אברהם וינברג (השלישי)
 | |||||
| האדמו"ר רבי אברהם וינברג השישי מסלונים | |||||
| לידה |
1888 תרמ"ח טבריה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
יוני 1981 (בגיל 93 בערך) י"ב בסיוון תשמ"א ירושלים | ||||
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים  | ||||
| תקופת הפעילות |
? – יוני 1981 | ||||
| חיבוריו | ברכת אברהם, נחל איתן | ||||
| |||||
  | |||||
רבי אברהם וינברג (תרמ"ח, 1888 - י"ב בסיוון תשמ"א, יוני 1981) מכונה על שם ספרו "ברכת אברהם", היה האדמו"ר מסלונים, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, עסקן ואיש חינוך.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בטבריה כבן שני לרב נח וינברג, אחיו של האדמו"ר השני מסלונים, רבי שמואל וינברג, ה"דברי שמואל". אביו נשלח לארץ ישראל על ידי סבו, רבי אברהם וינברג, בעל "יסוד העבודה", שעל שמו הוא קרוי. בגיל 12 וחצי התארס לבתו של רבי מרדכי לידר מטבריה, אחיינו של בעל "יסוד העבודה" שהיה ממונה על קופת כולל רייסין. נישא בגיל 14.
בגיל 15 נסע לשהות אצל דודו רבי שמואל וינברג במשך חצי שנה בסלונים. בגיל 21 נסע אליו שוב ומספר פעמים אף שימש כשליחו לרבנים הרב חיים מבריסק, ה"חפץ חיים" ורבי ישראל מצ'ורטקוב, בין היתר בענייני הקמת אגודת ישראל.
לאחר פטירת הדברי שמואל המשיך אצל בנו הבית אברהם, על אף שהיה בן גילו וכן המשיך אצל בנו רבי שלמה דוד יהושע וינברג.
התגורר בטבריה. היה חבר המועצה המרכזית של אגודת ישראל העולמית, גבאי ישיבת אור תורה ומנהל התלמוד תורה בעיר[1]. בבחירות למועצת העיר שנערכו בשנת תרצ"ה, נבחר למועצת העיר והיה יושב ראש מפלגת אגודת ישראל[2].
בשנת תשט"ו נבחר בבחירות פנימיות בחסידות לכהן כאדמו"ר. בשנת תש"כ עבר מטבריה לירושלים והתגורר בבניין ישיבת בית אברהם. התפילה הייתה הנושא שעליו התמקד, בכל שטיבל שהקים, דרש שלא ידברו כלל בשעת התפילה וקריאת התורה. היה מיודד מאוד עם האדמו"ר הבית ישראל מגור ועם האדמו"ר מאמשינוב ועוד.
נפטר בי"ב בסיוון תשמ"א, 1981, ונטמן בהר הזיתים בירושלים. כחודש לפני פטירתו הוכתר חתנו רבי שלום נח ברזובסקי לאדמו"ר. חלק מבני החסידות התנגדו להכתרתו וראו במעשה זה פגיעה ברבי אברהם, ופרשו מן החסידות. לאדמו"ר הכתירו את הרב אברהם וינברג (בני ברק). ישיבת "באר אברהם" של החסידות נקראת על שמו של רבי אברהם.
רחוב "ברכת אברהם" ברמת שלמה בירושלים נקרא על שם ספרו. גם תלמודי התורה של חסידות סלונים נקראים 'ברכת אברהם' על שמו.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ברכת אברהם - שני חלקים על חמישה חומשי תורה ומכתבים. בהוצאת מוסדות ישיבת "בית אברהם" - מכון אמונה ודעת תשנ"א
- נחל איתן - שני חלקים על חמישה חומשי תורה ומועדים, וכרך מכתבים. בהוצאת מוסדות חסידי סלאנים "באר אברהם" - מכון נחלי אמונה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "קובץ שיחות קודש" שנדפס בחייו בשנת תשל"ג באתר היברובוקס
אברהם וינברג (תרמ"ט-תשמ"א), ה-3, מסלונים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| חסידות סלונים | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| שרשי החסידות | רבי מרדכי מלעכוויטש • רבי נח מלעכוויטש • רבי משה פאלייר מקוברין | ||||
| אדמו"רי סלונים באירופה | רבי אברהם וינברג • רבי שמואל וינברג
| ||||
| החסידות בארץ ישראל | רבי מרדכי חיים סלאנים • רבי אברהם וינברג • רבי שלום נח ברזובסקי • רבי שמואל ברזובסקי
| ||||
| ספרי החסידות | יסוד העבודה • דברי שמואל • ברכת אברהם • נתיבות שלום • דרכי נועם | ||||
| ישיבות | ישיבת אור תורה • ישיבת בית אברהם | ||||