^ "Nope, still can't see any difference". הארץ. נבדק ב-2018-09-13.
  21. ^ "Nope, Still Can't See Any Difference!". duckanddodo.com. 2018-08-28. נבדק ב-2018-09-24.
  22. ^ "Barbarians". mamuta.org. נבדק ב-2018-12-31.
  23. ^ Riba, Naama (2019-01-01). "After Jerusalem Exhibition on Censorship Gets Censored, Artists Withdraw Artworks". Haaretz. נבדק ב-2019-01-08.
  24. ^ "From nine to five". soclib.tau.ac.il. נבדק ב-2018-12-31.
  25. ^ ""פסאדה", תערוכה קבוצתית". Erev Rav. 2019-02-20. נבדק ב-2019-02-20.
  26. ^ "Current Exhibition". נבדק ב-2019-07-28.(הקישור אינו פעיל, January 2023)
  27. ^ "Standart Deviation". photoisrael.org. נבדק ב-2019-11-09.
  28. ^ "Art in Quarantine". wreading-digits.com. 2020-03-30. נבדק ב-2020-03-31.
  29. ^ "Queer art happening". maenner.media. 2020-07-13. נבדק ב-2020-07-13.
  30. ^ "The Haifa Way: 70th Anniversary of Haifa Museum of Art". Haifa Museum of Art. נבדק ב-2021-06-08.
  31. ^ שלומית שרביט ברזילי, איך נסיך חלומות הופך למפלצת סיוטים?, באתר ynet, 11 באוגוסט 2021
  32. ^ «Выставки в интернете - это неотъемлемая часть новой реальности» - как израильские фотохудожники создали платформу, чтобы творчество разных авторов было показанным в Израиле и за его пределами, ARTandYou.ru, ‏2022-01-14 (ב־)
  33. ^ "Reference – Illustration Week 2021". La Culture TLV. נבדק ב-15 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ "Nature: Morte?", Beam Collective (באנגלית אמריקאית)
  35. ^ "Body Pride". panartgallery.com.
  36. ^ "Call for Action". photoisrael.org.
  37. ^ "Exhibited works". Art in Bank Hapolalim. Bank Hapoalim.
  38. ^ CALL FOR ACTION, PHOTO IS:RAEL (באנגלית אמריקאית)
  39. ^ "New Futures in Queer Photography". prideart.eu.
  40. ^ "Affordable Art Exhibition :Same as You". gaywelcome.com. 2015-06-09. נבדק ב-2018-10-24.
  41. ^ ""Nonplace: dance and movement" exhibition at Central Gallery". erev-rav.com. 2017-10-03. נבדק ב-2018-07-09.
  42. ^ 1 2 3 שיפיצינה, הלנה. ""תערוכות באינטרנט הן חלק בלתי נפרד מהמציאות החדשה" - כך יצרו אמני צילום ישראלים פלטפורמה לעבודותיהם של יוצרים שונים שיוצגו בארץ ומחוצה לה". artandyou.ru.
  43. ^ "Queer Performance: From Gilbert & George to the Present Day". Haifa Museum of Art. נבדק ב-2018-08-06.
  44. ^ Steiner, Kristof. "Karam: Самые крупные революции начались с геев и трансвеститов". Kvir.ru. נבדק ב-2020-01-05.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "איגור זייגר".
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=איגור_זייגר&oldid=39883680"