אוטרנטו

אוטרנטו
**Otranto**
	סמל
	מבט מהמבצר
מדינה	איטליה
אזור	פוליה
מחוז	לצ'ה
עיירה	אוטרנטו
ראש העיר	פרנצ'סקו ברוני (מאז 2023)
בירת העיירה	אוטרנטו
שפה רשמית	איטלקית
שטח	77.2 קמ"ר
גובה	15 מטרים מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיירה	5,610 (2024)
‑ צפיפות	72.68 נפש לקמ"ר (2024)
קואורדינטות	40°09′03″N 18°28′56″E / 40.150832196448455°N 18.48217981503379°E
אזור זמן	UTC +1
	comune.otranto
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת איטליה רגילה) בארי נאפולי בולוניה רומא מילאנו טורינו קליארי פלרמו פירנצה ונציה קטנזארו סיציליה סרדיניה קור. צרפת שווייץ אוסטריה סלובניה הונגריה קרואטיה בוסניה; והרצגובינה; מ. תוניסיה אלג'יריה הים; האדריאטי; הים הטירני הים; הליגורי; הים התיכון אוטרנטו

אוטרנטו (באיטלקית: Otranto), היא עיירת חוף בנפת לצ'ה במחוז פוליה בדרום איטליה, באזור פורה שנודע בעבר בזכות גזע הסוסים שגדלו בו. אוטרנטו הוכתרה כאחת מן "הכפרים היפים ביותר באיטליה" (I Borghi più belli d'Italia).^[2]

היסטוריה

אוטרנטו בנויה באתרהּ של העיר העתיקה מימי יוון הגדולה Hydrus (ביוונית: Ὑδροῦς) או Hydruntum (בלטינית), הידועה גם בשם Hydrunton, Hydronton או Hydruntu. אוטרנטו הייתה עיירה ממוצא מסאפי (אילירי), אשר במלחמות פירוס וחניבעל צידדה בכוחות שלחמו נגד רומא. בתקופה הרומית הייתה אוטרנטו במעמד קיוויטאס (אנ') שנהנתה משלטון עצמי. בתקופת הקיסרים הרומאים עלתה חשיבותה על זו של ברונדיסיום (ברינדיזי בהווה), מכיוון שהנמל שלה היה הקרוב ביותר לאפולוניה (באלבניה דהיום) שבחוף המזרחי של הים האדריאטי ושימש כנקודת יציאה למזרח.

במאה ה-8 הייתה אוטרנטו זמן-מה בשליטת דוכסות בנוונטו ששאפה לדחוק את ביזנטים מדרום איטליה. ב-17 באוגוסט 928 העיר נכבשה ונבזזה בפשיטה צי פאטימי בפיקודו של סאבר אל-פתא (אנ') ותושביה נלקחו כעבדים לצפון אפריקה. אוטרנטו נשארה בידי קיסרי האימפריה הביזנטית והייתה בין הערים האחרונות במחוז פוליה שנכנעו למנהיג הנורמנים רובר גיסקאר דה אוטוויל ב-1068 ולאחר מכן הפכה לחלק מנסיכות טרנטו (אנ') שייסד ב-1088 בנו ויורשו בוהמון. בימי הביניים הייתה אוטרנטו מרכז תורני יהודי שעליו נאמר "כי מבארי תצא תורה ודבר ה' מאוטרנטו".^[3]

הפלישה העות'מאנית

בשנת 1480 שלח הסולטאן מהמט השני צי עות'מאני בפיקודו של גדיק אחמד פאשה (אנ') לפלוש לרומא. הכוח הגיע לחופי פוליה ב-28 ביולי 1480 ואוטרנטו נכבשה בתוך שבועיים, ב-11 באוגוסט 1480. כל הגברים נטבחו על ידי העות'מאנים המנצחים. מתוך 22,000 התושבים נותרו בחיים רק 10,000. כ-800 מאנשי העיר נערפו לאחר שסירבו להתאסלם, ובאותו אירוע נהרג גם הארכיבישוף סטפנו פנדינלי (אנ'). ב-12 במאי 2013 הוכרזו הנספים על ידי האפיפיור פרנציסקוס כ"קדושי אוטרנטו".^[4]

בין אוגוסט לספטמבר 1480, הממלכות האיטלקיות והאירופיות לא הצליחו לעזור לפרדיננדו הראשון, מלך נאפולי, ולאחר מכן גם לא הצליחו לעזור לרפובליקה של גנואה.^[5] בשנת 1481, האפיפיור, בבהלה, קרא למסע צלב שיובל על ידי המלך פרדיננדו מנאפולי ואליו הצטרפו חיילי המלך ההונגרי מתיאש קורווינוס. העות'מאנים שלטו בעיר במשך 13 חודשים. מהמט השני מת בדרכו לכבוש את שאר איטליה.^[6] יורשו, הסולטן באיזיט השני, הורה לתלות את הגדיק אחמד פאשה. ב-11 בספטמבר 1481, העות'מאנים נטשו את העיר.

