ישראל הגר
 | |||||
| לידה |
19 באפריל 1945 (בן 79) ו' באייר ה'תש"ה תל-אביב, פלשתינה (א"י)  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
ישראל | ||||
| מקום מגורים | קריית ויז'ניץ, בני ברק, ישראל | ||||
| מקום פעילות | בני ברק | ||||
| תחומי עיסוק | אדמו"ר | ||||
| רבותיו | סבו, רבי חיים מאיר הגר, אביו רבי משה יהושע הגר, דודיו רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב ורבי מרדכי הגר ממונסי | ||||
| אב | הרב משה יהושע הגר | ||||
| צאצאים |
חיים מאיר הגר (שיכון ויז'ניץ) | ||||
| |||||
| |||||
  | |||||
הרב ישראל הגר (נולד בו' באייר ה'תש"ה, 19 באפריל 1945[1]) הוא האדמו"ר מוויז'ניץ. חבר נשיאות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בתל אביב לרבי משה יהושע הגר, לימים האדמו"ר מוויז'ניץ, וללאה אסתר. בברית המילה היה רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין הסנדק, רבי ברוך רבינוביץ ממונקאטש המוהל, ורבי אליעזר הגר בירך את הברכות.
גדל והתחנך בחצר סבו רבי חיים מאיר הגר, ה"אמרי חיים" מוויז'ניץ, שעלה לארץ ישראל בתש"ו. תחילה בתל אביב ואחר כך בקריית ויז'ניץ בבני ברק. במסגרת לימודיו בישיבת ויז'ניץ, למד בין היתר אצל רבי נסים קרליץ.
בי' בסיוון ה'תשכ"ג נישא לשרה חנה חיה, בתו של רבי משולם זוסיא טברסקי מצ'רנוביל. החתונה התקיימה בקריית ויז'ניץ בבני ברק[2].
ה'תשכ"ט-ה'תשמ"ד
[עריכת קוד מקור | עריכה]בח' בתמוז ה'תשכ"ט מונה על ידי סבו, האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר, לרב בית הכנסת של חסידי ויז'ניץ במרכז בני ברק[3], כשבמעמד ההכתרה העניק לו סבו ה"אמרי חיים" במתנה את ברכת רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה שכתב במכתב לתלמידו רבי מנחם מנדל הגר (אהבת שלום): "שיתחדש המלוכה שלו... שלא יזוז ממנו ומבניו ובני בניו מעתה ועד עולם". לאחר פטירת סבו, בשנת ה'תשל"ב, מונה לרב ואב"ד קריית ויז'ניץ בבני ברק במקום אביו שהתמנה לאדמו"ר. הוסמך לרבנות על ידי הרב אברהם משה באב"ד, הרב יהושע מנחם אהרנברג, הרב משה אריה פריינד והרב אברהם צבי וייס.
בכהונתו כרב הקריה ישב גם כדיין בבית הדין, והעניק תעודת כשרות למאפית מצות ועסקים נוספים בשכונה. בתקופה זו ייצג את אביו באירועים בולטים, ונסע לגיוס כספים למוסדות.
ה'תשמ"ד-ה'תשס"ב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת ה'תשמ"ד הורחק על ידי אביו מביתו וממשרתו בקריית ויז'ניץ[4]. בשנת ה'תש"ן מינה אביו במקומו את אחיו הצעיר, הרב מנחם מנדל הגר, כרב ואחראי על מוסדות החסידות. הדבר גרם גם לקרע בין דודו ומחותנו הרב מרדכי הגר מוויז'ניץ מונסי, שתמך בו, לבין אביו.
בין השנים ה'תשמ"ד-ה'תשס"ב סבל הרב ישראל הגר מהתנכלויות וניסה כמה פעמים לפייס את אביו. הוא פתח בית כנסת קטן בבני ברק ברחוב רש"י. בז' באדר ה'תש"ס עבר תאונת דרכים קשה. בעקבותיה ביקרו אביו בבית החולים, ביקור שהחל התקרבות מחודשת ביניהם. אישים במגזר החרדי ניסו להביא לפיוס בין האב ובנו, בהם הרב שמואל הלוי ואזנר, אחותו של הרב ישראל הגר הרבנית שרה רוקח ובעלה האדמו"ר מבעלז, אך מי שנחשב כאדם העיקרי שהביא להחזרתו הוא חיים משה פלדמן, חסיד ויז'ניץ אמיד מלונדון[5]. גם הרבנית שיינדל, אשתו השנייה של האדמו"ר שנישאה אליו בתש"ס עודדה את המהלכים להשבת הבן.
