אברהם אבושדיד

אברהם אבושדיד
	אין תמונה חופשית
לידה	1875; נחלת שבעה, ישראל
פטירה	9 במרץ 1930 (בגיל 55 בערך); יפו העתיקה, ישראל
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים

אברהם מאיר (אלברט) אבושדיד (תרל"ה^[1], 1875 – ט' באדר תר"ץ, 9 במרץ 1930) היה מראשוני הרופאים העבריים ילידי הארץ. פעיל ציבור.

קורות חייו

אבושדיד נולד בנחלת שבעה שבירושלים^[2] בשנת תרל"ה (1875) לרחמים שלמה, מראשי ועד העדה המערבית בירושלים^[3], ולריינה אבושדיד. סבו מצד אביו היה אברהם אבושדיד, ממייסדי הקהילה המערבית בירושלים^[4]^[5] וסבו מצד אמו היה חיים נסים ברוך, ראש ועד העדה הספרדית ואב בית הדין שלה^[6]. לאברהם היו ארבע אחיות, מהן: פרלה (פנינה, שנישאה לאברהם בר-אדון), ריקה ולאה (שנישאה לאיתמר בן-אב"י)^[7].

אבושדיד למד בבית הספר אליאנס ובבית הספר התיכון הטמפלרי^[8] לאחר מכן פנה ללימודי רפואה באוניברסיטת איסטנבול^[9]. בשנת 1900, עם סיום לימודיו^[10] עוטר באות כבוד מאת הסולטאן, חזר לירושלים ונתמנה לרופא בבית החולים משגב לדך וזכה לשבחים רבים על פועלו שם^[11]. בשנת 1902 נישא לרחל לבית בנימין מארם צובא^[12]. בשנת 1909 התמנה לרופא מטעם חברת למען ציון ובשנת 1914 נעשה לרופאה של המושבה הגרמנית^[13]. בשנת 1914 מילא את מקומו של משה וולך כרופא הבית של בית החולים שערי צדק, כשהלה שהה מחוץ לעיר^[14]. בשנת 1913 השתתף בוועידת הייסוד של אגודת רופאים מדברי עברית (ארמ"ע)^[15] ושימש כגזברהּ. בשנת 1914 השתתף בוועידת הגרענת שנערכה בירושלים^[16].

בעת מלחמת העולם הראשונה גורשו מארץ ישראל בעלי נתינויות זרות שסירבו להתעת'מן, ובראשית ינואר 1915 צורף אליהם גם אבושדיד, בעל האזרחות הצרפתית^[17]. אבושדיד התמקם במחנה הגולים שבאלכסנדריה, שם נמצא ביקוש רב לכישוריו הרפואיים.

לאחר המלחמה חזר אבושדיד לארץ, התיישב ביפו ופתח מרפאה פרטית ברחוב בוסטרוס. בשנת 1923 מילא את מקום מנהל בית החולים הצרפתי למשך מספר חודשים^[18]. את ביתו, שתוכנן בסגנון אקלקטי בידי האדריכל אברהם גולדמן, בנה ברחוב השרון (כיום רחוב לבונטין 16). בשנים אלו פעל בשורה של גופים ציבוריים: הוא נבחר לוועד הקהילה העברית של תל אביב מטעם רשימת הספרדים^[19], כיהן כשופט בבית משפט השלום העברי והיה חבר פעיל בהסתדרות הרפואית העברית בארץ-ישראל, בהסתדרות האזרח^[20], במסדר בני ברית וכן באגודת הבונים החופשיים, שבה שימש כנשיא לשכת בונים חופשיים "מוריה" היפואית מייסודהּ ועד יום מותו. בשנת 1928, בהשראת גיסו איתמר בן-אב"י, מראשי הסתדרות בני בנימין, היה אבושדיד הראשון להרים תרומה בגובה עשרת אלפים לא"י (סכום עתק באותם זמנים) לרכישת 100 דונם מאדמות אום-ח'אלד, שעליהן הוקמה נתניה, לחפירת הבאר הראשונה ולנטיעת הפרדס הראשון שם^[21].

בט' באדר תר"ץ (9 במרץ 1930) נפטר אברהם אבושדיד ביפו, בהותירו אחריו בן ושתי בנות. הוא הובל לקבורה למחרת בירושלים, בלוויית המוני מלווים יהודים, מוסלמים ונוצרים^[22].