בשנת 1537, ח'יר א-דין פאשה, המכונה "ברברוסה" (1478–1546), שהיה שודד ים, מדינאי ואדמירל עות'מאני^[7] בשירות הסולטאן סולימאן הראשון ואביו, שפעל בים התיכון, ניסה לכבוש מחדש את אוטרנטו ואת מבצר קסטרו, אך הוא נהדף מהעיר ומשאר חלקי פוליה.

מלחמות נפוליאון

בשנת 1804 נאלצה העיר להקים חיל מצב צרפתי שהתיישב שם כדי לצפות בתנועות הצי האנגלי. שם חיל המצב נקרא בצרפתית אוטרנטה (Otrante) חיל המצב הוקם על ידי אצולת הקיסרות הצרפתית הראשונה, בממלכת נפוליאון של נאפולי עבור ג'וזף פושה, שר המשטרה של נפוליאון (1809). באותה שנת 1809 נפוליאון העניק לפושה את תואר האצולה הדוכס ד'אוטרנטה (אנ') (Duc d'Otrante).

מלחמת העולם הראשונה

במהלך מלחמת העולם הראשונה הצי האיטלקי-צרפתי-בריטי של מדינת ההסכמה ארגן את סגר אוטרנטו. ההסגר הימי שהטילו מדינות ההסכמה במצר אוטרנטו התפרש מברינדיזי שבאיטליה לאי קורפו שבצד האלבני שבים האדריאטי ומטרתו הייתה למנוע מהצי האוסטרו-הונגרי לצאת לים התיכון ולאיים על פעילות כוחות מדינות ההסכמה. בין 13–15 במאי 1917 הצי האוסטרו-הונגרי בראשות הקפטן מיקלוס הורטי תקף את ספינות הסגר הימי. בקרב שהתקיים במיצר אוטרנטו טובעו מספר ספינות בריטיות וצרפתיות.^[8]

מלחמת העולם השנייה

במהלך מלחמת העולם השנייה בין 11–12 בנובמבר 1940, הצי הבריטי פשט על מצר אוטרנטו כתמרון הסחה.^[9]

גאוגרפיה

העיירה ממוקמת בחוף המזרחי של חצי האי סלנטו ("העקב" של ה"מגף" האיטלקי). מצר אוטרנטו, ששמו כשם העיר, מחבר את הים האדריאטי עם הים היוני ומפריד בין איטליה לאלבניה. הנמל של אוטרנטו קטן ויש בו מעט מסחר. המגדלור "Faro della Palascìa" נמצא במרחק של כ-5 קילומטרים דרומית-מזרחית לאוטרנטו, והוא מסמן את הנקודה המזרחית ביותר של איטליה.

כ-50 קילומטרים דרומית לעיירה שוכנת העיירה סנטה מריה די לאוקה (נקראת כך בשל הצוקים הלבנים שלה; leukos ביוונית פירושו לבן).^[10] זהו הקצה הדרום-מזרחי של איטליה, לשון היבשה Iapygium או Sallentinum העתיק, Punta Meliso בשמו המודרני. האזור שבין הצוק הזה לאוטרנטו מיושב בצפיפות ופורה במיוחד. האזור המשתרע בין אוטרנטו לסנטה מריה די לאוקה הוא חלק מפארק החוף הטבעי האזורי שנקרא "קוסטה אוטרנטו – סנטה מריה די לאוקה ובוסקו די טריקאסה" (איט'), אחד המתוירים ביותר בתחומי פוליה. בטריטוריה זו נמצאות אטרקציות טבעיות והיסטוריות רבות, בהן המפרצון הסלעי צ'ולו (אנ').

אקלים

אוטרנטו נמצאת באזור אקלים סובטרופי לח ים תיכוני (לפי סיווג אקלים Köppen "Cfa") עם קיץ ארוך וחם וחורפים קצרים וקרירים.