בתחילת שנת ה'תשס"ב הודיע אביו על החלטתו להחזיר אותו למקומו המרכזי בחסידות ויז'ניץ, במקום אחיו, ועל העברת סמכויות השליטה של מוסדות ויז'ניץ לידיו של חיים משה פלדמן. הסוגיה פילגה את חסידי ויז'ניץ לשני מחנות[6]. רובם תמכו ברב ישראל ומיעוטם תמך ברב מנחם מנדל, שפתח חצר עצמאית בסמוך.
כמנהיג
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופת מחלת אביו תפקד הרב ישראל הגר בפועל כמנהיג החסידות. הוא הצטרף לרשימות של גדולי הרבנים החותמים על כרוזים שונים ובחר את מועמד החסידות לכנסת השמונה עשרה, מנחם אליעזר מוזס. כמו כן ישב בליל שבת בראש כינוס החסידים (ה"באטע") יחד עם גיסו, הרב מנחם ארנסטר, ראש ישיבת ויז'ניץ.
לאחר פטירת אביו באדר תשע"ב (2012) התמנה לאדמו"ר. בשבת הראשונה שבה ערך טיש אמר לחסידים שהוא אינו ראוי לכהן כאדמו"ר, ואין לכתוב ולומר עליו "כבוד קדושת" - תואר מקובל אצל אדמו"רים אחרים. לקראת חג ראש השנה תשע"ג קרא לחסידיו לנסוע לדודו רבי מרדכי הגר[7].
לאחר שקיבל בפועל את הנהגת החסידות, לאחר מחלת אביו, פעל להרגיע את המחלוקת נגד אחיו רבי מנדל, ואכן האחים שומרים על קשר ידידות ומבקרים זה את זה בשמחות ואירועים. כמו כן פעל לפשר במחלוקות שהתגלעו בקרב הציבור החרדי.
בשנת תשע"ב (2012) הורה על הקמת קהילת ויז'ניץ בעיר עפולה, עיר בעלת צביון חילוני, כפתרון דיור זול לחסידים. הקהילה הוקמה ב"עפולה עילית" במקביל לקהילה חרדית-ליטאית שהוקמה ב"גבעת המורה". נכון ל-2020 מונה הקהילה החרדית בעיר כ-500 משפחות.
האדמו"ר נוקט במדיניות של קהילות קטנות בערים, ובמהלך שנות כהונתו באדמו"רות פוצלו רוב הקהילות לקהילות של מאה עד מאה חמישים איש.
לקראת תחילת שנת תש"ף (2019) הורה לבחורים בישיבה גדולה ללבוש אברקיים שחורים בשבת ובחג, בכך החזיר לתוקף את הלבוש שנהג בוויז'ניץ בעבר, והפסיק להיות נהוג בזמן אביו ה"ישועות משה".[דרוש מקור]
בטישים מרבה האדמו"ר לשיר מניגוני סקולען, ניגונים שהולחנו על ידי האדמו"רים רבי אליעזר זוסיא פורטוגל ובנו רבי ישראל אברהם,[8] וניגוני חב"ד - במיוחד בשבת שלפני י"ט בכסלו (חג הגאולה) וג' בתמוז (יום ההילולא של רבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד).[9]
בינואר 2021, בזמן סגר מחמת מגפת הקורונה, הורה לפתוח את מוסדות הלימוד של החסידות, בניגוד לצו של ממשלת ישראל[10].
בשנת תשפ"א (2021) מינה את שלושת בניו לרבנים בחסידות; את בנו הגדול, חיים מאיר, לרב קריית ויז'ניץ, יצחק ישעיה לרב קהילות ויז'ניץ באשדוד ויעקב מרדכי מונה לרב קהילות ויז'ניץ באלעד.
