סרנדה (אלבניה)

סרנדה
**Sarandë / Saranda**
	סמל סרנדה סמל סרנדה
	סרנדה
	סרנדה
מדינה	אלבניה
מחוז	ולורה
נפה	סרנדה
שטח	58.96 קמ"ר
גובה	0 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	41,000 (2017)
קואורדינטות	39°52′N 20°00′E / 39.87°N 20.0°E
אזור זמן	UTC +1
	https://saranda.al/
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת אלבניה רגילה) טירנה בראט שקודרה דורס הים היוני הים האדריאטי יוון מקדוניה; הצפונית; קוסובו מונטנגרו סרנדה

סרנדה (באלבנית: Sarandë או Saranda, ביוונית: Άγιοι Σαράντα, באיטלקית: Santi Quaranta) היא עיר בדרום אלבניה, לחוף הים היוני, מול האי היווני קורפו. מאז נפילת המשטר הקומוניסטי באלבניה התפתחה העיר כמרכז תיירות, ובשנת 2008 התגוררו בה כ-42 אלף תושבים. העיר היא בירתה של נפת סרנדה במחוז ולורה.

היסטוריה

בעת העתיקה, הייתה במקום בו שוכנת היום סרנדה עיר יוונית-חאונית בשם אונכסמוס, ששימשה כעיר הנמל של פואניקה. במאה השישית הוקם בה מנזר ביזנטי שנקרא על שם ארבעים הקדושים מסבסטיה. ביוונית, נקרא המנזר אָגִיאוֹי סָרָנְטָה (Άγιοι Σαράντα), ומשם זה נגזר שמה הנוכחי של העיר.

לאחר כיבושה של בוטרינט והריסתה בידי האוסטרוגותים בשנת 550, הגיעו לסרנדה תושבים מעיר זו, אך ככלל, בימי הביניים דעכה העיר ואיבדה מחשיבותה. בחפירות ארכאולוגיות שערכו בעיר בראשית המאה ה-21 אהוד נצר וגדעון פרסטר מהאוניברסיטה העברית, התגלו שרידי בית כנסת, שהתקיים במאות הרביעית והחמישית לספירה, המעידים על נוכחות יהודים בעיר באותה העת. בין היתר, נמצאה רצפת פסיפס המכילה סמלים יהודיים כמנורה, אתרוג ושופר.

ב-1912 הוכרזה עצמאות אלבניה, ולאחר קביעת גבולותיה הסופיים בפרוטוקול פירנצה (1913), נכללה בה סרנדה. עם זאת, יוון כבשה אותה עוד באותה שנה, אך נאלצה לסגת בעקבות הסכם לונדון. במהלך מלחמת העולם הראשונה נכבשה העיר שוב בידי היוונים, והיא הייתה חלק מהרפובליקה האוטונומית של צפון אפירוס אותה כוננה יוון בדרומה של אלבניה בין 1914 ל-1916. ב-1916 כבש את הרפובליקה כוח של מעצמות ההסכמה, ובאזור סרנדה שלט צבא איטליה. בוועידת השלום בפריז (1919) הוחלט להחזיר את האזור ליוון, אך לחץ איטלקי וחולשתה של יוון בעקבות תבוסתה במלחמת יוון–טורקיה הביאה לכך שהשטח יהיה בריבונות אלבנית.

באפריל 1939 כבשה איטליה תוך ימים ספורים את אלבניה כולה. בהוראת השלטונות האיטלקים הוחלף שמה של סרנדה לפורטו אדה (Porto Edda), על שם אדה מוסוליני, בתו של בניטו מוסוליני. במהלך מלחמת איטליה–יוון כבשו היוונים מחדש את העיר, ב-6 בדצמבר 1940, אך הם נסוגו עם פלישתה של גרמניה ליוון באפריל 1941, והעיר חזרה לידי איטליה. עם שחרורה של אלבניה מהכיבוש האיטלקי במהלך מלחמת העולם השנייה, חזרה העיר לריבונותה. במהלך המלחמה נחרב מנזר אגיאוי סרנטה, על שמו נקראת העיר.

לאחר נפילת השלטון הקומוניסטי במדינה ופתיחתה לזרים בראשית שנות ה-90, היא החלה להתבסס כמרכז תיירותי, בזכות חוף הים שלה וקרבתה לעתיקות בוטרינט, שהוכרזו בידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית ב-1992. תיירים רבים מגיעים לעיר מקורפו, ובתי מלון רבים הוקמו בה. בעשרים השנים שחלפו מאז נפילת המשטר הקומוניסטי, הכפילה העיר את אוכלוסייתה, מכ-16 אלף לכ-32 אלף. כ-10% מהתושבים הם יוונים. התיירות מהווה כיום את מקור ההכנסה המרכזי בעיר, ואחריה הדיג.