אקלים באוטרנטו Otranto נתוני מזג האוויר הממוצעים באוטרנטו בין השנים 1980–2016
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר	שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°)	13	13.5	15.7	18.9	24.4	27	28.7	28.5	25.8	22.3	17.3	14	20.8
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°)	7.2	8.2	9.6	10	12.1	15.9	21.2	21.1	16	12.7	10.3	8.3	12.7
משקעים ממוצעים (מ"מ)	52	60	81	83.3	83.6	110.7	85.8	67.5	114.6	100.2	80.7	53.3	972.2
מקור: ^[11]

אתרים מרכזיים

יצירות אמנות המעטרות את קירות כנסיית סן פייטרו וכן רצפת פסיפס מרהיבה בקתדרלה שנחנכה במאה ה-11, נשארו בעיר שנשלטה בעבר על ידי האימפריה הביזנטית. מהמצודה הגדולה (Castello Aragonese) נשקף הים ומימיו הנקיים בצבעי הטורקיז.^[12] האתרים המרכזיים של אוטרנטו כוללים את:

המצודה האראגונזית (Castello Aragonese), שבוצרה על ידי הקיסר פרידריך השני ונבנתה מחדש על ידי אלפונסו השני מנאפולי בשנים 1485–1498.
הקתדרלה של אוטרנטו, שנחנכה בשנת 1088, נבנתה על ידי רוג'רו הראשון, רוזן סיציליה ועוטרה מאוחר יותר (בערך 1163), על ידי הבישוף ג'ונתס, ברצפת פסיפס, עם ייצוגים הכוללים נושאים מהברית הישנה (מהתנ"ך) ואחרים. הספרייה של הקתדרלה נקנתה כמעט כולה על ידי בסריון (אנ').
כנסיית סן פייטרו, עם ציורי קיר ביזנטיים.
הקטקומבות של טורה פינטה.
Idro, נהר קטן שממנו נגזר השם אוטרנטו.

תרבות

נוף אוטרנטו מהווה תמונת רקע לספרו של המדינאי הבריטי הוראס וולפול, "טירת אוטרנטו", ממבשרי הגותיקה בספרות האנגלית.^[13] וולפול בחר את אוטרנטו על בסיס מפה של ממלכת נאפולי משום שהשם "נשמע טוב" ולא היה מודע לכך שבבמקום אכן הייתה טירה עד 1786.^[14]
העיירה אוטרנטו מוזכרת גם ברומן המכתבים "הגבירה בתכריכים" של ברם סטוקר.

יחסים בינלאומיים

ערים תאומות – ואחיות

לאוטרנטו יש הסכם שיתוף פעולה במסגרת ערים תאומות עם:

אלבניה סרנדה, אלבניה

ראו גם

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של אוטרנטו (באיטלקית)

מדיה וקבצים בנושא אוטרנטו בוויקישיתוף

archdiocsan website (באיטלקית)
Adrian Fletcher's Paradoxplace – Otranto Cathedral Mosaics Photo Page
סרטון וידאו באוטרנטו (באנגלית)
אוטרנטו פוליה - העיר העתיקה המבוצרת - מדריך טיולים, סרטון בערוץ "MemorySeekers", באתר יוטיוב (אורך: 09:37)