בשנת תשפ"ה (2024) סיפר לראשונה בפומבי במהלך הטיש של יום-טוב ראשון של סוכות על שנות גלותו מהחצר במשך 18 שנה.[11]
- תקנות לימוד
בשנת ה'תשס"ג (2003) הנהיג בחסידות לימוד יומי בספר חפץ חיים, ומדי שנה בחודש תשרי מתאספים חסידי ויז'ניץ בקבר רבי שמעון בר יוחאי לכנס חיזוק לימוד הלכות שמירת הלשון.
בשנת ה'תשע"ו (2016) הקים את המפעל התורני 'דבקים בתורה' במסגרתו נבחנים אברכי הכוללים על פי תוכנית מסודרת על כל החומר הנלמד בהלכה. בסיום המחזור הראשון לאחר 6 שנים הוכתרו 160 אברכים להוראה ולדיינות[12].
הקים את רשת הכוללים "עיתים לתורה" - מסגרת לימוד אחר הצהרים או בערב, מעין כולל אברכים אך לאנשים עובדים; הכוללים הוקמו בכל קהילות ויז'ניץ בישראל.
בשנת תשפ"ג (2023) תיקן סדר לימוד מיוחד בהלכות שבת במהלך סעודות השבת[13].
- בניית והקמת בית הכנסת הגדול של החסידות
בשנת תשע"ג (2013) הודיע האדמו"ר כי בכוונתו להתחיל בפרויקט הרחבת בית הכנסת, כדי שיוכל להכיל את כל החסידים בחגים. בשנת תשע"ו (2016) החלו העבודות להנחת היסודות בשטח הצמוד לבית הכנסת הישן, בהמשך פורק מבנה בית הכנסת ועל מקומו ומקום המבנים הסמוכים הוקם מבנה בית הכנסת הענק של החסידות. בנייתו הושלמה בשנת תשפ"א (2021) והוא נמנה בין בתי הכנסיות הגדולים בישראל[14].
- בפוליטיקה
בשנת תשע"ג (2013) יזם את הרחבת שורותיה של מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, לאחר שבמהלך השנים נפטרו רוב חבריה. הוא עומד בנשיאות המועצת, יחד עם האדמו"רים מגור, בעלז וצאנז.[15]. לחצר בראשותו יש נציג ברשימת אגודת ישראל לכנסת: מנחם אליעזר מוזס (2009-2019) ויעקב טסלר (מ-2019).
בחודש אייר תש"פ (מאי 2020) ביקר בבית ראש הממשלה נתניהו. הביקור גונה על ידי גיסו הרב אהרן טייטלבוים האדמו"ר מסטמאר[16].
בכסלו תשפ"ב (נובמבר 2021) נפגש עם שר התקשורת יועז הנדל יחד עם עוד רבנים ואדמו"רים, בניסיון לשכנעו שלא להפעיל את רפורמת הסלולר שיזם, שהייתה פוגעת בקומה הכשרה[17].
הנהגותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב ישראל שהיה בן 27 בעת פטירת סבו ה"אמרי חיים", רואה בו את מורו ורבו והוא נוהג בדרך כלל על פי מנהגיו, גם כשהם שונים ממנהגי אביו ה"ישועות משה". הדבר מתבטא הן בהנהגה הציבורית והן בשינויי נוסח קלים בתפילות, במנגינת התפילה ובניגונים בטיש. הוא גם נוהג בכמה ממנהגי חסידות טשרנוביל בהשפעת חמיו רבי משולם זושא מטשרנוביל. על אף האמור, במספר הזדמנויות הדגיש כי יש להתנהג על פי ההלכה הפסוקה בשולחן ערוך, גם כשהאדמו"רים הקודמים לא התנהגו כך, מסיבותיהם. בהתאם לכך הוא מקפיד להתפלל שחרית בימי חול לפני סוף זמן תפילה.[דרוש מקור]
בשלוש רגלים הוא נוהג לפקוד את הכותל המערבי, זכר לעלייה לרגל. מאז מינויו לאדמו"ר הוא מגיע לאחר החג, ביום אסרו חג[18][19].
