אברהם אפשטיין
 | |
| לידה |
19 בדצמבר 1841 ו' בטבת ה'תר"ב סטרוקונסטנטינוב, אוקראינה  |
|---|---|
| פטירה |
1918 (בגיל 76 בערך) י"ט בניסן ה'תרע"ח באדן ליד וינה |
| מדינה |
האימפריה הרוסית |
| תקופת הפעילות |
?–1918 |
| השתייכות |
חכמת ישראל |
| אב | ישראל אפשטין |
  | |
אברהם אֶפּשטיין (ביידיש: עפשטיין; בגרמנית: Abraham Epstein; ו' בטבת ה'תר"ב[1], 19 בדצמבר 1841, קונסטנטין-ישן, האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה) – ה'תרע"ח, 1 באפריל 1918, באדן ליד וינה) היה חוקר המדרש ואיש חכמת ישראל.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אפשטיין נולד בסטרו-קונסטנטינוב (קונסטנטין ישן) שבווהלין, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה). אביו, ישראל, היה עשיר ומופלג בתורה. מלבד עברית, תנ"ך ותלמוד למד אפשטיין בצעירותו כמה לשונות, ואף רכש ידיעה יסודית בספרות העברית. תחילה הושפע מחיבוריהם של יצחק בר לווינזון, נחמן קרוכמל ושד"ל, ובנסיעתו הראשונה למערב אירופה בשנת 1861, התוודע אל החוקרים אנשי "חכמת ישראל", שלמה יהודה רפפורט (שי"ר), זכריה פרנקל ומיכאל זקס.
מתוך חיבתו לטבע ולעבודת האדמה חכר אפשטיין בשנת 1865 אחוזה ליד קוזמין, שבה עסק בחקלאות במשך הרבה שנים, ואף השתדל להרגיל את היהודים העניים של המקום לעבודת האדמה. אחרי מות אביו בשנת 1874,[2] לקח אפשטיין לידיו את ניהול עסקיו הנרחבים, ובשלב מאוחר יותר עסק גם בחקלאות. אך בהדרגה חיסל את כל עסקיו, ומאז 1884 הקדיש את רוב זמנו לנסיעות וללימודים. בשנת 1876 התיישב בווינה וקיבל אזרחות אוסטרית.
אברהם אפשטיין נפטר בבאדן ליד וינה[3] בהיותו כבן 77 בי"ט בניסן ה'תרע"ח.[4]
ברשותו של אפשטיין הייתה ספרייה גדולה, ובה כתבי יד יקרי ערך רבים, אותם הוריש לבית המדרש לרבנים בווינה (Judisch-theologische Lehranstalt).
פרסומיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחקריו של אפשטיין עוסקים בכל גוני הקשת של חכמת ישראל: היסטוריה, אסטרונומיה (בין השאר עסק ב"סוד העיבור" ובמחלוקת בין רבי סעדיה גאון לבן מאיר), כתבי יד של מדרשים, ספר יצירה, בן סירא, ספרות הגאונים והראשונים בימי הביניים, ועוד. מחקריו כונסו והוצאו לאור על ידי "מוסד הרב קוק" (ירושלים, 1950).
עבודותיו זכו להכרה גם על ידי חוקרים במדעי היהדות וגם על ידי רבנים, כדוגמת הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב).
מחיבוריו:
- כתבי ר' אברהם עפשטיין, בעריכת א.מ. הברמן, מוסד הרב קוק, ירושלים, תש"י - תשי"ז; הספר "כתבי ר' אברהם עפשטיין", באתר "סימניה"
- קדמות התנחומא - ביקורת על מהדורת מדרש תנחומא של שלמה בובר, פרשבורג, 1886.
- מקדמוניות היהודים - חלק אחד של מסות על הכרונולוגיה של הארכאולוגיה היהודית,[5] וחלק שני המכיל מהדורה מתוקנת ומוערת של מדרש תדשא, וינה, 1887
- Bereschit-Rabbati Dessen Verhältnisse zu Rabba, et c, ברלין 1888
- R. Simeon Kara und der Jalkut Schimeoni, קרקוב 1891
- אלדד הדני - מהדורה ביקורתית של הספר הידוע, עם שינויי נוסחאות מתוך כתבי היד, מבוא, הערות, נספחים,[6] ומחקר מפורט על הפלשים ומנהגיהם, פרסבורג 1891
- La Lettre d'Eldad sur les Dix Tribus - תדפיס מתוך Revue des Études Juives כרך 25, פריז 1892
- ר' משה הדרשן מנרבונא, וינה 1891
- דברי ביקורת לכבוד הרב ש"י רפופורט - הגנה על ש"י רפופורט מפני התקפותיו של החוקר אייזיק הירש וייס, וינה 1896
- Der Gerschom Meor Ha-Golah Zugeschriebene Talmud-Commentar, נדפס בספר היובל למשה שטיינשניידר, לייפציג 1896 - מאמר מפורט על הפירוש המיוחס לרבנו גרשום, שהשפיע על כל המחקר בנושא זה.