הערות שוליים

^ ¹ ² אוכלוסיית אוטרנטו נכון לשנת 2024 לפי אתר citypopulation
^ kootj, Puglia, I Borghi più Belli d'Italia, ‏10 בינואר 2017 (באיטלקית)
^ רבנו תם, ספר הישר (חלק התשובות) סימן מו
^ "Pope canonises 800 Italian Ottoman victims of Otranto". BBC. 12 במאי 2013. נבדק ב-12 במאי 2013. {{cite news}}: (עזרה)
^ G. Conte, Una flotta siciliana ad Otranto (1480), in "Archivio Storico Pugliese", a. LXVII, 2014
^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-23 במרץ 2012. נבדק ב-11 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה); (עזרה)
^ Barbarossa | Meaning, Biography, Pirate, & History, בריטניקה, ‏29 ביוני 2024 (באנגלית)
^ Carlo Stasi, Otranto e l'Inghilterra (episodi bellici in Puglia e nel Salento), in Note di Storia e Cultura Salentina, anno XV, pp. 127–159, (Argo, Lecce, 2003), Paul G. Halpern, The Battle of the Otranto Straits (controlling the Gateway to the Adriatic in WWI) (Bloomington, I.U.P. 2004).
^ Carlo Stasi, Otranto e l'Inghilterra (episodi bellici in Puglia e nel Salento), in Note di Storia e Cultura Salentina, anno XV, pp. 127–159, (Argo, Lecce, 2003), Carlo Stasi, Otranto nel Mondo. Dal "Castello" di Walpole al "Barone" di Voltaire (Editrice Salentina, Galatina 2018) מסת"ב 978-88-31964-06-7, Thomas P. Lowry, The Attack on Taranto (Stackpoole Books paperbacks, 2000)
^ Nicolaos Lorentis: Lexicon ton archaion kyrion onomaton tis mythologias, istorias kai geographias. "Λευκά, τα, Leuca. Πόλις της Καλαβρίας χωρας έν τή Κάτω Ιταλία, τανύν S. Maria di Leuca. Leucá, town of Calabria in southern Italy, present-day Santa Maria di Leuca", Vienna 1837, page 179
^ נתוני מזג האוויר הממוצעים באוטרנטו, איטליה, בין השנים 1980–2016 על פי אתר weatherspark
^ אוטרנטו, באתר dream your Italy
^ ראה אור בעברית בתרגום יהונתן דיין, בהוצאת רסלינג, 2017
^ Walpole, Horace; Clery, E.J. (2008). Lewis, W.S. (ed.). The Castle of Otranto (Oxford World's Classics ed.). Oxford: Oxford University Press. p. 117. ISBN 9780199537211., Carlo Stasi, Otranto nel Mondo. Dal "Castello" di Walpole al "Barone" di Voltaire (Editrice Salentina, Galatina 2018) מסת"ב 978-88-31964-06-7

[אבג-1] ¹ ² אוכלוסיית אוטרנטו נכון לשנת 2024 לפי אתר citypopulation

[2] tj, Puglia, I Borghi più Belli d'Italia, ‏10 בינואר 2017 (באיטלקית)

[3] רבנו תם, ספר הישר (חלק התשובות) סימן מו

[4] "Pope canonises 800 Italian Ottoman victims of Otranto". BBC. 12 במאי 2013. נבדק ב-12 במאי 2013. {{cite news}}: (עזרה)

[5] G. Conte, Una flotta siciliana ad Otranto (1480), in "Archivio Storico Pugliese", a. LXVII, 2014

[6] "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-23 במרץ 2012. נבדק ב-11 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה); (עזרה)

[7] Barbarossa | Meaning, Biography, Pirate, & History, בריטניקה, ‏29 ביוני 2024 (באנגלית)

[8] Carlo Stasi, Otranto e l'Inghilterra (episodi bellici in Puglia e nel Salento), in Note di Storia e Cultura Salentina, anno XV, pp. 127–159, (Argo, Lecce, 2003), Paul G. Halpern, The Battle of the Otranto Straits (controlling the Gateway to the Adriatic in WWI) (Bloomington, I.U.P. 2004).

[9] Carlo Stasi, Otranto e l'Inghilterra (episodi bellici in Puglia e nel Salento), in Note di Storia e Cultura Salentina, anno XV, pp. 127–159, (Argo, Lecce, 2003), Carlo Stasi, Otranto nel Mondo. Dal "Castello" di Walpole al "Barone" di Voltaire (Editrice Salentina, Galatina 2018) מסת"ב 978-88-31964-06-7, Thomas P. Lowry, The Attack on Taranto (Stackpoole Books paperbacks, 2000)

[10] Nicolaos Lorentis: Lexicon ton archaion kyrion onomaton tis mythologias, istorias kai geographias. "Λευκά, τα, Leuca. Πόλις της Καλαβρίας χωρας έν τή Κάτω Ιταλία, τανύν S. Maria di Leuca. Leucá, town of Calabria in southern Italy, present-day Santa Maria di Leuca", Vienna 1837, page 179

[11] נתוני מזג האוויר הממוצעים באוטרנטו, איטליה, בין השנים 1980–2016 על פי אתר weatherspark

[12] אוטרנטו, באתר dream your Italy

[13] ראה אור בעברית בתרגום יהונתן דיין, בהוצאת רסלינג, 2017

[14] Walpole, Horace; Clery, E.J. (2008). Lewis, W.S. (ed.). The Castle of Otranto (Oxford World's Classics ed.). Oxford: Oxford University Press. p. 117. ISBN 9780199537211., Carlo Stasi, Otranto nel Mondo. Dal "Castello" di Walpole al "Barone" di Voltaire (Editrice Salentina, Galatina 2018) מסת"ב 978-88-31964-06-7

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]