דברי תורתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]האדמו"ר מוסר דברי תורה לחסידים בשעת עריכת הטיש בליל שבת ובסעודה שלישית, דרשה על פי תורת החסידות בפרשת השבוע המכונה בפי החסידים "תורה". לפני אמירת ה"תורה" שר האדמו"ר לבדו את אחד מהשירים הנהוגים. בליל שבת מוסר האדמו"ר שיחות נוספות בהמשך הטיש ("צווייטע טיש" - הטיש השני) הנקראים "שמועס" בהם הוא משלב סיפורי צדיקים - בדרך כלל של בעלי ההילולא של אותו שבוע - עם 'וורטים'. שיחותיו ודרשותיו יוצאות לאור מדי שבוע בידי ועד מיוחד.[דרוש מקור]
בנוסף מוסר האדמו"ר שיחות מוסר לתלמידי הישיבות בתחילת ה"זמן" ובסיומו,[20] ונאומים מיוחדים באירועים מזדמנים שונים. כל השיחות והדרשות נרשמות ויוצאות לאור על ידי הוועד.
בנאומיו מניח האדמו"ר דגש על ההתרחקות מכלי הטכנולוגיה והסכנה הרוחנית המצויה במכשירים חכמים[21].
הספר "שיחות קודש", ובו שיחות שנמסרו לתלמידי הישיבות בתחילת ה"זמן" ובסיומו, יצא לאור בשני חלקים, בשנים תשע"ז-תשע"ט.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילדיו:
- מלכה העניא, נשואה לבן דודה הרב יצחק בן רבי דוד טברסקי - האדמו"ר מסקווירא
- מרים, נשואה לבן דוד אביה הרב ברוך שמשון הגר, האדמו"ר מוויז'ניץ בית שמש
- רעכיל דבורה, נשואה לרב חיים הערש מייזליש - ראש ישיבת סאטמר בבני ברק ומרבני קהילת סאטמר בני ברק
- הרב חיים מאיר[22], רב קריית ויז'ניץ נשוי לרייצא הענדל, בת רבי אהרן טייטלבוים, אב"ד ניר-באטור.
- הרב יצחק ישעיה, רב קהילת חסידי ויז'ניץ באשדוד[23]. נשוי לשרה לאה בת רבי דב בעריש פאנעט, האדמו"ר מדעש ירושלים.
- ציפורה ברכה, נשואה לרב נפתלי צבי טייטלבוים, לשעבר ר"מ בישיבת ישועות משה ובן הרב נחום אפרים טייטלבוים, האדמו"ר מוואלאווא
- הרב יעקב מרדכי, רב קהילת חסידי ויז'ניץ באלעד. נשוי לשבע רחל בת הרב אברהם ברוך רוטנברג, האדמו"ר מקוסון בלייקווד
- יפה שיינדל, נשואה לרב מנחם מנדל הגר, ר"מ בישיבת ויז'ניץ באלעד, ובן הרב ישראל אליעזר הגר, רב ביהמ"ד סערט-ויז'ניץ בירושלים
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אריה ארליך וישראל גרובייס, בצילא דמהימנותא, באתר עיתון משפחה, 20 באוקטובר 2024
- זאב בלוי, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה • האדמו"ר מויז'ניץ בהנחת אבן הפינה לארון הקודש בביהמ"ד הגדול, באתר JDN
- זאב בלוי, האדמו"ר מויז'ניץ בתפילה בציון הרשב"י במירון • גלריה, באתר JDN
- נטע סלע, החצר. נוסח ויז'ניץ, באתר ynet, 11 באפריל 2007
- שלמה צזנה, החליף יורש, באתר nrg, 3 בפברואר 2002
- יאיר אטינגר, ויז'ניץ המקורי, נגד ויז'ניץ האורגינל, באתר הארץ, 30 באפריל 2008
- האדמו"ר מוויז'ניץ שליט"א חוזר לאביו אחרי 20 שנה, באתר דרשו, 2021
- ישראל כהן, הרבי מויז'ניץ: "אנשים מחפשים נייעס; רדיו זה דבר אסור", באתר כיכר השבת, 27 בינואר 2018