עיריית נתניה קראה רחוב על שמו^[23].

עץ משפחה

לקריאה נוספת

יעקב יהושע, ירושלים הישנה בעין ובלב: מבחר כתבים (הקדמה: אברהם ב. יהושע), ירושלים: כתר, 1988, עמ' 183
נסים לוי ויעל לוי, רופאיה של ארץ ישראל 1799–1948, זכרון יעקב: איתי בחור – הוצאה לאור, 2012, עמ' 79–80

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אברהם אבושדיד בוויקישיתוף

דוד תדהר (עורך), "ד"ר אברהם אבושדיד", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 470-471
פנחס גרייבסקי, בית האוצר, א', עמ' כ"ד, ירושלים, תר"ץ, באתר היברובוקס
אברהם אלמליח, ד"ר אברהם אבושדיד, דואר היום, 26 בפברואר 1931
משה דוד גאון, "אברהם ב"ר בשלמה אבושדיד, ד"ר", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 16, באתר היברובוקס
על ד"ר אברהם אבושדיד באתר עיריית נתניה

הערות שוליים

^ כך על פי כל המקורות. על פי אלמאליח, בתרל"ד
^ גרייבסקי, ובעקבותיו גאון, מציינים שהוא עלה יחד עם אביו מרבאט, מרוקו לירושלים, אך זו טעות שכן בסקרי מונטיפיורי, אביו מופיע כבר בסקר משנת 1865(הקישור אינו פעיל), ללא ילדים. בסקר הבא, משנת 1875(הקישור אינו פעיל), מוזכרים כבר (שלא בשמותם), אברהם וארבע אחיותיו (אחת מאחיותיו היא לאה אבושדיד, רעייתו של איתמר בן-אב"י ואחת נוספת היא פירלה, רעייתו של אברהם בר-אדון)
^ משה דוד גאון, "רחמים שלמה אבושדיד", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 16, באתר היברובוקס
^ משה דוד גאון, "אברהם אבושדיד", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 16, באתר היברובוקס
^ פנחס גרייבסקי, זיכרון לחובבים הראשונים יז, עמ' 33
^ משה דוד גאון, "חיים נסים ברוך", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 172, באתר היברובוקס
^ איתמר בן-אב"י, החצוף הארצישראלי, עמ' 80.
^ משה עובדיה, היהודים המערבים בארבע ערי הקודש ממלחמת העולם הראשונה עד תום השלטון הבריטי (1948-1914), ‏תשרי תש"ע (ארכיון) עמ' 29, הע' 14. והשוו לאלמאליח (בקישורים החיצוניים), שטוען כי אבושדיד לא למד בבית ספר תיכון, אלא מפי מורים פרטיים. ראו גם: א' אבושדיד, חן! חן!, הצבי, 16 ביוני 1893
^ כך על פי רוב המקורות. על פי אלמאליח, החל ללמוד במכללה הצרפתית בבירות, שאותה נטש בשל האנטישמיות ששררה שם, השלים את לימודיו באוניברסיטה האמריקנית בביירות ועמד למבחן באיסטנבול.
^ ענייני העיר, הצבי, 19 בינואר 1900; ירושלים, חבצלת, 12 בינואר 1900
^ לדוגמה: חיים בן-עטר, ברכת תודה, השקפה, 26 בדצמבר 1905; חיים מיכל מיכלין, ברכת הודאה, השקפה, 22 במאי 1908
^ ארכיון ועד העדה הספרדית, פנקס הכתוּבּוּת, ד' בסיון תרס"ב
^ רופא יהודי במושבה הגרמנית, מוריה, 1 במרץ 1914
^ ישראל ווינאגראד, תודתי וברכתי, מוריה, 6 במרץ 1914
^ מטרתה הייתה "להכשיר את הלשון העברית לשימוש מקצועי ברפואה". יו"ר האגודה היה ד"ר אהרן מאיר מזי"א
^ אורית נבו ואברהם גרוס, "המלחמה בגרענת", Medicine - עיניים: רבעון בנושא רפואת עיניים 1, 2007, עמ' 8
^ אברהם אלמאליח, ארץ ישראל וסוריה בימי מלחמת העולם, דואר היום, 13 בפברואר 1927
^ שרות כתבות ה"סולל", ד"ר אבושדיד מנהל בית חולים, דואר היום, 25 ביולי 1923
^ תוצאות הבחירות לועד הקהילה ביפו, דואר היום, 6 בינואר 1925
^ הסתדרות האזרח – אוסף מסמכים, 1919, בית מכירות פומביות "קדם"
^ על ד"ר אברהם אבושדיד באתר עיריית נתניה
^ הלוית ד"ר אברהם אבושדיד ז"ל, דואר היום, 11 במרץ 1930
^ רחוב אברהם אבו שדיד באתר עיריית נתניה