- Jüdische Alterthümer in Worms und Speier - תדפיס מתוך Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums כרך 40, ברסלאו 1896
- משפחת לוריא, וינה 1901
בנוסף פרסם אפשטיין מאמרי ביקורת רבים, מאמרים ביוגרפיים, היסטוריים, ארכאולוגיים, בכתבי עת עבריים. הראשונים פורסמו ב"המגיד", "השחר" ו"בית התלמוד", המאוחרים יותר פורסמו גם ב"הכרם", "אוצר טוב", "הגרן" ובמיוחד ב-Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums, Revue des Études Juives, וב"החוקר".
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אוטוביוגרפיה בספר זיכרון של האסיף א (תרמ"ט), עמ' 162–166.
- צבי ליכטנשטיין (צ. ל.), "אפשטין, אברהם", האנציקלופדיה העברית (כרך ה), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשכ"א, עמ' 431-430
- י. ל. הכהן פישמן, "רבי אברהם עפשטיין", בספרו אנשים של צורה: קובץ מאמרים, ירושלים: מוסד הרב קוק שעל-יד המזרחי העולמי, תש"ו 1946 (כתבי הרב י"ל הכהן פישמן, ב), עמ' קפ–קפז.
- V. Aptowitzer, "Abraham Epstein; Versuch einer Würdigung", Wien: [Typ. C. Fromme], 1918 (Sonderabdruck aus der Freie jüdische Lehrerstimme, VII. Jahrg., Nr. 3, u. 4).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי אברהם אפשטיין בפרויקט בן-יהודה
- פרץ ויירניק, "אברהם אפשטיין (פסקה בתוך הערך "אפשטיין")", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- נחמיה שמואל ליבוביץ, תולדות ותמונת רבי אברהם עפשטיין מוויען, אוצר החכמה והמדע לספרות ישראל, 1 בינואר 1894
- הרב ישעיה זלוטניק, לתכונת ספריו של רבי אברהם עפשטיין ז"ל (קטע מבקורת על הספר "אלדד הדני" לעפשטיין ז"ל), הצפירה, 22 באוגוסט 1918
- הרב י. ל. הכהן פישמן, רבי אברהם עפשטיין, העברי, 9 במאי 1919
- שמואל פוזננסקי, "אברהם אפשטיין": נקרולוג מפורט (ובתוכו תצלום דיוקנו) (Ost und West, Jg 18, Nr 7 (Juli 1918), pp. 207–212) (בגרמנית)
- מ. אונגרפלד, חוקר קדמוניות היהודים, הצופה, 12 באפריל 1968 (במלאת חמישים שנה למותו)
אברהם עפשטיין (1841-1918), דף שער בספרייה הלאומית
כתביו:
- רשימת הפרסומים של אברהם אפשטיין, בקטלוג הספרייה הלאומית
- הספרים של אברהם אפשטיין, באתר "סימניה"
- כתבי אברהם אפשטיין בארכיון האינטרנט
- מאמר על ספר הלכות גדולות, ברדיטשוב תרס"ב, 1902, באתר היברובוקס
- ר' שמואל החסיד, ברדיטשוב תרס"ד 1904, באתר היברובוקס
- שמעון קרא והילקוט שמעוני, קראקא, תרנ"א, באתר היברובוקס
מפרי עטו:
- מעוָת לתקן (ע"ד המאמרים, המובאים בשם הירושלמי ואינם בו), המגיד, 7 באוגוסט 1902, המשך
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ע"פ המאמר הזה: נחמיה שמואל ליבוביץ, תולדות ותמונת רבי אברהם עפשטיין מוויען, אוצר החכמה והמדע לספרות ישראל, 1 בינואר 1894
- ^ ראו ביוגרפיה של ישראל אפשטיין ב"השחר" ו, עמ' 699–708.
- ^ ע"פ האנציקלופדיה העברית, ומפעל הביבליוגרפיה העברית
- ^ הר"ר אברהם עפשטיין ז"ל, הצפירה, 9 במאי 1918, עמ' 11; פטירת ארכאולוג יהודי, העם, 14 במאי 1918, עמ' 3
- ^ ראו ביקורת: חז"ס, קרית ספר: מקדמוניות היהודים, הצפירה, 14 במרץ 1887.
- ^ ראו ביקורת: חז"ס, קרית ספר: ס' אלדד הדני, הצפירה, 15 במאי 1891.