לדלג לתוכן

אולפני גל קול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
גל קול בע"מ
נתונים כלליים
סוג אולפני הקלטה
מייסדים שמואל ואסתר אבוהב
תקופת הפעילות 1980–הווה (כ־44 שנים)
חברות בנות גל קול דיגיטציה, וויס אובר
מיקום המטה בני ברק עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°05′35″N 34°49′25″E / 32.093137737243°N 34.823697999967°E / 32.093137737243; 34.823697999967 
משרד ראשי בר כוכבא 8, בני ברק
ענפי תעשייה תעשיית המוזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.gal-kol.co.il
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חברת גל קול בע"מ הוקמה בשנת 1980 על ידי שמואל ואסתר אבוהב, והתחילה את דרכה כאולפן הקלטות מקצועי, אשר היה ממוקם בשדרות ירושלים שבעיר רמת גן.

בשנת 1987 עברה גל קול למשכנה הנוכחי במרכז העסקים של בני ברק, שם הקימה שני אולפני הקלטה אשר נחשבים לאבן דרך בהיסטוריית המוזיקה הישראלית.

האולפנים זכו להצלחה רבה בהפקת עשרות תקליטי זהב, והיוו בית מוזיקלי למיטב האמנים והטכנאים בישראל.

שנות השמונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1980, לאחר שנות עבודה רבות בגלי צה"ל וברפאל, ייסד שמואל אבוהב את חברת גל קול בע"מ, והקים אולפן הקלטות בשדרות ירושלים שבעיר רמת גן. האולפן היה החמישי בישראל לאחר אולפני אשל, קוליפון, קולינור וטריטון.

בתחילת דרכו קיים שותפות עסקית עם דוד קריבושי, ומאוחר יותר עם יובל ריבלין, בן זוגה של המשוררת יונה וולך. מכונת ההקלטה הראשונה הייתה בעלת 8 ערוצי הקלטה בלבד, והקונסולה הראשונה הייתה מתוצרת TEAC.

בשנת 1981 נסע שמואל אבוהב לאנגליה, במטרה למצוא קונסולה שתתאים לאולפני גל קול. הוא נפגש עם מספר בעלי אולפנים וחברות אודיו, ביניהם גם מנהל אולפני Trident בלונדון, מלקולם טופט, אשר עבד עם אמנים בסדר גודל עולמי כגון דייוויד בואי ולהקת הביטלס.

בעקבות הפגישה, החליט אבוהב לרכוש קונסולה של חברת Trident מסדרת 80B, ולהביא אותה לישראל. בנוסף לקונסולה, נרכשה גם מכונת הקלטה של 16 ערוצים, אך הוחלפה לאחר שנה בלבד לטובת מכונת הקלטה של 24 ערוצים מבית Trident.

לאחר שנה נוספת המכונה נרכשה על ידי אולפני סיגמא, ובמקומה נקנתה מכונת הקלטה יפנית Otari MX80.

לאחר מספר שנות עבודה ותכנון יסודי, החל שמואל אבוהב לבנות את אולפני גל קול החדשים ברחוב בר כוכבא בעיר בני ברק.

בשנת 1987 הסתיימו עבודות הבניה, ואולפן ההקלטות החדש נפתח לקהל הרחב. אולפן זה, הידוע בכינויו "האולפן הירוק", התפרש רק על כמחצית משטח המתחם של חברת גל קול. באותן שנים האולפן היה ידוע כאולפן הבית של כל ז'אנר הזמר החסידי.

שנות התשעים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים אלו נחשבות ל"תור הזהב" של תעשיית ההקלטות בישראל. מכירות אלבומי המוזיקה הלכו וגדלו, והביקוש לאולפני הקלטות הגיע לשיאו. בעקבות זאת, הוחלט לפתוח אולפן הקלטות נוסף.

בנייתו של האולפן, אשר זכה לשם "האולפן האפור", הסתיימה בשנת 1992. לצורך אולפן זה נרכשה קונסולה מסוג DDA AMR24 ומכונת הקלטה 24 ערוצים נוספת.

לאחר פתיחת שני האולפנים, אולפני גל קול נחשבו לאולפני ההקלטות הגדולים בארץ, ואף היו לאולפנים היחידים בישראל שהחזיקו שתי מערכות Dolby SR למכונות הקלטה 24 ערוצים. המתחרים הבולטים בתחום היו אולפני זזה, אולפני המון, ואולפני די בי.

תחילת שנות האלפיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם המהפכה הדיגיטלית, חל שינוי מהותי במבנה האולפנים ובצורת העבודה. נרכשו מערכות הקלטה דיגיטליות Pro Tools של חברת Digidesign.

בתחילה, סונכרנו המערכות הללו עם מכונות ההקלטה האנלוגיות, אך לאחר מספר שנים, המכונות האלוגיות נדחקו הצידה, והמערכת הדיגיטלית הפכה לאופן ההקלטה הבלעדי.