- משה ויסברג, תיעוד ענק - חתונת נכדת הרבי מוויז'ניץ, באתר בחדרי חרדים, 24 בינואר 2018
ישראל בן משה יהושע הגר (1945-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ישראל כהן, בוויז'ניץ יציינו את יום הולדתו ה-73 של הרבי, באתר כיכר השבת, 19 באפריל 2018
- ^ "דמי כיס" וסעודה לעניים | בחתונת ויז'ניץ-צ'רנובל, הצופה, 3 ביוני 1963
- ^ הבן ששב להנהיג האימפריה • ה'ממשיך' לבית ויז'ניץ, באתר בחדרי חרדים, 1 באוקטובר 2012
כתב הרבנות, ניתן לזהות בין החתומים את שמו של חבר הכנסת שלמה יעקב גרוס. - ^ כסף, פוליטיקה ויצרים ב"טלנובלה" חרדית בחסידות ויז'ניץ בבני ברק באתר הארץ
- ^ שלמה צזנה, החליף יורש, באתר nrg, 3 בפברואר 2002
- ^ שמחת בית השואבה בחסידות ויז'ניץ בבני ברק באתר אנשים ישראל
- ^ אלי בן דוד, האדמו"ר מויז'ניץ: "איני ראוי לשבת על כסא האדמו"רות", באתר JDN - חדשות, 2012-09-01 האדמו"ר מויז'ניץ: איני ראוי לתואר רבי, באתר ערוץ 7
- ^ פיוט מנוחה ושמחה, באתר מורשת יהדות רומניה - אתר התיעוד, 16 בנובמבר 2021
- ^ הפתעה: הטיש בויז`ניץ הוקדש ליום ההילולא, באתר COL
- ^ יאיר שרקי, האדמו״ר מויז'ניץ: לפתוח את תלמודי התורה, זה חיוני - אם יש בעיה שיבואו אליי, באתר מאקו, 23 בינואר 2021
- ^ חיים רוזנבוים, הרבי מויז'ניץ פתח את הפצע הקשה ש.., באתר כיכר השבת, 2024-10-17
- ^ 160 מורי הוראה, 12 מיליון שקל ואורחים מכל העולם | המחדש, באתר המחדש, 1 במאי 2022
- ^ משה ויסברג, הרבי מויז'ניץ ביקש: תלמדו בספר שהוציאה אחותי מבעלזא, באתר בחדרי חרדים, 8 בינואר 2023
- ^ קובי נחשוני, כמו איצטדיון כדורגל: בית המדרש הענק של האדמו"ר מויז'ניץ, באתר ynet, 8 באוקטובר 2019
- ^ עקיבא ווייס, מאחורי מפלגות החרדים: היכן מתקבלות ההחלטות?, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
- ^ לאחר שנפגש עם ביבי: הרבי מסאטמר תוקף את גיסו הרבי מויז'ניץ, באתר בחדרי חרדים
- ^ גדולי הרבנים נפגשו עם שר התקשורת יועז הנדל, באתר כיכר השבת
יעקב מלמד, פגיעה בכבוד התורה: שר התקשורת נועד עם הרבנים והטיח בהם דברים • צפו, באתר JDN, 29 בנובמבר 2021 - ^ שלמה קליין, במשוך היובל, בתוך גיליון קשר איתן, חודש תשרי תשפ"ג
- ^ בראשות האדמו"ר: חסידי ויז'ניץ התפללו בכותל, באתר כיכר השבת
- ^ אלי בן דוד, ויז'ניץ פותחת זמן קיץ: "די לשבועונים וקווי הנייעס", באתר JDN, 22 באפריל 2012
- ^ האדמו"ר מויז'ניץ נגד המכשירים ה'מוגנים', באתר כיכר השבת כל הפרטים: החזרת המכשירים בויז'ניץ והיוזמה החדשה, באתר בחדרי חרדים
- ^ מי הם הבנים שיירשו בדור הבא את החצרות החסידיות וינהיגו רבבות? באתר בחדרי חרדים
- ^ יעקב מלמד, מינוי חדש בחסידות: האדמו"ר מויז'ניץ מינה את בנו להנהיג את הקהילה באשדוד, באתר JDN
| בקרת זהויות |
|
|---|