אברהם בן אביגדור (פראג)
רבי אברהם בן אביגדור (מכונה המהר"א מפראג; נפטר בכ"ז בתשרי ה'ש"ג, 7 באוקטובר 1542) היה רבה הראשי של בוהמיה, ראש ישיבה ואב בית דין בפראג, ומבאר פירוש רש"י לתורה.
לפי דוד גנז בספרו "צמח דוד" היה ר' אברהם בן אביגדור "בקי בכל שבע חכמות".
לימד תלמידים רבים במשך עשרים שנה בישיבתו הגדולה בפראג, אחד מתלמידיו בפראג היה אף הוא ברבות הימים רבה הראשי של בוהמיה, הוא רבי אברהם יפה המכונה בשל כך "ר' אברהם מביהם" (אביו של רבי מרדכי יפה בעל ה"לבושים").[1]
יש המזהים את אביו ר' אביגדור עם רבי אביגדור קרא[2] אך עקב פער השנים ביניהם יש מפקפקים בזיהוי זה.[3]
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלבד חיבורו על פירוש רש"י לתורה, כתב גם הגהות על ארבעה טורים שחלקם נדפסו (על אורח חיים) במהדורת אאוגסבורג של הטור (1540), פסקיו מצוטטים בספרי גדולי הפוסקים כמו הרמ"א והב"ח.
כתב גם ביאורים על המחזור, ונדפסו בפראג בשנת ש”ט, במחזור ״מחזור מכל השנה כסדרה״.
בניגוד לאמור בכמה מקורות, הוא אינו מחבר הסליחה הפותחת במילים "אנא אלוהי אברהם", המסודרת לפי סדר הא"ב, והאקרוסטיכון בסופי השורות נותן את שם המחבר. מחבר הסליחה היה בעל שם זהה והתגורר אף הוא בפראג, אך חי שנים רבות לפני רבי אברהם בן אביגדור זה.[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמואל יוסף פין, הערך "הר"ר אברהם בר ר' אביגדור מפראג", בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 8, באתר היברובוקס
- דוד הלחמי, רבי אברהם קרא מפראג, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' ל', באתר אוצר החכמה
- שניאור זלמן שכטר ומרדכי זליגסון (אנ'), "קרא, אברהם בן אביגדור", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- הרב יהודה זייבלד, דרכי לימוד מורה הנבוכים באשכנז ובנותיה ומסורות פילוסופית, בתוך ישורון (מאסף תורני), אות ד (עמוד תתפז והלאה).
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כך כותב רבי מרדכי יפה בספרו בעניין נוסח אתה חוננתנו: "לא לחנם הנחילני אבי ז"ל נוסח זה... וגם ידוע לי שמהר"ר אברהם ז"ל מפראג גדול הדור ובעל הגהות הטור היה רבו מובהק והנהיג עצמו כל ימיו במה שקבלו ממנו" - לבוש אורח חיים סימן רצד סעיף א.
- ^ אנציקלופדיה יהודית לקמן "קישורים חיצוניים" והמקורות שם.
- ^ 1 2 ראו: רבי צדוק הכהן, הערות בדברי ימי חכמי ישראל, סיני, כרך כא, עמ' כג-כה.