[1] כך על פי כל המקורות. על פי אלמאליח, בתרל"ד

[2] גרייבסקי, ובעקבותיו גאון, מציינים שהוא עלה יחד עם אביו מרבאט, מרוקו לירושלים, אך זו טעות שכן בסקרי מונטיפיורי, אביו מופיע כבר בסקר משנת 1865(הקישור אינו פעיל), ללא ילדים. בסקר הבא, משנת 1875(הקישור אינו פעיל), מוזכרים כבר (שלא בשמותם), אברהם וארבע אחיותיו (אחת מאחיותיו היא לאה אבושדיד, רעייתו של איתמר בן-אב"י ואחת נוספת היא פירלה, רעייתו של אברהם בר-אדון)

[3] משה דוד גאון, "רחמים שלמה אבושדיד", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 16, באתר היברובוקס

[4] משה דוד גאון, "אברהם אבושדיד", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 16, באתר היברובוקס

[5] פנחס גרייבסקי, זיכרון לחובבים הראשונים יז, עמ' 33

[6] משה דוד גאון, "חיים נסים ברוך", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 172, באתר היברובוקס

[7] איתמר בן-אב"י, החצוף הארצישראלי, עמ' 80.

[8] משה עובדיה, היהודים המערבים בארבע ערי הקודש ממלחמת העולם הראשונה עד תום השלטון הבריטי (1948-1914), ‏תשרי תש"ע (ארכיון) עמ' 29, הע' 14. והשוו לאלמאליח (בקישורים החיצוניים), שטוען כי אבושדיד לא למד בבית ספר תיכון, אלא מפי מורים פרטיים. ראו גם: א' אבושדיד, חן! חן!, הצבי, 16 ביוני 1893

[9] כך על פי רוב המקורות. על פי אלמאליח, החל ללמוד במכללה הצרפתית בבירות, שאותה נטש בשל האנטישמיות ששררה שם, השלים את לימודיו באוניברסיטה האמריקנית בביירות ועמד למבחן באיסטנבול.

[10] ענייני העיר, הצבי, 19 בינואר 1900; ירושלים, חבצלת, 12 בינואר 1900

[11] לדוגמה: חיים בן-עטר, ברכת תודה, השקפה, 26 בדצמבר 1905; חיים מיכל מיכלין, ברכת הודאה, השקפה, 22 במאי 1908

[12] ארכיון ועד העדה הספרדית, פנקס הכתוּבּוּת, ד' בסיון תרס"ב

[13] רופא יהודי במושבה הגרמנית, מוריה, 1 במרץ 1914

[14] ישראל ווינאגראד, תודתי וברכתי, מוריה, 6 במרץ 1914

[15] מטרתה הייתה "להכשיר את הלשון העברית לשימוש מקצועי ברפואה". יו"ר האגודה היה ד"ר אהרן מאיר מזי"א

[16] אורית נבו ואברהם גרוס, "המלחמה בגרענת", Medicine - עיניים: רבעון בנושא רפואת עיניים 1, 2007, עמ' 8

[17] אברהם אלמאליח, ארץ ישראל וסוריה בימי מלחמת העולם, דואר היום, 13 בפברואר 1927

[18] שרות כתבות ה"סולל", ד"ר אבושדיד מנהל בית חולים, דואר היום, 25 ביולי 1923

[19] תוצאות הבחירות לועד הקהילה ביפו, דואר היום, 6 בינואר 1925

[20] הסתדרות האזרח – אוסף מסמכים, 1919, בית מכירות פומביות "קדם"

[21] על ד"ר אברהם אבושדיד באתר עיריית נתניה

[22] הלוית ד"ר אברהם אבושדיד ז"ל, דואר היום, 11 במרץ 1930

[23] רחוב אברהם אבו שדיד באתר עיריית נתניה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]