אברהם וינברג (בני ברק)
 | |||||||
| לידה |
15 בנובמבר 1944 (בן 79) כ"ט בחשוון ה'תש"ה  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום מגורים |
בני ברק, ישראל | ||||||
| |||||||
  | |||||||
הרב אברהם וינברג (נולד בכ"ט בחשוון ה'תש"ה, נובמבר 1944) הוא אחד משני אדמו"רי סלונים הנוכחיים. שם חצרו מאוית בכתיב יידי "סלאנים" כדי להבדיל מהחצר שבראשה עמד רבי שלום נח ברזובסקי ושמה מאוית "סלונים".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד למיכל אהרן וינברג-צאצא בן אחרי בן מהאדמור הראשון מסלונים ר' אברהם ויינברג דרך בנו יחיאל מיכל אהרן, ולחיה גליקמן-פורוש. בילדותו למד בתלמוד תורה "סיני" בירושלים ובבחרותו בישיבת בית אברהם. נישא לבתו של שמואל וינברג בנו של האדמו"ר רבי אברהם וינברג ה"ברכת אברהם".
בין השנים תשל"ג-תשמ"ב כיהן כר"מ בישיבת תומכי תמימים לוד.[1]
מתגורר בבני ברק אך בחגים ובשבתות מיוחדות הוא נמצא במרכז החסידות בשכונת קריית צאנז בירושלים.
בהנהגת החסידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת תשמ"א (1981) כחודש לפני פטירת האדמו"ר רבי אברהם, הכתירו רוב החסידים את חתנו רבי שלום נח ברזובסקי לאדמו"ר, קבוצה מהחסידים התנגדו להכתרה ולאחר פטירת רבי אברהם פרשו מן החסידות, ולאדמו"ר הכתירו את הרב וינברג. על רקע הפרישה ניצתה מחלוקת בין הפלגים, שלא שככה עד היום.
פלג זה מאיית את שם החסידות בכתיב יידי "סלאנים", בעוד הפלג המרכזי נוהג לכתוב סלונים. (בסלנג הפנים-חרדי מקובל לכנות את סלונים "ווייסע" (הלבנים) ואת סלאנים "שווארצע" (השחורים)) חצרו נחשבת לשמרנית יחסית לחסידות סלונים, שתחת נשיאות רבי שלום נח הפכה לפתוחה יותר.[דרוש מקור]
בתקופת כהונתו הוקמו קהילות ומוסדות של החסידות בירושלים, בני ברק, בית שמש, אלעד, אשדוד, ובטבריה; וכן בארצות הברית (בורו פארק, ויליאמסבורג ומונסי) ובאנגליה. ב-2016 היו בחצר 732 בתי אב.[2]. בשנת 2022 מנתה הקהילה 1270 בתי אב.[3]
השתתפות בבחירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא אינו מצביע בבחירות בישראל, אך אינו אוסר על חסידיו להצביע, שכן מחד גיסא היה ה"ברכת אברהם" מראשי אגודת ישראל אולם מאידך גיסא היה רבי מרדכי חיים סלונים מתנגד חריף למדינת ישראל ואסר את ההשתתפות בבחירות.[4] בין חסידיו חלקם מצביעים וחלקם אינם מצביעים, בעיקר צאצאי המשפחות ה"טברייניות" שהתחנכו אצל הרמ"ח.
לקראת הבחירות לכנסת ה-23 קרא לחסידיו לא להצביע לאגודת ישראל, עקב כניסתה לממשלה ולקיחת תפקיד שר עבור יעקב ליצמן, בעוד שלטענתו גדולי ישראל הורו לאגודת ישראל להימנע מלקחת תפקידי שרים כבר בשנת תשל"ז, כשנכנסה לקואליציה של מנחם בגין. לאחר שנפגש עם רבי ישראל הגר, האדמו"ר מוויז'ניץ וחבר נשיאות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל קרא להצביע, בנימוק שקיבל התחייבות שאגודת ישראל לא תיקח יותר תפקידי שרים.[5] עם זאת, לאחר שהוחלט על מינויו של ליצמן לשר השיכון[6] תקף הרב וינברג את חברי הכנסת של אגודת ישראל, ואמר שהוא מתחרט על קריאתו להצביע.[7] והחל מהבחירות הבאות חסידיו אינם משתתפים בבחירות.
בשנים הבאות המשיך להקצין את עמדותיו, ובשנת תשפ"ג הודיע על הקמת תלמוד תורה חדש לחסידיו בבית שמש, שלא יקבל תקציבים מקופת המדינה.[8]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מרדכי מנשה לאופר, "יחידות סלאנים", גיליון התקשרות 974. באתר chabad.org.il
שלמה מן, הר"מ בלוד, שהפך לאדמו"ר, פגש ב-770 את תלמידיו. כך הגיב הרבי, באתר חב"ד און ליין. - ^ Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 199.
- ^ לפי קובץ רשימת אנ"ש של חסידי סלאנים, יו"ל בחודש אלול בשנת תשפ"ב
- ^ שמואל חיים פפנהיים, הלהט החסידי שהתפרץ, באתר כיכר השבת, 16 ביוני 2010
- ^ הוראה בסלאנים בבחירות: המצב חוזר לקדמותו - בחדרי חרדים, באתר חדרי חרדים
- ^ חשיפה: ברקע ההתנגדות ל'שר'; שליחים מיוחדים מהרבי מויז'ניץ אל הרבי מסלאנים, באתר בחדרי חרדים
- ^ חריף ביותר: הרבי מסלאנים על אגודה "הייתי צריך להורות לא להצביע", באתר בחדרי חרדים
- ^ על טהרת הקודש • האד' מסלאנים וועט צום קומענדיגן שנת הלימודים עפענן אייגענע מוסדות אין בית שמש, באתר בחצרות הקודש, י"ח תמוז תשפ"ג
| חסידות סלונים | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| שרשי החסידות | רבי מרדכי מלעכוויטש • רבי נח מלעכוויטש • רבי משה פאלייר מקוברין | ||||
| אדמו"רי סלונים באירופה | רבי אברהם וינברג • רבי שמואל וינברג
| ||||
| החסידות בארץ ישראל | רבי מרדכי חיים סלאנים • רבי אברהם וינברג • רבי שלום נח ברזובסקי • רבי שמואל ברזובסקי
| ||||
| ספרי החסידות | יסוד העבודה • דברי שמואל • ברכת אברהם • נתיבות שלום • דרכי נועם | ||||
| ישיבות | ישיבת אור תורה • ישיבת בית אברהם | ||||