כמו כן, המהפכה הדיגיטלית הביאה לשינויים מהותיים בתחום האולפנים בישראל ובעולם כגון: מעבר מצריכת מוזיקה בפורמטים גשמיים לקובצי מחשב, והאפשרויות הבלתי מוגבלות והזולות של מערכות הקלטה דיגיטליות, שהביאו לפתיחת אלפי אולפנים ביתיים ואולפנים קטנים בישראל.

עקב המעבר לעולם הדיגיטלי רווחיות מהקלטות אולפן ירדה דרסטית, ורוב האולפנים הגדולים והמסורתיים נסגרו. בעזרת הידע והציוד האנלוגי שרכשו עם השנים, החליטו אולפני גל קול לפתח את מחלקת הדיגיטציה.

כיום שני האולפנים עדיין קיימים ופעילים, אך רוב הפעילות נמצאת בתחום הדיגיטציה.

חדר הבקרה של האולפן הירוק
חדר הבקרה של האולפן הירוק

האולפן הירוק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האולפן הראשון מבין השניים, הוקם בשנת 1987 וזכה לכינויו מפאת השטיחים הירוקים הנמצאים בו.

חדר בקרה המצויד בקונסולה Trident 80B, מכונת הקלטה אנלוגית Otari MX80, מערכת Dolby SR, ושלל ציוד נוסף.

חדר הנגנים מציג קירות עץ אקוסטיים המיועד להקלטת כלים אקוסטיים כגון תופים, כלי נשיפה, ואף שירה.

באולפן נמצאים גם פסנתר כנף מבית Yamaha, ומערכת תופים של חברת Pearl אשר הוקלטו על גבי אלפי שירים עד היום.

האולפן האפור

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חדר הבקרה של האולפן האפור
חדר הבקרה של האולפן האפור

הוקם בשנת 1992 וקיבל את שמו כיאה לשטיחים האפורים שבו.

חדר הבקרה בנוי בצורה זהה לחדר הבקרה של האולפן הירוק, אך מציג ציוד שונה כגון קונסולה DDA AMR-24, מכונות הקלטה אנלוגיות Studer A80/A810, מערכת Dolby SR, ומערכת שמע מבית Dynaudio.

חדר הנגנים בנוי מקירות עץ גם הוא, אך מאופיין בשטח גדול יותר וצורה מאורכת, תכונה המתאימה במיוחד להקלטות גדולות בעלות מספר רב של נגנים, כגון הקלטת תזמורת כלי מיתר.

בשנת 2009 נפתחה מחלקת הדיגיטציה של חברת גל קול, והחלה לעבוד על פרויקט המרת ארכיון הרדיו של גלי צה"ל. הפרויקט כלל 80,000 שעות שידור אשר הוקלטו על סרטי רבע אינץ', והומרו לקובצי שמע דיגיטליים.

מאז עבדה חברת גל קול על שלל פרויקטים וארכיונים נוספים כגון ארכיון שידורי קשת, תאגיד השידור, חברת החדשות, הד ארצי-NMC, יד ושם, ועוד מאות ארכיונים קטנים לשלל מוזיאונים, אוניברסיטאות ויישובים.

כמו כן, מחלקת הדיגיטציה המירה גם ארכיונים פרטיים של אמנים ישראלים כמו שלמה ארצי, ריטה, אביב גפן, אהוד בנאי ושלום חנוך.

בית ספר לסאונד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 הקים טכנאי ההקלטה ומיקס נתי פטישי את בית הספר לסאונד "טולס", אשר לימודי מתקיימים בתוך אולפני גל קול.

טולס הוא בית הספר הראשון, אשר מקיים את כל שעות הלימודים בתוך אולפני הקלטה מסחריים, תוך כדי עבודה עם אמנים ומוזיקאים מקצועיים.

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים, בעיקר לאורך שנות התשעים, הוקלטו באולפן מספר אלבומי זהב ופלטינה.

  • גידי גוב - שירים מלילה גוב - אלבום פלטינה (1995)
  • שלמה גרוניך עם מקהלת שבא - תקליט זהב (1995)
  • אביב גפן - המכתב - אלבום פלטינה (1996)
  • אביב גפן III - אלבום פלטינה (1996)
  • שלמה ארצי - שניים - אלבום פלטינה (1996)
  • דני ליטני - אלבום זהב (1996)
  • שלמה ארצי - אהבתיהם - אלבום פלטינה משולש (1997)
  • גידי גוב - שירים מלילה גוב האוסף השני - אלבום זהב (1997)
  • אביב גפן - לילות לבנים - אלבום זהב (1999)
  • אביב גפן - עם הזמן - אלבום זהב (2006)
  • כנסיית השכל - אוטוביוגרפיה - אלבום זהב (2007)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]